Skip to content

דרושה: הגדלת ראש משפטית

פרשת שחר גרינשפן מצביעה על תופעה של פרקליטים ושופטים, שטווח שיקול הדעת שלהם מצטמצם לעיתים בסעיפי החוק היבשים בלבד. מאת צבי זינגר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מבלי לדעת מה יפסוק בית המשפט העליון בפרשת דריסתה של שחר גרינשפן, יש כמה נקודות למחשבה וכמה שאלות שחייבות לקבל מענה: האם מישהו בתביעה המשטרתית או בפרקליטות שילם במשרתו על עיסקת הטיעון השערורייתית עם הנהג הדורס, בלי לקחת בחשבון את דעתה של משפחת גרינשפן? נציגת הפרקליטות בדיון הודתה כי הסדר הטיעון של התביעה המשטרתית עם פטריק היה "מקל באופן קיצוני", ואמרה: "אנחנו לוקחים אחריות, אין ספק שנעשו טעויות". אלא שזה ממש לא מספיק. במקרה הכל כך קיצוני הזה, חייבות להיות גם מסקנות אישיות, כדי ששוב לא יקרה שפרקליט מדינה או תובע משטרתי כלשהו יעלה על דעתו לעשות עסקאות טיעון בזויות מהסוג הזה, בלי ששמעו את הקורבן או משפחתו.

אמרה עוד נציגת המדינה לבג"ץ, כי המדינה "מפעילה ביקורת פנימית כדי לתעל את הטיפול במקרים כאלה בעתיד". היא הוסיפה, כי "הוכנס נוהל בתביעות המשטרתיות, שמבהיר כיצד על התובע לפעול במקרי תאונה שבה יש פגיעה גופנית קשה ובנוסף, רועננו נהלים קיימים". סליחה, אבל גם זה לא מספיק. דרוש פיקוח ציבורי חיצוני על עסקות הטיעון, כך שלא רק השיקולים המשפטיים היבשים יכתיבו עסקאות כאלה אלא גם שיקולי צדק ומוסר.

כאשר שיקולי יוקרה קודמים לשיקולי צדק

עוד טענה נציגת הפרקליטות, כי "במקום שהיא נתנה את התחייבותה יש אינטרס של עמידה במילה ואמינות השלטון". היא הוסיפה ואמרה, כי "המדינה חשבה שאין בידה להגיש ערעור" וכי "הרשויות ראו לפעול באשר לטעויות שנעשו כאן בבקרה פנימית, כדי שלא יחזרו מצבים כפי שהמשפחה נאלצה להתמודד עמם". זה בדיוק מה שקורה, כאשר שיקולי יוקרה קודמים לשיקולי צדק, או כאשר משפטנים מסרבים או נרתעים מלהפעיל שיקול דעת מרחיב. זאת אולי ההוכחה כי אסור להשאיר בידי המשפטנים לבדם את ההחלטות הגורליות שחורצות את דינם של אנשים. חייב, גם כאן, להיות גורם חיצוני בלתי תלוי, שלפחות יחווה את דעתו על הצד הערכי-מוסרי, לפני שמתקבלת החלטה משפטית סופית.

ואם כבר כשלו כל המנגנונים שהיו צריכים למנוע את הכשל הערכי הזה בתביעה המשטרתית או בפרקליטות – בית המשפט היה צריך לעצור את עסקת הטיעון הזאת על הסף. שאם לא כן – וסליחה על הביטוי – משהו יסודי מאוד דפוק בשיטת המשפט שלנו.

בהנחה שהשופט היושב בדין אינו דומה, חלילה, לשלושת הקופים המפורסמים, שלא ראו, לא שמעו ולא דיברו, היה על מי שישב בדינו של הדורס, מארק פטריק, להפעיל שיקול דעת. ברור שלפחות במקרה הזה לא הופעל שיקול דעת רחב. לכל היותר הופעל כאן שיקול משפטי, במובן הכי צר של המילה. בבחינת "ראש קטן".

מקרה שחר גרינשפן אינו מקרה יחיד. למרבה הצער, קיימת ההרגשה כי ביותר מדי פסקי דין ישנה אטימות לכללי הצדק האלמנטרי והטבעי. לפחות חלק מהשופטים כותבים את פסקי הדין שלהם ממגדל השן שבו הם יושבים. וזה אינו בהכרח רע, כאשר מדובר בכתיבת הכרעות הדין. לעומת זה – זה רע מאוד כאשר מדובר בכתיבת גזרי הדין.

הניתוק והריחוק הם תכונה טובה, אפילו מצוינת, לשופט כאשר הוא כותב את הכרעת הדין. שופט צריך לבחון את הראיות באיזמל מנתחים קר ועל-פי הוראות החוק הפלילי. כאן חייבים לעמוד מול עיניו של השופט השיקולים המקצועיים בלבד וכאן עליו לגייס את כל שנות ניסיונו המשפטי. אבל תפקידו, בכתיבת הכרעת הדין, צריך להסתיים בקביעה המלומדת והמנומקת, אם פלוני אשם או זכאי. זה הכל.

השלב הבא, גזר הדין – קרי קביעת עונשו של העבריין – אינו יכול להיות מנותק מהמסר שמועבר לציבור ומשיקולי הצדק והתחושה הציבורית. לכן – כפי שנעשתה מהפכה בחקיקה ושונה מדרג מעשי הפשע הגורמים להמתת אנשים – צריכה להיעשות גם כאן מהפכה של ממש.

הצדק גם חייב להיראות היטב, בעין בלתי מזוינת של הדיוטות

הפתרון שאותו אני מציע: לצרף לקביעת גזר הדין גם נציגי ציבור שאינם משפטנים, כפי שגם בבתי הדין לעבודה כלולים בהרכבי השפיטה נציגי ציבור שאינם משפטנים. נציגי הציבור האלה דרושים, כדי שבתוך שיקולי הענישה יהיו כלולים גם שיקולים ציבוריים ו"חינוכיים". הצדק חייב לחזור לבתי המשפט – ובגדול. הצדק גם חייב להיראות היטב, בעין בלתי מזוינת של הדיוטות במשפטים.

נכון, זו מהפכה של ממש – אבל גם שינוי מדרג עבירות ההמתה היה מהפכה של ממש, שדרשה לא מעט תעוזה ואומץ. עכשיו דרושים מחוקקים אמיצים שיגדילו ראש, יתמודדו עם האתגר ויעזו לקבוע שגזרי דין (לפחות בעבירות חמורות של המתה או אונס) יינתנו על-ידי הרכב משותף של שופטים ונציגי ציבור.

1 Comment

  1. שושי
    16 ביוני 2012 @ 13:22

    מי יהיו אותם נציגי ציבור שאינם משפטנים מקצועיים, מעין מושבעים? האם הם יגבירו את האמון במערכת? את שלי לא.
    אחת הסיבות לקבלת הסדרי טיעון היא העומס העצום על מערכות האכיפה. סביר שהוא מביא גם להמנעות מהעמדה לדין.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן