תרומת ביצית בוצעה לראשונה בישראל

השבוע בוצעה ביחידה להפריה חוץ גופית של מחלקת נשים ויולדות בהלל יפה תרומת ביצית ראשונה. התורמת, שפרטיה חסויים, פנתה לד"ר אלנבוגן, מנהל היחידה, בבקשה לבצע תרומה וענתה על כל הקריטריונים הנדרשים מתורמת פוטנציאלית. ביציות התורמת שימשו לשתי נתרמות

Print Friendly

תרומת ביצית ראשונה, ביחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, בוצעה ב- 13.6.2012. ד"ר אדריאן אלנבוגן, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בהלל יפה, מציין כי התורמת פנתה אליו לאחר שהשתתף בפורום באינטרנט בנושא חוק הביציות, בו ענה על שאלות בנושא.

ד"ר אלנובגן במהלך תהליך שאיבת הביציות. ברקע המעבדה (צילום: הלל יפה)

ד"ר אלנובגן במהלך תהליך שאיבת הביציות (צילום: הלל יפה)

כאשר יצר עימה קשר, לווידוא רצונה לבצע התרומה, ציינה האישה כי היא רואה חשיבות רבה בסיוע לנשים הרוצות להביא ילדים לעולם. מסיבה זו גם הסכימה האישה לקחת חלק בתהליך התרומה, למרות מורכבותו הרבה. במהלך החודשים החולפים, עברה האישה את כל התהליך, על בדיקותיו המרובות, ו התרומה בוצעה.

בשל המחויבות לשמור על כל התהליך באנונימיות גמורה, אין ולא מתאפשר כל קשר בין התורמת לנתרמת / נתרמות (גם אם ירצו בכך), וכן אין למסור פרטים נוספים על התורמת. עם זאת, מדגיש ד"ר אלנבוגן, האישה עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים לשם ביצוע התרומה, כמצוין בחוק וכמתבקש ממשרד הבריאות.

ביחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה הביעו שמחה רבה על התורמת הראשונה, ובהחלט מקווים שבעקבותיה יבואו עוד רבות אחרות, מכיוון ש"הרשימה של הנשים המבקשות תרומה כיום ארוכה מהרשימה של התורמות הקיימות", כך על פי ד"ר אלנבוגן. "ברור כי מדובר בתהליך מורכב למדי, אך התוצאה האפשרית – סיוע להבאת ילדים לעולם לנשים המבקשות זאת – לא תסולא בפז". יש לציין כי ביציות התורמת שימשו לשתי נתרמות, שאף הן עמדו בכל הקריטריונים ועברו את תהליך ההכנה כמתבקש.

על תהליך תרומת ביציות בישראל

בשנת 2011 התקבל בישראל חוק המאפשר לנשים ישראליות ובישראל לתרום ביצית לטובת נשים הנזקקות לתרומה שכזאת. משלב זה ואילך התגבש במשרד הבריאות נוהל "תרומת ביצית", ששואב את יישומו מהחוק.

מהם השלבים לביצוע תרומת ביצית?

שלב א':

  1. התורמת הפוטנציאלית צריכה לפנות בכתב ולהביע נכונותה לביצוע התרומה.
  2. חייבת להיות רווקה ובגילאים בין 18 ל-35.
  3. חייבת לבצע בדיקות מעבדה מקיפות הכוללות, לדוגמה: ספירת דם, גילוי מחלות מין ועוד. בדיקות נוספות שהתורמת מחויבת בהן: בדיקת כירורג שד ובדיקת צוואר רחם.
  4. צריכה להביא תעודת יושר ממשטרת ישראל חתומה על ידי עורך דין.
  5. חייבת לקבל הסבר מפורט על כל הליך הטיפול שהיא צריכה לעבור עד לשאיבת הביצית. ההסבר ניתן על ידי הרופא האחראי ביחידה להפריה חוץ גופית.
  6. צריכה להביע את הסכמתה בכתב, כי פרטיה יהיו רשומים במאגר נתונים ארצי ובמאגר יילודים. מאגרים אלו נמצאים בידי משרד הבריאות ובית המשפט והם חסויים.
  7. על התורמת הפוטנציאלית לעבור הערכה פסיכולוגית על ידי פסיכולוג של בית החולים.

שלב ב':

  1. בהסתיים שלב א' צריכה התורמת הפוטנציאלית להופיע מול ועדת אישורים של בית החולים לקבלת אישור סופי לתרומה. החברים בוועדה הם: רופא בכיר לא מתחום הפוריות, עו"ד/ נציג ציבור/ עובדת סוציאלית/ פסיכולוגית, אחות המשתמשת כמרכזת הוועדה, רופא בכיר מתחום הפוריות, שאינו הרופא המטפל או האחראי על התהליך בבית החולים.
  2. לאחר אישור הוועדה וחתימת התורמת על הסכמתה, אפשר להתחיל בפעילות הכנתה הרפואית לתרומת ביציות.
  3. רק אחרי מתן אישור זה אפשר לבצע את ההתאמה של התורמת לנתרמות פוטנציאליות.
  4. החוק קובע, כי כל תורמת יכולה לתרום מביציותיה בהליך אחד ללא יותר מ-3 נתרמות. כל תורמת יכולה לתרום בחייה לא יותר משלוש פעמים ויש צורך של מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
  5. התורמת יכולה להתחרט על ביצוע התרומה עד תהליך הפריית הביציות. דהיינו, גם לאחר שנעשתה שאיבה, כל עוד טרם בוצעה הפריה, התורמת הפוטנציאלית עדיין יכולה להתחרט.
  6. שיפוי התורמת עבור החזרה הוצאותיה הינו בסכום של 10,000 שקל.
  7. תורמת נשואה או תורמת מדת אחרת של הנתרמת, צריכה לקבל אישור מוועדת חריגים של משרד הבריאות לשם ביצוע התרומה.

תהליך התרומה: הצד של האישה המבקשת את התרומה (נתרמת פוטנציאלית):

שלב א':

  1. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה לפנות ליחידה להפריה חוץ גופית בכתב לשם קבלת תרומת ביציות.  עליה להציג מסמך רפואי מרופא נשים מורשה על חוסר יכולתה להרות מביציותיה ולבקש אישור לקבל ביציות מתורמת.
  2. הנתרמת הפוטנציאלית חייבת להביא תעודה רפואית על תקינות בריאותה, כמו גם תקינות בדיקות מעבדה שונות בהתאם לבקשת הרופא ביחידה להפריה חוץ גופית).
  3. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה להביע את הסכמתה בכתב כי פרטיה יהיו רשומים במאגר נתונים ארצי ובמאגר יילודים. מאגרים אלו נמצאים בידי משרד הבריאות בית המשפט והם חסויים.
  4. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה לשלם תשלום של 10,000 שקל על התרומה + התחייבות כספית של הקופה המבטחת לגבי הליך הפריה חוץ גופית.

שלב ב':

  1. נעשית בדיקה לביצוע בדיקת נתונים התורמת הפוטנציאלית מול הנתרמת הפוטנציאלית  באשר לקרבת משפחה אפשרית ובנושא דת.
  2. נתוני הנתרמת הפוטנציאלית והתורמת הפוטנציאלית מוזנים לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות שבודקת התאמה על פי מדדים שונים. רק במידה שקיימת התאמה מלאה ניתן לבצע את התהליך.
  3. בסיום תהליך זה יש לדווח למשרד הבריאות על ביצועו ועל התחלת התהליך.

בסיום כל אלו, עוברות הנתרמת הפוטנציאלית והתורמת הפוטנציאלית תהליך הכנה במקביל. סיום התהליך נעשה עם החזרת העוברים המופרים, שנוצרים על ידי הפריית ביציות התורמת עם הזרע של בן הזוג של הנתרמת, דהיינו, מתקיים תהליך של הפריה חוץ גופית.

Print Friendly

על אודות עמית קרטס בנין

רכזת כתבים ועורכת חדשות בעיתון "מגפון". משפטנית ועיתונאית. לשעבר: עורכת מוספי השבת והעמודים האדיטוריאליים בעיתונים "על המשמר" ו"דבר", עליהם השלום. חברה במועצת העתונות ויו"ר ועדת האתיקה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה בריאות, חדשות בריאות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.