Skip to content

מיכל לא אהבה נמלים / סיפור קצר

"...14 פעימות לב של עכבר. זה אורך הזמן שלוקח ללטאת הקרן המדברית לבלוע 45 נמלים, אחת אחת". לכבוד שבוע הספר חיה רעה גאה מפרסמת סיפורים קצרים ושירים, של כותבי חיה רעה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מיכל לא אהבה נמלים. היא לא אהבה גם ריח זיעה, צבע צהוב בהיר, חול, אגסים, פסיפלורה, ירקות ירוקים, ירקות כתומים, חלונות שאי-אפשר לראות לתוכם, חריקת שיניים, צליל בליעה, משולשים, מתומנים, ציורי לבבות, אוטובוסים, מוניות. היא לא אהבה שאנשים משתהים בתנועות ידיים בהירות.

Ants, צילום: FreeDigitalPhotos.net

יש עוד דברים שמיכל לא אהבה, ונדמה שהיה לה קל יותר למנות בראשה את הדברים שאינה אוהבת על-פני אסופת הדברים שנושאים חן בעיניה. זאת, כמובן, לא לומר שהם לא קיימים. אבל אפשר לומר חד משמעית, שמיכל לא רצתה למנותם. בכלל נדמה היה לה שאנשים שנהנים למנות את הדברים שנעימים להם מפספסים את העיקר. ומאחר שמיכל נטתה לזלזל באנשים שלטענתה "מפספסים את העיקר", אלו ההולכים על המדרכות, באי התיאטרון וערבי שירה, אוכלי ירקות, נעלים נעלי עקב ופעילים פוליטיים – היא בהחלט לא רצתה להיכלל ברשימה זו.

מיכל עבדה במערכת עיתון, בתפקיד בכיר במדור המשפטי, בתואר הרשמי של "תחקירנית ראשית". להבדיל מתחקירנית זוטרה, או תחקירנית מתמחה. היא הייתה אוספת עובדות מדופלמת. בסוף כל יום היא הגישה רשימות של פרטים ביבליוגרפיים, עובדות ואנקדוטות לעורך הראשי.

את הנסיעה מביתה לעבודה, היא עשתה באופניים קלים. מיכל אהבה לחשוב על תנועת גלגל אופניים כתופעה פיזיקאלית. הגלגל, הבנוי סביב ליבת מתכת, מוקף שדרות מתכתיים דקים שמתוחים בינו ועיגול גומי מחורץ. ככל שהתנאים מסביבו מאבדים את יציבתם, גלגל האופניים מתייצב.

מיכל נסעה באותו נתיב, בדרך המהירה ביותר בדרך הביתה בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי. ביום רביעי מיכל נסעה דווקא לאורך הים, כי הרגישה את הרוח חזק יותר. מיכל נסעה ולא שמה לב לאנשים שמקיפים אותה. היא לא שמה לב, למשל, שבאותו יום רביעי נכנס איש מזוקן, עם עיניים מתוחות ומעיל ארוך לתוך "קפה קיפוד" שעל רחוב הרברט סמואל.

כשבא גל ההדף מיכל לא הייתה מכופפת. הגל התעגל באוויר במהירות הקול במשך חמש אלפיות השנייה. היא חשה בזעזוע עור התוף, הלב, הקיבה. להבת הפיצוץ הדליקה את עץ מסגרת הקפה ותוך 40 שניות האוויר נדגש מרקם סמיך. על הרצפה היו מפוזרים, קרעי דפים, שברי זכוכית, כובע, טיפות דם, כוסות חרסינה שבורות, חול שנסחף, טיפות מים זעירות. ריח עופרת ועור שרוף עמד
באוויר. צליל חם של פיצוץ. היא נחתה עם ידיה פרושות לצדדים. טיפת זיעה בינונית החליקה מקצה אפה ופגעה ברצפה.

בו ברגע ההוא, כל מה שמיכל הצליחה לזכור היה שקראה פעם מחקר על תופעה זואולוגית של סכנה. Fight or Flight. הפעולה ההיולית מתניעה תוך פחות מ-3 שניות. זה אורך הזמן של מצמוץ שפתיים, של פיקוס מצלמה, תנועת כנפיים בודדה של נשר אפריקאי, 14פעימות לב של עכבר. זה אורך הזמן שלוקח ללטאת הקרן המדברית לבלוע 45 נמלים, אחת אחת.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

1 Comment

  1. פילוסופיה למתחילים
    11 ביוני 2012 @ 21:36

    סיפור מרתק! חזק וחד ועם זאת עדין מאוד.
    בבקשה לפרסם סיפורים נוספים של הסופר.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן