חתן פרס ישראל עזריה אלון: מרגיש חובה לחברה, לעם, לארץ ולכדור הארץ

הוא החל ללמד בטכניון בגיל 70, כתב 50 ספרים, כולל אוטוביוגרפיה בה שזורים סיפורי החברה להגנת הטבע, שהוא ממקימיה. מאת טליה בן צור

Print Friendly

הוא החל ללמד בטכניון בגיל 70, כתב 50 ספרים, כולל אוטוביוגרפיה בה שזורים סיפורי החברה להגנת הטבע, שהוא ממקימיה. יש לו תוכנית רדיו קבועה, ובין לבין הוא מנהל מאבקים נגד יזמים שרוצים לבנות על שמורות טבע 

מאת טליה בן צור

עזריה אלון

עזריה אלון בכנס ירושלים לסביבה וטבע (צילום באדיבות החברה להגנת הטבע)

עזריה אלון, בן 93, הוא אדם עסוק. בעיקר בהחדרת המודעות לאיכות הסביבה. כאחד מאנשי הסביבה הבולטים הראשונים בארץ, יש לו ידע עצום בנושא גם בארץ וגם בעולם, ידע ופעילות שבזכותם קיבל השנה את התואר הנכסף חתן פרס ישראל. "נכון שאני קיבלתי את פרס ישראל, אבל אני חושב שקיבלתי אותו בזכות הרבה אנשים שעבדו איתי. לבד לא הייתי יכול להגיע לשום מקום", הוא אומר בצניעות ומסתיר את התרגשותו מקבלת הפרס. "לא קפצתי על הגגות, אני מחשיב את הפרס, אבל לא שיניתי את אורחות חיי בשום דבר".

לדבריו, הפרס הגיע אליו ממש במקרה. "בחור שמנהל טיולים בארץ ושמע עליי, אבל לא מכיר אותי אישית ואני לא מכיר אותו, ראה בעיתון את המודעה על הגשת המועמדות והחליט להציע אותי. לפני מספר חודשים, אני יושב פה על יד השולחן ופתאום בטלפון מזכירתו של שר החינוך אומרת לי שהשר רוצה לדבר איתי. לא היה לי רמז, רק לאחר מעשה נודע לי".

אנחנו יושבים בחדר העבודה שלו בקיבוץ בית השיטה. שני חדרים מחוברים שקיבל מהקיבוץ  הפכו בעצם לספרייה ענקית שהוא מנהל. אנציקלופדיה של החי והצומח בת תריסר כרכים שאלון היה מחברה, ספרים בנושא ידיעת הארץ, ספרי יודאיקה ועוד. אחד מהספרים החדשים שם הוא ספר צילומים של תמונות שצילם אלון בעצמו, החל משנות ה-50, ונתגלו במקרה על ידי הגלריה באום אל-פאחם. הוא מראה לי מגירת שקופיות ענקית עם צילומים של ים, מדבר ועוד קטגוריות. "עכשיו עשו לכל החומר שלי דיגיטציה, עשו לי תערוכה עם קטלוג, מדבר, קיבוץ וכתיבה. יום אחד פורסם בעיתונים שהגלריה של אום אל-פאחם יוצרים תערוכה של החיים בוואדי ערה ומבקשים תמונות, התקשרתי אליהם והם לא האמינו למה שראו. קיבלתי קיר בתערוכה".

פעם בחודש הוא נוסע לתל-אביב ומקליט כמה תוכניות חדשות לרדיו. "אני נוסע באוטובוס, אגד לוקח אותי לאן שאני צריך", הוא אומר. "אני 60 שנה עוסק בנושא, 53 שנים שאני מדבר ברדיו כל שבוע, וכבר כתבתי 50 ספרים. אני מרגיש חובה לחברה, לעם, לארץ ולכדור הארץ". 

-ומאיפה האנרגיות לעסוק בכל הדברים האלה בגילך?
"החובות הן גדולות וקטנות, כל פיסת נייר שמתגלגלת זה חלק מהחובה שלי להרים אותה, המוטו שעליו גדלתי זה שאם אתה חושב שמשהו נחוץ אתה צריך לעשות אותו, לא להגיד למישהו אחר- יש פה נייר, תרים".

הוא נולד באוקראינה ועלה לארץ בגיל שש. "החיים שלי מתחילים מרגע שהגעתי לארץ עם אמא ושתי אחיות שלי. אבא נשארו ברוסיה, הוא היה פעיל ציוני ונעצר, אחרי שלוש שנים בבית סוהר הוא קיבל שלוש שנים ועוד שלוש שנים בסיביר ועלה לארץ רק עשר שנים אחרינו". בגיל 20 עבר אלון להתגורר בקיבוץ בית השיטה ושם החלה הקריירה שלו בהקמת החברה להגנת הטבע. ב-1951 הוא כבר צייר מפה לספר של אריה שרון, במפה סימן ציורים של שמורות טבע, "אני ציירתי את המפה עם שטחים ירוקים, אז עוד לא היה מושג של שמורות טבע, זה היה עשר שנים לפני שקמה רשות שמורות הטבע, וכל השנים נאלצנו להתעסק עם קרן קיימת לישראל שהייתה בעלת האדמות, אז עוד לא היה מנהל מקרקעי ישראל. הלכנו למנהל התכנון עם ההצעה והיה מאבק מאוד גדול, קק"ל הייתה צריכה לאשר שמורות כאשר כל העניין היה זר ומוזר".

שמורת נחל יתלה (צילם: אברהם שקד)

שמורת נחל יתלה (צילם: אברהם שקד)

המאבקים מאז לא התמעטו עם השנים, ואלון הוא עדיין גורם משמעותי בכל מאבקי הטבע בשנים האחרונות. הוא מסביר בעניין מאבק גורמי הטבע ברכבת ישראל בנחל יתלה:  "אנשי ירושלים הזעיקו אותי בנושא של נחל יתלה, עם ההצעה שלהם לעבור במנהרה אחת מתחת לנחל, הגעתי לנחל יתלה וראיתי והבנתי ששתי המנהרות זה חורבן של הנחל, החל מהכלים הכבדים שיגיעו לשם כדי לחפור ומה שיהיה אחר כך, השפכים שיהיו שם, כאשר זה יגמר הטיסה של הרכבות על פני הוואדי הלוך וחזור יבריחו כל חי מהוואדי. אחר כך בשימוע הגיעו המון אנשים נכבדים שדיברו נגד והרכבת לא רצו לשנות תוכניות, זה שהרכבת נגררת כבר עשר שנים לא אכפת לאף אחד. תמיד יש כישלונות, אין מאה אחוז הצלחות".

-מה ההצלחה הכי גדולה שלכם בעניין שמירת טבע?
"עכשיו אנחנו בעניין המלונות בתמנע (החברה להגנת הטבע נכנסה למאבק נגד היזם יואב איגרא שרצה להקים במכרות תמנע כפר נופש יוקרתי), אני לא יודע אם נגמר. אני נאבק גם נגד הקמת שדה התעופה מגידו, אני מקווה שבסופו של דבר לא יבנו את שדה התעופה פה, אבל זה לא אומר, גם אם לא בנו עד עכשיו זה צץ שוב. את שדה התעופה הצלחנו להוריד מסדר היום אבל זה יכול באותה מידה לצוץ מחר".

-והכישלון הכי גדול שלכם?
"אני לא סופר את הכשלונות ולא ממיין אותם לפי הגודל, היו כשלונות, בהוצאת המים מהנחלים, עכשיו החזירו קצת אבל במשך הרבה שנים הנחלים יובשו, תפסו את המים במקורות והשאירו כמה מקורות קטנים, המים לא זרמו והעצים מתו. יש לי רשימה שקיבלתי מהחברה להגנת הטבע של 110 בעיות לשנת 2012, אני בטוח שבחלק מהמאבקים ניכשל, אבל לפעמים אתה בתוך מאבק ובאים מהשמיים ומצילים אותך, כמו בפרשת קול אמריקה (מאבק שהסתיים לבסוף לטובת הירוקים לאחר שתוכניתה של ארה"ב לבנות משדרי רדיו ענקיים בעמק הערבה בוטלה בעקבות קריסת ברית המועצות בשנות ה-90, הירוקים ראו סכנה למיליוני העופות בנדידה שעוברים מעל השבר הסורי אפריקני)".

בטקס פרסי ישראל לחץ אלון את ידו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשניים הסתודדו במשך דקות ארוכות.

-על מה דיברתם?
"אמרתי לו שלושה דברים, הראשון -תודה על שהממשלה החליטה להקים את מרכזי הצפרות, שבעה מרכזים פזורים מאילת עד החולה. הדבר השני- לא להקים את שדה התעופה במגידו, והדבר השלישי, אל תפעילו את חוק הוד"לים שאומר לפסוח על כללי התכנון".

"אני קורא לכל אחד לשאת באחריות, אני תמיד אומר, אל תחכו עד שתהיו בני 70" (אומר את זה אדם שבגיל 70 החל ללמד בטכניון), "אפילו שאין לי תואר באוניברסיטה, לימדתי מגיל 72 ועד לפני שנה בחוג לאדריכלות בטכניון, קורס הכרת נופים, יש ברשותי מפת תבליט של ארץ ישראל, שהסטודנטים ראו בפעם הראשונה בחייהם". 

עזריה אלון עם הנשיא שמעון פרס

עזריה אלון עם הנשיא שמעון פרס (צילום באדיבות החברה להגנת הטבע)

ביתם של עזריה אלון ואשתו רות גדוש בספרים רבים לא פחות מאשר בחדר העבודה. בין המדפים פזורות הרבה תמונות של הנינים. "אנחנו כבר לא מייצרים נכדים", הוא אומר. לבני הזוג ארבעה ילדים, 13 נכדים ושבעה נינים, "הנכדים כולם לעניין, חוץ מאחד שלומד בחו"ל כולם בארץ, כיסינו את כל חילות צה"ל, מלבד משטרה צבאית", הוא מספר בגאווה. אחד מנכדיו החליט בשלב כלשהו לעזוב הכל ולהיות מורה בבית ספר יסודי, "קיבל כיתה ג', ועכשיו הוא גומר איתם כיתה ח', ברמת-גן, הוא עושה איתם דברים שלא כתובים בתורה, לטיול בר-מצווה הם הלכו ברגל מרמת-גן לירושלים".

אחד הבנים הוא בעליה של חנות ספרים יד שנייה בטבעון. האב, שיכול להיות ספק רציני שלו, מסרב לתת את הספרים, "כשאני צריך משהו אני יודע לאיזה ספר ללכת, גם בספרי יהדות, "אני תמיד אומר לדתיים, תיזהרו ממני, אני אפיקורס אבל אני לא בור, קודם כל אני יהודי". וכדרכו בקודש הוא מצטנע – "בשבילי העם והארץ דברים חשובים ביותר".

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות הסביבה, בארץ, חברה וסביבה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.