כוחה של השירה / השקת ספרו של המשורר פרץ-דרור בנאי

בין חצות לשעות הבוקר טרפה את שנתי
שאלה אחת: האם השירה מדובבת את
שתיקת העולם? שיר מספרו של פרץ-דרור בנאי " שמחה קרועה"

הגעתי ממש ברגע האחרון. אחרי יום עבודה ארוך ומייגע ועמידה בפקקים הייתי קצר סבלנות, אותו מצרך יקר ערך שתמיד נמצא במשורה. הקהל כבר התיישב והתכונן לאירוע. מאחורי הכיסאות הוצב שולחן, נגשתי אליו בזריזות וחיפשתי אלכוהול. הייתה לי תחושה חזקה שאזדקק למעט עידוד. מיד, ובלי הרבה מחשבה, דחפתי לעצמי שתי כוסות גדושות של יין אדום והתיישבתי במרכז הקהל.

פרץ-דרור בנאי בהשקת ספרו "שמחה קרועה"

פרץ-דרור בנאי בהשקת ספרו "שמחה קרועה" (צילמה: ציפי מנשה)

מה שלא

מה שלא קרה עד היום
כנראה שלא יקרה גם היום
שווא אחכה ושווא אחלום
נגמלתי סופסוף מימי התום

לאחר שתי כוסות היין התחלתי לשאול את עצמי מה היו הסיבות שהביאו את העורכת לשלוח דווקא אותי לסקר את הארוע. האם זה סוג הארועים שהיא חושבת שאמצא בהם את מקומי? הרגשתי מנוכר, מנותק. קצת כמו ראול דיוק, גיבור ספרו הרביעי והמפורסם ביותר של הסופר האמריקאי האנטר ס. תומפסון: פחד ותיעוב בלאס וגאס.

אי הבנה

פעם אני ספקן ופעם מאמין
ולכן לא אשאיר שום חוב
ליום הדין.
כי להאמין בימים הוא להיות תמים
ומוכה על הפנים
לאכול חרא ולהגיד שזה טוב?

האירוע התחיל, ומצב רוחי צנח עוד ועוד. ראשון עלה ראש עיריית כפר סבא. ראש העיר, כיאה לפוליטיקאי בישראל, דיבר בעילגות מסוימת, אבל לפחות דיבר בקיצור. לאחר שהפליג בשבחים למשורר ולספרייה פינה את הבמה למנהלן. מנהל אגף התרבות או משהו כזה. המנהלן היה רהוט יותר אבל בעיקר סיפר בשבחי העירייה עצמה, איך לא? כל בירוקרט שפגשתי בחיי התעקש לספר לי כמה עבודתו חשובה.

הולך וצר המקום הזה וגם החיים מפליגים
אל יעדים אחרים.

החלטתי שאני מסתלק. החיים קצרים מדי בכדי לבזבזם על הקשבה לבירוקרטים ופוליטיקאים מהשורה השלישית. רק אקשיב לפרץ-דרור בנאי לרגע או שניים כדי לצאת ידי חובתי, והלכתי. הלכתי? לא, לא! רצתי, נמלטתי, ברחתי, נסתי על נפשי.

זכוכית שבירה

איזה שעמום!
שישים טעויות
אחת נוספת
ועוד אחת קטנה
אולי גורלית
ואני בדרך הנכספת והטיפשית
שאחריה אין כלום

פרץ דרור בנאי ונכדתו בערב ההשקה (צילמה: ציפי מנשה)

סוף-סוף עלה פרץ-דרור בנאי, עם חיוך והומור, והקריא שיר שלו. אבל, כמו שאמר יהודה עמיחי, אינני מוכן. וכך אני מתכונן להימלטות.

חני דינור התחילה לשיר משירי המשורר ואני צנחתי חזרה לכיסא. מיד בתווים הראשונים, במילים הראשונות, הוכיתי תדהמה. כאילו אור זרח בין מדפי הספרים, כאילו יצאה בת קול מהשמיים והחלה לשיר למעני, הקול נפלא, מדויק, הלחן נעים והטקסט מדהים. היין התיישב במקומו הראוי, המציאות קיבלה את הפאזה הנכונה, ואני התחלתי ליהנות. לא סתם ליהנות, מאוד ליהנות. התאהבתי. התאהבתי בזמרת, שנראתה כמו באותו רגע הלנה מטרויה. התאהבתי במשורר, מלא החום והחביב ובעיקר התאהבתי בשירתו.

לאחר ששרה הזמרת עלו רפי ויכרט, המו"ל של פרץ, ורוני סומק. סיפרו על היכרותם עם פרץ-דרור בנאי והקריאו משיריו האהובים עליהם. שירים נפלאים. בין דובר לדובר עלתה הזמרת חני דינור ושרה שירים נוספים של המשורר. את שאר הערב ביליתי בהקשבה מלאה. לא הצצתי באיי-פון אפילו לא פעם אחת.

מימין: רוני סומק, חני דינור, רפי וייכרט (צילמה: ציפי מנשה)

לא הכרתי את פרץ-דרור בנאי עד לאותו ערב. שמעתי את השם פה ושם, אבל לא יצא לקרוא שירים שלו. חבל. מיד כשנגמר הערב ניגשתי ורכשתי עותק של ספרו החדש, "שמחה קרועה". ממש פחדתי שלא אספיק להגיע אל הדוכן וכל העותקים ימכרו. פחד לא רציונאלי, של ילדים קטנים.

ביקשתי וקיבלתי גם חתימה, עם חיוך שבא מהעיניים, תמיד טוב שיהיה.

ביליתי את כל שאר הערב בקריאה בשיריו. פרץ-דרור בנאי התגלה כמשורר נפלא. שירתו נפלאה, מלאה בכוח וברגש, מדויקת ומלאת השראה.

בשפת ברייל

בשפת ברייל
אין עתיקות משפתייך
ולכן האהבה היא
ענן על חבל כביסה
ולכן שעון הקיר הוא
פרח בעל הילוך צועני
ולכן כוס שאת מגישה
גדושה חמצן
וגופך שערים פתוחים לרכבי הצלה
ולכן את מלצרית-הלב
שעיניה מחצבי אושר של מתכות עדינות
ולוחות זכוכית כחולה בכנפי בואינג
המטיס אותי רחוק מחיים
רחוק ממוות.

מדהים כמה כוח יש לשירה, כמה עוצמה, שברגע אחד היא יכולה לשנות את המציאות כולה ולהפוך את העולם למקום שונה. להפוך אירוע שעלול היה להיות מאכזב לערב מענג, ממלא, מעצים. נסו בעצמכם, כשהמים יגיעו לכם עד נפש, ופיצחו בשיר. נסו ותראו כמה יכולת ניקוז יש לשירה. תודה לך פרץ-דרור בנאי. תודה שהצגת בפני את המשורר שבך.

בין זכוכית לזכוכית

אוי נשמה שלי: השירה היא רעיון ומזג
מובילים אותה החיים המפליגים במרוצה
בין חום ומרירות
אם תעייני בה לא תבחיני
אלא בטיפה
שנלכדה בטפטפת
בין זכוכית לזכוכית

כל השירים  הם של פרץ-דרור בנאי מספרו החדש "שמחה קרועה". ההשקה התקיימה ביום א', 10.6.12, בספרייה העירונית כפר סבא.

על אודות איציק יוסף

איציק יוסף הוא דוקטורנט לפילוסופיה במכון כהן שבאוניברסיטת תל אביב. את פרנסתו הוא מוצא כמרצה באוניברסיטה וכמורה למתמטיקה, פיסיקה ולוגיקה במכינות האוניברסיטאיות השונות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, ספרות, רשמים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.


newsletter

סגור לתגובות.