פאולה לפידות, צורפת ותכשיטנית

אחת אחת: סדרת ראיונות עם יוצרות ישראליות. ראיון ראשון עם פאולה לפידות, צורפת ותכשיטנית מקיבוץ גזית

Print Friendly

 

פאולה לפידות. צילום: ניר יפה

 

באחר צהרים מהביל בחודש מאי נפגשתי עם פאולה לפידות, צורפת ומעצבת תכשיטים, בבית קפה סואן בתל-אביב. פאולה יוצרת תכשיטים למעלה משש עשרה שנים, עשויים זהב וציפוי זהב איכותי שעמיד ביומיום ומשולבים אבני חן צבעוניות. פאולה, כמו גם התכשיטים שלה, שידרה לאורך כל המפגש עוצמה נשית משולבת עם נאיביות, רכות ועדינות.

פאוּלה (פאוֹלה במקור) נולדה בארגנטינה. בגיל ארבע עלתה עם משפחתה לישראל, לבאר שבע ולאחר מכן לקיבוץ גת.

בעוד שבשיעורים הרגילים בבית הספר לא הצליחה להתרכז או לשבת יותר מחמש דקות, היא התחברה מיידית לשיעורי היצירה והאמנות. "יכולתי לשבת שעות ולעבוד על קולאז'. זה הרגיע אותי", מספרת פאולה בחיוך. מתנת יום ההולדת האהובה עליה כילדה הייתה תכשיט: "לא בגדים, לא נעליים, זה תמיד היה תכשיט מזהב. אני במקור מקיבוץ גת. בקיבוץ בית ניר היה מפעל לתכשיטים ולמשפחה היה ריטואל קבוע: יש יומולדת, נוסעים לבית ניר וקונים לי תכשיט מזהב". בתיכון בחרה פאולה ש"לא יכלה לשבת וללמוד" במגמת אמנות ולאחר הצבא למדה צורפות בעמל המרכז הטכנולוגי לתכשיטנות בתל אביב.

טבעות, פאולה לפידות. צילום: ניר יפה. קולאז': מירה-בל גזית

שנים רבות לאחר מכן, בגיל מבוגר, כשבנה הבכור היה בן שבע ונשלח לאבחון לגילוי הפרעות קשב וריכוז, החלה פאולה להתעניין בנושא והבינה שגם לה יש הפרעה דומה. בפעם הראשונה ידעה באופן רשמי מה לא בסדר אצלה והבינה את הסיבה להתנהגותה ולתחושותיה במשך שנות ילדותה. גם לאחר גילוי זה לא השתנתה תחושתה כלפי הבחירה שעשתה במקצוע שמשלב את אהבתה ליופי, אסתטיקה וייחודיות.

אחרי לימודי הצורפות המשיכה פאולה לעצב תכשיטים כתחביב. בקיבוץ גזית, אליו עברה פאולה עם נישואיה לאורן לפידות, היה קשה להסתגל לעיסוק, ולכן המשיכה לפתח את התחביב בשעות הפנאי בנוסף לעבודה סדירה. בהדרגה, הצליחה פאולה לשכנע את הקיבוץ לאפשר לה לעבוד יום אחד בשבוע בעסק שלה ובשאר הימים לעבוד במפעל, בבתי הילדים ובמטבח.

במסגרת תהליכי התייעלות בקיבוץ באוקטובר 2003 הוחלט שחברים בעלי מקצוע, לרבות פאולה, יעבדו במקצוע שלהם ולא במטלות הקיבוץ השונות. פאולה ניצלה את ההזדמנות, יצרה קשר עם אמא של חברה והשתיים החלו לעבוד ביחד בעיצוב תכשיטים, בין היתר עבור רשת "גראס".

"מחלת הסרטן היתה מבחינתי פריצת דרך"

כמה חודשים לאחר מכן, בתחילת שנת 2004, אובחנה פאולה כחולת סרטן השד. ההתמודדות עם המחלה לא היתה קלה, אולם פאולה מצאה בתוכה כוחות נפש ויכולות התמודדות חדשות שלא הכירה. כוחות אלה אפשרו לה לפעול, ליצור ולהרגיש שהיא בשליטה מלאה בקריירה שלה תוך כדי המאבק במחלה.

עגילים, פאולה לפידות. צילום: ניר יפה. קולאז': מירה-בל גזית

"מבחינתי מחלת הסרטן היה פריצת דרך. הזדמנות שלי לעשות משהו שאני באמת אוהבת. בקיבוץ אמרו לי כל הזמן: 'תוכיחי את עצמך'. שאלתי איך, אז ענו לי: 'בזמנך הפנוי'. איזה זמן פנוי? הייתי פקק בקיבוץ. מה זה פקק? הולכים לאיפה שצריך אותך. כשחליתי הפסקתי לעבוד בחוץ. עברנו לבית אחר ואורן בעלי בנה לי סטודיו. החלטתי שזו ההזדמנות שלי לעבוד ברצינות ולפתח את העסק. עבדתי תוך כדי טיפולים מאוד קשים של כימותרפיה והקרנות. ואל תשכחי שהייתי בת 35 עם שני ילדים קטנים, בן שלוש ובן שבע."

"הצבתי לעצמי יעדים ועמדתי בהם. הטיפולים היו במחזוריות של שלושה שבועות אז החלטתי ששבוע אחד אני מרשה לעצמי להיות חולה במיטה. בשבועיים שאחרי אותו שבוע הרגשתי מאוד לא טוב אבל הכרחתי את עצמי לעבוד. היצירה והעיצוב הקלו עלי ונתנו לי תחושה טובה. הפעילות הוציאה אותי ממקום של המחשבות על המחלה, על הטיפולים ועל הכאבים. הרגשתי טוב עם העיסוק במשהו שאני אוהבת. ככה לא הייתי פנויה למחשבות שליליות או לרחמים עצמיים. היו לי ילדים קטנים ולא יכולתי להרשות לעצמי להיות מסכנה. היה לי חשוב לשדר כלפיהם שהכל בסדר. כשיצרתי את הקולקציה הראשונה שלי תוך כדי המחלה היו לי פרפרים בבטן".

על פרפרים ועצמאות

פרפרים הם מוטיב חוזר אצל פאולה. גם הלוגו הנוכחי שלה הוא בצורת פרפר, שמורכב מהאות פ' ו- P. "התחברתי מאוד לפרפר כי הוא יצור יפה. יש בפרפר משהו שמסמל חופש. זו היתה הקולקציה המלאה הראשונה שעיצבנו. אחר כך יצרנו קולקציה בהשראת עלים. אני חושבת שההשראה באה מהמקום בו אני חיה שטובל בטבע", משחזרת פאולה, "פעם היה לי קשה להיכנס למצב של יצירה והשראה, אבל היום זה הרבה יותר קל. אני מתעדכנת באינטרנט ובמגזינים ותוך כדי עולים לי רעיונות. לפעמים אני מתכננת מראש ולפעמים, כמו עכשיו, עולים לי רעיונות ספונטניים. הסתכלתי על רצועת השעון שלך והדוגמא שעליה נתנה לי השראה ליצור תכשיט", היא מחייכת.

לאחר תקופה של פעילות משותפת נפרדה פאולה משותפתה, הפסיקה לעבוד עם רשת "גראס" והחלה לעבוד באופן עצמאי. צעד נוסף קדימה, שלווה אף הוא בפרפרים בבטן, היה פתיחתה של חנות אינטרנטית ודף עסקי בפייסבוק לפני כשנה.

שרשראות ותליונים, פאולה לפידות. צילום: ניר יפה. קולאז': מירה-בל גזית

במבט לאחור, ההתנסויות שעברה פאולה לימדו אותה רבות על עצמה ואף חישלו אותה: "במהלך השנים נלחמתי די הרבה כדי לעשות מה שאני אוהבת. גיליתי שיש לי אופי מאוד לוחמני. אני נחשבת לאמנית ובקיבוץ של השומר הצעיר אמנות ופרנסה לא הולכים ביחד. הקיבוץ היה צריך לעבור שינוי תפישתי. כיום אני מוגדרת כ"יזמת" וההכנסות מהעסק עוברות לקיבוץ. אני מתייחסת לקיבוץ כאל משקיע ובכל רגע ורגע אני עושה כל שביכולתי להוכיח לו, אבל גם לעצמי, שאני שווה השקעה, שהתכשיטים שלי כן נמכרים ושאני יכולה לעשות משהו שאני אוהבת – עבודות צורפות ותכשיטנות."

פגשתי אשה אמיצה ומדהימה, שהרשימה אותי בפתיחות שלה כמו גם בחדוות היצירה והאופטימיות האינסופית. 

* * *

קרדיט צילומים: ניר יפה

* * *

אהבתם/ן? עקבו אחרינו בטוויטר, הצטרפו אלינו בפייסבוק

mega-ofna עדכוני אופנה בטוויטרfacebook-fanpage-megafon-fashion

* * *

Print Friendly

על אודות מירה-בל גזית

סגנית עורך ראשי, מגפון-ניוז. סטודנטית לתואר שני מחקרי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש, הפקולטה לאמנויות, אונ' תל אביב. בחיפוש אחרי האושר ואספרסו טוב. מה שיגיע קודם. תוכלו למצוא אותי גם בבלוג mirabelle.co.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אופנה, אופנה ועיצוב, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פאולה לפידות, צורפת ותכשיטנית