Skip to content

שכונה שלמה חיה באימה ופחד. עשרות פדופילים מתעללים בילדיהם

תושבי שכונה חרדית בירושלים חיים בסיוט נורא. פוחדים שם לפתוח את דלת הבית או להסתובב בשכונה. רבים מהילדים נאנסו באכזריות במהלך השנה האחרונה ועדיין לא נחשפו כולם. הרשויות מעורבות אך לא מהוות כל הרתעה והמתעללים ממשיכים לפעול. עובדת סוציאלית: מדובר בזוועת עולם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

תושבי שכונה חרדית בירושלים חיים בסיוט נורא. פוחדים שם לפתוח את דלת הבית או להסתובב בשכונה. רבים מהילדים נאנסו באכזריות במהלך השנה האחרונה ועדיין לא נחשפו כולם. הרשויות מעורבות אך לא מהוות כל הרתעה והמתעללים ממשיכים לפעול. עובדת סוציאלית: מדובר בזוועת עולם

מאת נורית קרטן

קרוב לשלושים מבוגרים מתעללים מינית ופיזית ביותר ממאה ילדים בשכונה חרדית בירושלים ומרביתם מסתובבים חופשיים. מחריד שהמעשים נמשכים כבר כשנה ואינם פוסקים למרות מעורבות הרשויות. מספר הילדים המותקפים הולך ותופח מיום ליום והסוף אינו נראה לעין. הפרשה המזעזעת נחשפה במהלך דיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת, שהתקיימה ביום שלישי השבוע.

העבריינים מוכרים וידועים לכולם. הם ילידי השכונה ומתגוררים בה. שאר התושבים מגדירים אותם כחריגים עריריים, בעלי מוזרויות שאפילו בחברה החרדית נחשבים לכאלה. תחילה ניסו לפתור את הדברים כפי שנהוג שם, בתוך החברה הסגורה מבלי להוציא את "הכביסה המלוכלכת" החוצה.

אולם, מקרי ההתעללות הלכו וגברו ומספר התוקפים גדל גם הוא. החיים בשכונה הקטנה, המשתרעת על כחצי קילומטר מרובע, הפכו לסיוט. חברי הוועדה הזדעזעו למשמע עדויות של הורים בפניהם. הם שמעו כיצד לאחר התעללויות מיניות ספגו ילדים התעללויות פיזיות נוראיות כדי למנוע מהם לדבר. אחת העובדות המחרידות שנחשפו היא שלא מעט מהילדים והילדות עברו התעללות ותקיפה מינית יותר מפעם אחת.

"התפוז המכאני" לילדים

אין להשלים עם זה. ח"כ זבולון אורלב (צילום: ויקימדיה)

בדיון השתתפו ח"כ זבולון אורלב יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, חברי הוועדה הח"כ אורלי לוי-אבקסיס והח"כ אורי מקלב, אנשי רווחה מעיריית ירושלים, אנשי משרד המשפטים והורים לילדים שנפגעו.

 חברי הוועדה האזינו במשך שעות ארוכות לעדויות מזעזעות מפי ההורים. הם שמעו כיצד נקשרו חלק מהילדים בידיהם וברגליהם וסכין הוצמדה לצווארם, כדי שלא יעזו לספר מה עברו. מתעללים אחרים הדליקו מדורה גדולה והבטיחו לילדים שמי שידבר יושלך לתוכה. יש שהשתמשו בכלב אימתני כדי להפחיד את הילדים כשהם מאיימים שהכלב יטרוף אותם אם יעזו לספר מה ארע.

 אחת האמהות סיפרה בבכי כיצד החמיצה פעמיים את האוטובוס כשהחזיר את ילדיה מבית הספר. באותן פעמיים היו ילדיה קורבן להתעללות, ממש ליד הבית. ילדה בת שבע ראתה  את חברתה נאנסת למול עיניה. אחת האמהות סיפרה שהזהירה את ילדיה שלא להתקרב לדלתו של אחד מהמתעללים. אחד הילדים נזהר ועבר לא ליד הדלת ההיא ומישהו אחר משכו לדירה אחרת וביצע בו את זממו.

פוחדים להסתובב בחוץ. (למצולמים אין קשר. צילום: ויקימדיה)

החיים בשכונה החרדית הצפופה והשוקקת חיים הפכו לבלתי נסבלים, צחוק הילדים והשמחה נעלמו. הטרור, האימה והפחד השתלטו על השכונה. מרבית תושביה כלאו עצמם בביתם מחוסר ברירה. הילדים קיבלו הוראות והנחיות שלא לפתוח את דלת הבית. מרביתם חוששים ללכת אפילו לבית הכנסת, חלקם מסרבים לצאת מהבית.

משטרת ישראל אכזבה

 משהבינו שאין לאל ידם להושיע, פנו פרנסי הקהילה בבקשת עזרה מבחוץ. למשטרת ישראל. דבר חריג ויוצא דופן. בדיון בכנסת, אמה של אחת מילדות הגן שהותקפו מינית התלוננה על התנהגות לא רגישה ולא מתאימה לילדים קטנים בכלל וכאלה שעברו התעללות בפרט. היא קבלה על שבמשטרה מצאו שעדות בתה בלתי מהימנה. לחברי הוועדה סיפרה האם על מפגש נוראי שחוותה בתה בת החמש. כשעברו ברחוב זיהתה הקטנה את תוקפה והחלה לצרוח, תוך שהיא נוקבת בשמו. למשטרה זה לא מספיק?! שאלה האם בדמעות את חברי הוועדה המבועתים.

נציג המשטרה בדיון, סנ"צ שמוליק בן עמוס  ביקש להבהיר בדיון כי "מדובר בחקירה סבוכה ומורכבת. העברנו מש"ק קהילתי אל תוך השכונה, כדי להגביר את תחושת הביטחון. מדובר במספר פוגעים המתגוררים בשכונה וידוע כי היו מקרים בהם הם פעלו בצוותא. ישנם מספר עצורים, חלק נוספים נעצרו ושוחררו אך החקירה בעניינם נמשכת".

בפשיטה שנערכה על בתיהם ודירותיהם של המתעללים נאספו מספר ממצאים וגל מעצרים נוסף צפוי בקרוב. סנ"צ בן עמוס דיבר " גם כקצין וגם כאבא לילדים, אני מזועזע ומזדהה עם כאב ההורים". אבל, ביקש להבהיר "שישנו קושי בהגעה לסף מסוים של ראיות כלפי החשודים על מנת שיהיה אפשר להגיש כתב אישום. הקושי נובע מחקירת הילדים וקביעת "רמת המהימנות" של עדותם. אנו עושים ונמשיך לעשות מאמץ בנושא, מתוך כוונה להרחיב את מעגל המעצרים".

 רשויות הרווחה של עיריית ירושלים הוכנסו במהירות לטפל בילדים. שנים של טיפול יידרשו לשיקומם.  "הפרשה ידועה לנו מזה כשנה, ורק בקיץ האחרון התחלנו להבין את מימדיה הנוראיים" אמרה רווית זמיר, עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה של עיריית ירושלים. "ישנן משפחות שששה ושבעה מילדיהן נפגעו, פעם אחר פעם". זמיר ציינה כי מדובר באחד המקרים המזעזעים ביותר שנתקלה במשך למעלה מעשרים שנים. "אנו מלווים ומעניקים טיפול לכל ילד ומשפחה שנפגעה, ביצענו למעלה ממאה חקירות ילדים ע"י החוקרים, ועשרות של חקירות עוד לפנינו. מדובר בזוועת עולם".

בינתיים בוצעו מעצרים ונגד כמה מהם הוגש כתב אישום שבו מגוללת הפרקליטות התעללות, כשכולם היו יחד בחדר אחד עם הקורבנות. השאר שוחררו. אחד מהם ברח לחו"ל. אחר התאבד. האחרים ממשיכים לבצע תקיפות מיניות ופיזיות בילדים בשכונתם. המתעללים חיים באותה שכונה, על שטח של כחצי קילומטר רבוע, כשהקורבנות הקטנים נאלצים לפגוש בהם מדי יום ביומו.

ח"כ אורלב הבהיר ש "אין להשלים עם כך שטרם מוצה הדין עם העבריינים וילדי השכונה עדיין חשופים להמשך הפגיעה בהם".

 

5 Comments

  1. מגפון עיתון ישראלי עצמאי
    19 בינואר 2012 @ 19:55

    […] פרשת הפדופילים המזעזעת שנחשפה לפני כשבועיים, סיירה היום (ה') הוועדה לזכויות הילד בשכונת נחלאות, בה […]

  2. עו"ד תמר טסלר
    5 בינואר 2012 @ 18:52

    במקרים רבים שירותי הרווחה באים בטענות להורים כי אין הם מסוגלים להגן על ילדיהם בעודם שוהים מחוץ לביתם בבתי הספר ובצהרונים, אך איך ניתן להגן על ילד מחוץ לביתו כאשר העבריינים שמוכרים ככאלה מסתובבים חופשיים? במקרים רבים מוציאה הרווחה ילד מהבית שבסך הכל הוטרד מינית- לא נאנס (מחוץ לביתו, בד"כ בביה"ס) בטענה שהורה אינו יכול להגן עליו….גם כאן מתכוננת הרווחה להוציא את הילדים שהותקפו מחוץ לביתם, להגנתם? או שמא אפשר ללכת בדרך המלך ודווקא להרחיק את העבריינים מהרחוב?

    • אור דורון
      7 בינואר 2012 @ 14:11

      שלום לעו"ד תמר טסלר,
      האם אין הגזמה במינוח שטבעת "מקרים רבים"? שבו את משתמשת פעמיים בהקשר לטענתך (על פי פרשנותי בלבד) מול רשויות הרווחה בעיר?
      איני מטיל ספק שנתקלת במקרים / מקרה מסוג שחייב הוצאת הילד מביתו מסיבות המוגדרות בחוק אך מכאן ועד הפיכת המקרה למייצג… נראה לי (למרות שאיני בקיא בנושא הספציפי) שהמרחק גדול.(!??)
      נדמה לי שמדובר במקרים מאד מורכבים ובחברה בעייתית מבחינת שיתוף הפעולה.
      לטעמי יש להפעיל לחץ על רשויות האכיפה לפתרון הבעיות מול המקרים הידועים (הכוונה כמובן לתוקפים).
      אבל קיימות השאלות המעיקות – האם לא נכנס כאן גם הגורם של חוסר בחוקרי ילדים שהתפרסם לתקשורת לשנים האחרונות?… ואולי התכונה הכך כך ישראלית של "יהיה בסדר"?… או אולי "שסוף סוף ילמדו החרדים לשתף פעולה …".
      אני מאד מקווה שלא כך הם פני הדברים.
      אני לא יכול שלא להסכים לעובדה שמדובר באירועים מצמררים שחייבים לטפל בהם מיידית ולא לשים את מבטחנו בגורם חיצוני (או באל עליון).

      הכותב הוא עובד סוציאלי.

      • עו"ד תמר טסלר
        16 בפברואר 2012 @ 16:50

        אור דורון שלום רב,
        אם הבנתי את שאלתך אתה שואל האם איני מגזימה, הבנתי נכון?
        ואז אתה ממשיך בתגובה שלך לכתבה. אם הבנתי נכון ואכן זו שאלתך, אזי אשיב כי אני לא מגזימה. כעו"ד שעוסקת בתחום מזה מספר שנים וכן כיועצת המשפטית של עמותת ע.ל.י.ה- http://www.alia.co.il אני פוגשת הרבה מאוד אנשים, אנשים שניזוקו קשות מפעולות שירותי הרווחה כנגד משפחתם. לא בכל האנשים אני מטפלת במשרדי, אך זה לא מונע ממני להכיר את סיפוריהם לעומק.
        מאחלת לך ולמשפחתך לעולם לא להכיר את שירותי הרווחה.
        בברכה, עו"ד טסלר

  3. ליקה
    5 בינואר 2012 @ 13:15

    מזעזע. מעשים נפשעים שכאלה מלמדים יותר מכל על החברה החרדית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן