28 Comments

1. תומאש
   21 ביוני 2012 @ 1:04

   קודם כל, דוגמת היד המושטת כבר מניחה בתוכה הנחת יסוד שאינה בהכרח נכונה – שמישהו קיים שם ויכול להציל מהבוץ בו אנו טובעים.
   כשצועקים מסביבי די לכיבוש ומאשימים את הכיבוש בהכל אני לא רואה שום יד מושטת, אני רואה מערבולת טובענית.
   וכידוע, רק שוטה יחליט כשהוא טובע להכנס גם לתוך מערבולת בנוסף לכל….

   ודאי שאתה חושב שזו יד מושטת, זכותך אבל לא ככה רבים אחרים רואים את המצב.

   בפועל, בלי משלים מתפלפלים שממלכדים את המשיב, מה יש לנו כאן בעצם?
   ארגון פוליטי כלשהו, שמבקש לרכב על גל המחאה כדי לחזק את כוחו הפוליטי בעוד חזיתות, ולא רק זאת, אלא שהוא כורך את הפתרון החברתי בפתרון הסכסוך עם הפלסטינים בדרך שהוא חושב לנכונה.

   לגיטימי. אבל לגיטימי לחלוטין שאסרב לשמש כלי שרת בידיו של ארגון פוליטי שאיני מסכים ואיני קרוב אף לדיעותיו.

   תקרא לי טיפש, אטום, קצר רואי, וכו׳ אבל אין בכך כדי לשכנע אותי שגורלי עם הקפיטליזם של ביבי יהיה מר יותר מאשר עם התפיסה המדינית של החבר׳ה
   צריך גם לזכור שעד כה זה ססמאות, שאני בעדן בעקרון אבל זוכר שהן רק ססמאות.
   לדבר ולהבטיח זה קל.

   אבל בוא נשאל אחרת-
   אתה היית יוצא להפגנת מחאה חברתית בפתח תקווה כשמסביבך מאות מתנחלים עם שלטים של לכבוש את עזה ותנו לצהל לנצח?
   היית מצביע לבית היהודי אם הם היו מבטיחים לעזור בדיור וכו׳?
   אני משער שלא וגם לא הייתי מצפה לכך.
   כנראה שבכל זאת מסתכלים קצת על היד הזו שנשלחת.

   • עמית מנדלזון
     21 ביוני 2012 @ 1:54

     מה גורם לך לחשוב שבגלל קומץ נושאי דגלים של די לכיבוש של המפגינים הם …די לכיבוש ? וכן אם הפגנה חברתית תהיה בפתח תקווה, ויהיו בה גם מתנחלים שקוראים לכיבוש עזה אני עדיין אקרא "לצדק חברתי" ולא לכיבוש עזה. ואני לא אפחד שמישהו יקשר את הזעקות שלהם לאלו שלי

2. רגב קונטס
   4 ביוני 2012 @ 1:55

   הי עמית
   קראתי בעיון. רוצה רק לומר לך, שזה שאתה מבטא קול צלול וברור באתר הקטן אך המובחר מגאפון ומזהה טיפשות במציאות, לא אומר שהטיפשות הזאת תשתנה. בטח לא ברגע, לא ביום וכמו שרואות עיניך – גם לא בשנה. אי אפשר "להעיר" את ההמונים בבת אחת להכיר במציאות שאתה מדבר עליה (בלי לחוות דיעה) והוא חשדן באופן שכל פעם מהמם אותי מחדש.
   מאמץ משותף של מפלגות השמאל והמרכז להחליף את הממשלה יהיה מבורך, ואם הן יעשו זאת, הן יקבלו רוח גבית רעיונית ואנרגית ממחאת ההמונים, אבל תטעה- לא מהפכה עומדת פה על הפרק. לא בינתיים. עם ישראל איננו בשל ואולי גם איננו רוצה במהפכה. הוא כנראה רוצה ומוכן לשינוי פוליטי, אך הוא, למוד הבטחות ואכזבות, כבר למד שהמאבק הפוליטי איננו מורכב רק מהתכתשות מפלגות השמאל והימין אחת בשניה, אלא גם בכוחות כלכליים שלכאורה לא תלויים במערכת הפוליטית כגון המערכת הבנקאית, העסקית וההסתדרותית. הוא מודע היטב לחולשתן של כל המפלגות מול כוחות אלו, ולכן חולשתה של המערכת הפוליטית. הוא איננו, ופה החידוש הגדול, יוצא רק נגד מפלגה זו או אחרת או אפילו צד זה או אחר של המפה הפוליטית, הוא יוצא כנגד כ-ל מוקדי הכוח של החברה בישראל, הוא חשדן כלפי כולם, הוא מעוניין לראות את נציגיו המוחלשים בבית הנבחרים יוצרים מהומות ועובדים, כפרלמנטרים שנבחרו לכך , לממש את רצונו שמובע ללא הפסק מהקיץ שעבר. מפלגות מסויימות החליטו שהכנסת היא לא זירה מספיק חשובה והן מנסות לחדש את עורן על ידי טבילה במחאות הפוליטיות העממיות, שלעיתים יוצאות גם נגדן ובכך מכווצות ומקטינות אותן, כיוון שכמו שאמרתי קודם, עם ישראל עדיין מאוד חשדן. וזה לא ישתנה ברגע, לא ביום ולא בשנה. בטח לא כי ככה אתה או אני או כל אחד אחר רוצים.

   • עמית מנדלזון
     4 ביוני 2012 @ 9:09

     הי רגב, אני מבין מה אתה אומר ועל זה אני זועק. שנים של פרופוגנדה ממשלתי יצרו השוואה בין שמאל חברתי ושמאל בטחוני, עם פמפום הפטריוטיזם מול "עוכרי ישראל". הציבור חייב להתנער מהמשוואה החולנית הזו. היא היא הטפשות הצרופה. כי התעקשות על המשוואה לא תביא לכלום

3. אבינעם אשכנזי
   3 ביוני 2012 @ 20:57

   בליל של שטויות..
   אתה היית הולך להפגנה נגד נושא שמפריע לך.. נניח כפייה דתית כשברקע מסביבך קריאות לרצוח את ניצן הורוביץ?
   אם אתה לא מסכים עם האנשים שהולכים ומפגינים אז אין לך טעם ללכת..

   • עמית מנדלזון
     3 ביוני 2012 @ 22:01

     למה היה לי ברור שמישהו יבוא עם דוגמה בלתי אפשרית ?
     האם אתה לא מסכים עם כל האנשים שהולכים להפגנה ? בכל נושא ?

     • נחמה
       4 ביוני 2012 @ 8:44

       דוגמה מצוינת. למה אתה מתחמק?
       בשבילך זו דוגמה בלתי אפשרית.
       ויש אנשים שבשבילם הקריאה די לכיבוש היא בלתי אפשרית
       היא מיד מעלה תמונות קשות של יהודים החוברים לערבים ותוקפים את חיילי צהל. מה ההבדל בין המצב הזה לדוגמה שניתנה?

       • עמית מנדלזון
         4 ביוני 2012 @ 9:04

         היא בלתי אפשרית מכיוון שהקומבינציה בלתי אפשרית. אני נגד המשך הכיבוש אבל לא מערב דעותי בוויכוח הנוכחי. אני יודע להפריד בין שני הנושאים. לא אתייצב להפגנה בעד הכיבוש ובעד רצח של מישהו אבל אם בהתגנה בה אהיה יהיו אנשים שיקראו לרצח הם יראו את נחת ידי.
         אבל היא בלתי אפשרית בעיקר כי בהפגנה נגד כפיה דתית לא יעלו קריאות כאלו, שנינו יודעים מי יתייצב להפגנה כזו ומי לא

4. עמית מנדלזון
   3 ביוני 2012 @ 16:36

   הכל פוליטי ידידי אבל יש פוליטי ויש פוליטי. יש מצב בו אדם מן הישוב רואה, אפילו מבלי משים, את האג'נדה החברתית של השמאל כרלוונטית עבורו אבל לא מסכים עם האג'נדה הבטחונית שלה. סחתיין, אין בעיה עם זה, הבעיה מתחילה כשהישראלי נרתע מלהתייצב ליד דגל, סמרטוט עם צבעים ורק בגלל החרדה שישוייך לשמאל גורמת לו לוותר על דרישות לגיטימיות. זה אידיוטי

5. דן
   3 ביוני 2012 @ 16:31

   נראה לי גישה פשטנית מידי,הבעייה לדעתי היא העובדה שלאותה יד שמושטת לא מתלווה לוגו,או דגל אלא מתווה אג'נדה שלמה. רוצה לומר "היד מושטת אבל…" אין ספק שעניין הצדק החברתי הוא בראש ובראשונה פוליטי,היינו הקצאת המשאבים העומדים לרשות הממשלה וסדר העדיפויות הננקט. עד כה עסקו מנהיגי המחאה החברתית בעיקר בזריקת סיסמאות לחלל ולא בשאלות (הפוליטיות) לאן הולכים הכספים שיכולים להביא לקצת יותר צדק חברתי.בזה עוסקות המפלגות בד"כ השמאליות והקטנות יותר שבד"כ הנדוניה שלהן גדולה יותר מאשר עיסוק בנושא זה בלבד.

6. ברוך
   3 ביוני 2012 @ 16:25

   עוד לפני התוכן הבעייתי והמסרים המתעתעים – תבדוק כמה פעמים השתמשת במילים "טפשי" "טיפש" "טיפשות" וכל מיני הקבלות לגנום יהודי שהטמטם וכו', כדי להבין כמה המאמר שלך נגוע בכעס, שנאה ובפילוג.
   כבר בפיסקה הראשונה גרמת לי לאנתגוניזם קשה, ומאותו רגע זה רק החריף עד תום הקריאה המיותרת.
   חבל שאתה רק ממסמר ומחזק את השיח הישן והמפלג של ימין ושמאל. אנחנו כבר מזמן לא שם, וטוב שכך. ימין, שמאל – זה הכל בולשיט שמאכילים אותך עם כפית מלמעלה כדי שתשנא את רעך ותחשוב שאתה יותר טוב ממנו, ויודע יותר טוב ממנו מה צריך להיות פה במדינה.
   נכון עמית שאתה יודע הכי טוב מכולם מה צריך להיות פה במדינה, אי שם ממרסיי שבצרפת?

   • עמית מנדלזון
     3 ביוני 2012 @ 16:40

     ברוך 43 שנה שמדינת ישראל נותנים לי פרספקטיבה דומה לשלך 6 שני בצרפת נותנות לי פרספקטיבה שלך אין. אבל מעבר לזה אני טוען ביוק מה שאתה טוען שאין ימין ושמאל באג'נדה חברתית והחרדה היא מטופשת. וכן השורש ט.פ.ש. הוא העניין כאן. טפשות צרופה. אני רק היחיד שמשום מה מעז לקרוא לילד בשמו.

7. מפגין מאוכזב
   3 ביוני 2012 @ 16:23

   אכן, לטיפשות אין גבול. גם לא לפרופגנדה של השמאל הקיצוני.
   יותר לא תשתמשו בי. את המחאה שלי ושל חבריי לא יצבעו בדגלים של חד"ש!

   • עמית מנדלזון
     3 ביוני 2012 @ 16:33

     זה בדיוק מה שאני טוען, הישראלי לא מצליח להבין שיש סיכוי סביר שהאג'נדה החברתית שלו תואמת את זו של השמאל (כן אפילו חד"ש) למרות שהאג'נדה הבטחונית הפוכה. אין קשר בין השניים. אבל נסה לרגע לחשוב אחרת. אולי אתה מנצל אותם ? הם מביאים מסה של מפגינים כדי לתמוך בדרישותיך, אבל אין יכוי שאתה תתמוך בדרישותיהם. אז מי מנצל את מי ? דגל זה סתם סמרטוט עם צבעים מחאה חברתית היא הרבה יותר מדגל, ואם אתה נתלה על הדגל שלהם אתה מפקיר את האג'נדה החברתית שלך בידיים של ביבי.

8. נילו, מחאה ב"ש
   3 ביוני 2012 @ 16:06

   המחאה – אין מקומה בת"א, אלא בשאר הארץ, בה צריכים התל-אביבים להתערבב.
   שם יש אוכלוסיה הטרוגנית, ואין את הצורך הבלתי נשלט לקשור את זה לעניינים מדיניים.
   כבודם של העניינים אלו במקומם מונח, ולא הביא לנו שום דבר משום כיוון,פרט להזנחת החברה שלו.

   • עמית מנדלזון
     3 ביוני 2012 @ 16:24

     המחאה מקומה בכל מקום שרק אפשר, בלי קשר לכלום המחאה החברתית אמורה באופן הגיוני להקיף את כל תשעת העשירונים הנמוכים, נכון שיש טרמפיסטים אבל תמי יהיו בכל מחאה בכל הגנה ובכל מקום בעולם

9. ע
   3 ביוני 2012 @ 12:57

   זה ממש היה מעבר לחוצפה. הייתי במחאה 20 דקות ואחר כך ברחתי. מתי זה הפך ממחאת הקוטג' למחאת דיי לכיבוש? איך זה קשור למעמד הביניים ולדברים שמהם התחילה המחאה? ואני לא ימנית בדעותיי אבל זה היה ניצול זול של ההמון הזועם שנלחם על דברים חשובים מאוד. הם במו ידיהם ימסמסו את המחאה הזו.

   • עמית מנדלזון
     3 ביוני 2012 @ 16:08

     זה כבר סיפור אחר, אבל עדיין אני לא רואה מה מפחיד אותך. שיקשרו אותך ל"די לכיבוש" ? האם הרוב מחא שם על הכיבוש ? בוודאי שלא. אין הפגנה שלא יצוצו בה נוסעים סמויים, ככה זה. עדיין להישאר בבית זה טיפשי

     • ע
       3 ביוני 2012 @ 20:07

       יש הבדל גדול בין הפגנה ממוקדת שבה הדרישות הן קונקרטיות לבין הפגנה שבה כל אחד צועק מה שהוא רוצה ועושה צחוק מההפגנה. הרבה מאוד צעקו די לכיבוש, שזה לא מפתיע כי יש הרבה שמאלנים בארץ.. והם נסחפו אחרי הסיסמאות שצעקו לידם. בהפגנה הבאה מישהו יצעק "העם דורש אבטיח בשקל" וכולם יצעקו אחריו וזה יהיה הסוף של המחאה\בדיחה הזאת.

       • עמית מנדלזון
         3 ביוני 2012 @ 20:17

         אבל זה לא סותר… די לכיבוש לא אומר "הללו את הטייקונים" אתם רוצים למחות או להשיג משהו ? אין מצב בו תשיגו משהו אם תהיו אניני טעם

         • ע
           4 ביוני 2012 @ 19:13

           עמית אתה לא מקשיב? כשכל אחד צועק כל מה שהוא רוצה זה לא מחאה זה שוק ולא יקחו אותנו ברצינות ככה.

         • עמית מנדלזון
           5 ביוני 2012 @ 8:27

           אני דווקא כן מקשיב ומבין אבל… אם תשארו בבית לא יספרו אתכם בכלל

10. ליאור
    3 ביוני 2012 @ 11:34

    אנשים לא אוהבים כשמשתמשים בהם להשגת מטרות אחרות לגמרי, מאלו שהם באו עבורן – זה גם סוג של משהו סמיך ומסריח שמופרש (על המפגינים, מאת המפלגות שחוטפות להם המחאה)

    • עמית מנדלזון
      3 ביוני 2012 @ 16:10

      אז מה, אנשים ימנעו ממחאה בגלל טרמפיסטים ? אתה מבין מה אתה אומר ? נוותר על הכל בגלל שיש מי שמנצל את הבמה יחד איתנו ?

11. נחמה
    3 ביוני 2012 @ 11:21

    אז מה אתה מנסה לומר בעצם?
    שאם אתה לא שמאלני חילוני אז אין לך זכות למחאה?
    אנשי הימין והחרדים לא סובלים מהמדיניות הכושלת?
    והמתנחלים לא סובלים?
    רק מי שערבי שמאלני חילוני יש לו הזכות למחות?
    אז תרשה לי להעמידך על הטעות הקריטית מבחינתי כמוחה מהשורה.
    אני לא מוכנה בשום פנים ואופן להצטרף למחאה שזועקת שמאל. ואני בטוחה שאיני היחידה.
    אתם מסאבים את המחאה עם הפוליטיקה.
    אין לי התנגדות עקרונית למחות עם כל פלג בעם. אבל לא מוכנה שישימו עלי תווית פוליטית. אתה לא מייצג אותי ובטח שלא מייצג את כל ה99% שסובלים.
    אז תפסיקו לטנף לנו את המחאה עם הדגלים ועם הפיכתה לשמאל מול ימין.

    • עמית מנדלזון
      3 ביוני 2012 @ 16:11

      נחמה תקראי שוב את מה שכתבת ותביני שמה שאת עושה הוא ביוק מה שאת כביכול מוטרת ממנו. מחאה חברתית היא בהכרח שמאל אבל שמאל חברתי, וזה משהו שהישראלי מעולם לא הבין, וכנראה לא יבין. מותר לו להיות חלק מהשמאל החברתי אבל מהימין הבטחוני. לא למחות זה מטופש.

      • נחמה
        4 ביוני 2012 @ 8:39

        עמית נכון אני שמאל חברתי. לא בורחת מההגדרה הזו. אבל מה לעשות שאצלנו במדינה השמאל הוא קודם כל ובעיקר מדיני. השמאל נתפס בחברה השיראלית כיוצא נגד עצמו ומגן על האויב. אני לא נכנסת כאן לויכוח אם זה נכון או לא. אני מציינת עובדות ידועות. לכן כשקמים גופים פוליטים המאוסים על ידי חלק רחב בעם ומנסים לעשות מחטף למחאה הם לא עושים למחאה שום טובה הם פשוט הורגים אותה ומנכסים אותה למגזר צר מאוד של שמאל מדיני. והמטרה במחאה זו זה להגיע לכלל העם מהמתנחל לערבי מהימין אל השמאל. אל כולםם תחת כיפה אחת שבשביל הנוחיות לא נקרא לה שמאל בשמאל המדיני אין מקום לדתיים מתנחלים ישובי הפריפריות לבטחוניסטים ועוד…המחאה אמורה לחבק את כ-ו-ל-ם
        בהצלחה למדינת ישראל על כלל אזרחיה. ושסוף סוף נתאחד כולנו תחת כיפה אחת מול ממשל מעוות.

        • עמית מנדלזון
          4 ביוני 2012 @ 9:07

          אבל זו בדיוק הבעיה נחמה, את חוששת ממה שיאמרו עלייך, ממשלת ישראל עשתה הכל כדי ששני הנושאים יראו קשורים והציבור אכל את הלוקש הזה. זה מזכיר מאוד את טענותיו של באשיר אל אסאד שמחסל את בני עמו כי: "הוא נלחם בטרוריסטים". ממשלת ישראל יצרה מצב שמחאה חברתית = אוריינטציה בטחונית שמאלנית והציבור בטיפשותו מכופף ראש ומקבל את זה כמו שאמרתי אפשר להתייצב תחת הדגל האדום חברתית ובטחונית לא