היסטוריה בהגנה על בעלי החיים בישראל: 18 שנה לאחר שנחקק חוק צער בעלי חיים והופקד בידי משרד החקלאות, תוך ניגוד אינטרסים, החליטה ועדת השרים לתמוך בהצעה להעבירו. השר גלעד ארדן נאבק מזה תקופה ארוכה על זכויתיהם של בעלי החיים 

מאת שרית פרקול

מאז נחקק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 נמתחת ביקורת קשה על הפקדתו בידי משרד החקלאות, בין היתר בעקבות ניגוד העניינים בין תפקידיו של משרד החקלאות, שכוללים פגיעות קשות בבעלי חיים, לבין התפקיד שניתן לו להגן על בעלי החיים מכוח חוק צער בעלי חיים. נסיונות רבים נעשו בעבר להעביר את החוק לאחריותו של המשרד להגנת הסביבה, אך עד היום כולם נכשלו ולא זכו לתמיכת הממשלה.

הצעת החוק הונחה על שלחן הכנסת בחודש מרץ שעבר, פרי יוזמה משותפת של עמותת תנו לחיות לחיות וח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו. על פי הצעת החוק, אליה הצטרפו חברי כנסת נוספים מישראל ביתנו, הליכוד, מפלגת העבודה, המפד"ל וחד"ש, יועברו כל הסמכויות שעל פי חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. בהצעה נכתב:

"הסמכויות לפי חוק צער בעלי חיים מפוזרות כיום בין משרד החקלאות לבין המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, אמונים על אכיפת החוק משטרת ישראל והרשויות המקומיות (לפי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח­–2008.

כיום, ביקורת רבה מופנית לכך שהטיפול בנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים בישראל לוקה בחסר, וכי בעלי החיים, אשר מטבעם הם אולי הקבוצה החלשה ביותר בישראל, חשופים לפגיעות רבות ולהעדר הגנה מספקת מצד המדינה. הביקורת מופנית, בין היתר, להפקדת סמכויות מרכזיות בתחום מניעת צער בעלי-חיים בידי משרד החקלאות, שהוא משרד כלכלי באופיו, שכן הדבר יוצר ניגוד עניינים מובנה בין תפקידיו השונים של המשרד".

ההצעה נועדה ליצור מנגנון של איזונים ובלמים בין משרדי הממשלה. המצב המשפטי במסגרתו החוק מופקד בידי משרד החקלאות, אותו משרד שאחראי גם על הפגיעה בבעלי החיים, יוצר כשלים, ניגודי עניינים ומונע כל אפשרות ליצור הגנה אמיתית על בעלי החיים בישראל.

לפי הודעה לעיתונות של תנו לחיות לחיות, "הניסיון הישראלי ב-18 שנות קיומו של חוק צער בעלי-חיים מלמד שחלוקת הסמכויות הקיימת נכשלה. בכל שנות קיומו של החוק לא השכיל משרד החקלאות ליישם את חוק צער בעלי-חיים. הליכי התקנת תקנות נגררים, תקציבים וכוח אדם מוקצים במשורה, אין מדיניות ואין אכיפה. מציאות עגומה זו מלמדת על הצורך להעביר את החוק למשרד שבאופן טבעי אמור להיות אחראי עליו – המשרד להגנת הסביבה".

"אין מען לתלונות ואין מי שמטפל בהן"

עוד נכתב בהודעה, כי גם בדו"ח זיילר משנת 2010 לבדיקת השירותים הווטרינריים, יחידת הסמך במשרד החקלאות שאחראית על חוק צער בעלי חיים, הייתה התייחסות למחדלים באכיפת חוק צער בעלי-חיים. בין היתר, קובע הדו"ח כי "תקנות חשובות שאמורות היו לתת תוכן נוסף לחוק מתעכבות שנים ארוכות. בעלי-חיים נמצאים במצוקה אכזרית אם בשעת הובלתם, אם בכלובי הסגר ואם בהקשרים אחרים, אין מען לתלונות ואין מי שמטפל בהן".

הצעת החוק נועדה לתקן עוול ארוך שנים זה של הפקדת גורלם של בעלי החיים בידי משרד ממשלתי שפעם אחר פעם נכשל בהגנה עליהם. ואכן, בדיון שהתנהל אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, החליטה ועדת השרים כי הממשלה תתמוך בהצעת החוק.

השר להגנת הסביבה הביע נכונות לקבלת הסמכות ללא תוספת תקציבית

בוועדת השרים לענייני חקיקה הצביעו עשרה שרים בעד ושלושה נגד (שמחון, נוקד ונהרי). התנהל מאבק חריף, במסגרתו ציין השר להגנת הסביבה כי "חברה נבחנת ביחסה לחלשים, ובעלי החיים הם חסרי אונים, וכיום אין להם הגנה מספקת". השר להגנת הסביבה אף הביע נכונות בדיון לקבלת הסמכות ללא תוספת תקציבית. בדיון עלה ניגוד העניינים של משרד החקלאות בשמירה על בעלי החיים.

מתנו לחיות לחיות נמסר עוד: "מדובר באחד התיקונים החשובים ביותר לחוק צער בעלי חיים מאז שנחקק, אם לא החשוב שבהם. אנו מברכים על כך שהממשלה לא נותרה אדישה לעיוות הנוראי שנוצר בשל הפקדת חוק צער בעלי חיים בידי משרד החקלאות ולפגיעה העצומה שמשרד זה גורם לבעלי החיים. אנו משוכנעים שמדובר בצעד חשוב ומשמעותי לקידום זכויותיהם של בעלי החיים בישראל, והפסקת הפגיעות הממוסדות בהם. אנו נמשיך לפעול לקידום הצעת החוק עד שתעבור גם בכנסת, ומבקשים להודות לחברי הכנסת שיזמו אותה ולשרים שתמכו בה ונלחמו על מנת שתעבור".