אתמול הוגשה עתירה על ידי ארגוני זכויות אדם נגד הוצאת קטינים מפנימיות והשבתם למשפחתם לצורך גירוש לדרום סודן. ממשרד הרווחה נמסר, כי עמדת המשרד היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון נמסר כי "יש על כך צו איסור פרסום" 

מאת שרון ליבנה

אתמול (ד') הגישה הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתירה לבג"ץ, בשם ארגוני זכויות אדם, למען הבטחת שלומם של ילדים וילדות מדרום סודן. בעתירה שהוגשה, דורשים ארגון הסיוע לפליטים אס"ף, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כי ילדים אשר הוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה המוסמכות בשל התעללות או הזנחה, לא יאוחדו עם בני המשפחה הפוגעים לצורך גירושם לדרום סודן.

העתירה הוגשה נגד משרד הרווחה ומשרד הפנים, "לנוכח מבצע 'חוזרים הביתה' בו פתח לאחרונה משרד הפנים לגירוש תושבי דרום סודן, ולנוכח התנהלות המשיבים ביחס לילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במסגרות חוץ-ביתיות נוכח התעללות או הזנחה של הוריהם." עוד צוין, כי להערכת העותרים מדובר בעשר עד 15 משפחות.

כמה ימים לאחר הפסקת ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום סודן החלה יחידת האכיפה של משרד הפנים לעצור ולכלוא דרום סודנים ולחייבם לחתום על הסכמה ל"חזרה מרצון". האכיפה כללה גם הוצאת קטינים שהוצאו מבתיהם בשל הזנחה או התעללות, והשבתם להוריהם לצורך גירוש.

העותרים טוענים, כי ההליך נעשה בלי שבוטלו צווי בית המשפט לנוער, שהורו על הוצאת הילדים מידי הוריהם, ובלי שנערכה כל בדיקה כקבוע בחוק הנוער. ההוצאה נעשית כך: פקחי "עוז" יוצרים קשר עם הפנימייה שבה נמצאים הילדים ומודיעים שהם באים לקחת אותם, בלי שנתבקש ביטול צו בית המשפט לנוער.

הגירוש מנוגד לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד ולאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הקובעות כי אין לגרש אדם למקום שבו יהיה "חשוף ליחס או עונשים בלתי אנושיים, אכזריים או משפילים".

בעתירה מפורטים כמה מקרים של קטינים שבהם עוסקת העתירה: לדוגמה, ילדים שאביהם מכור לאלכוהול וסובל מפרצי אלימות קשים כלפיהם וכלפי האם, שנמצאת בדיכאון. לאחר שהתקבלו דיווחים מאזרחים על מצב הזנחה, רעב ושוטטות של הילדים, פעלו שירותי הרווחה להוצאת הילדים מהבית. עקב מבצע הגירוש, הוציא עובד סוציאלי של לשכת הרווחה בירושלים את שלושת הילדים מן המסגרת החוץ-ביתית שבה שהו, והילדים גורשו עם ההורים מהארץ.

עיון בכתב העתירה מעלה תהיות קשות בנוגע לעובדי שירותי הרווחה, שכנראה שיתפו פעולה עם יחידת האכיפה ולא הגנו על זכויות הקטינים שבאחריותם. בעתירה מצוין כי אחד העותרים, ארגון הסיוע לפליטים, פנה בעניין כבר במארס 2013 אל פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער, מחשש שבמסגרת הגירוש יוחזרו ילדים בסיכון אל משפחתם. משרד הרווחה לא טרח להשיב לפנייה.

מצוין כי העותרים אינם מבקשים לטעון, כי בשום מקרה אי אפשר להחזיר אף ילד שהושם במסגרת חוץ-ביתית לידי הוריו לצורך גירוש המשפחה מישראל. אולם יש להכריע בשאלה האם אפשר להחזיר את הילד אל משפחתו ולגרשו לארצו לאחר בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי רשויות הרווחה, ותוך התחשבות בשיקול טובת הילד כשיקול המכריע.

יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "מדינת ישראל אחראית על שלומם וביטחונם של הילדים כולם הנמצאים בשטחה ותחת שליטתה, ובכלל זה ילדים למבקשי מקלט ומהגרים. הילדים שבעניינם מוגשת העתירה עברו טראומה כפולה, בפעם הראשונה בכך שנאלצו לעזוב את ארצם משהחליטו הוריהם לנוס ממנה, ובפעם השנייה, כשחוו התעללות והזנחה מידי הוריהם לאחר שקיבלו הגנה בישראל. כעת, מבקשת המדינה להעביר אותם חוויה טראומתית נוספת, ולגרש אותם בחזרה לארץ שממנה ברחו ביחד עם בני משפחתם אשר פגעו בהם.

"האחריות של המדינה כלפי הילדים לא הגיעה לסיומה עם סיום ההגנה שהעניקה ישראל לאזרחי דרום סודן. על מדינת ישראל מוטלת אחריות, הקבועה באמנה לזכויות הילד ובאמנה בדבר מעמדם של פליטים, לבדוק באופן פרטני לגבי כל ילד האם אכן ניתן להחזירו לחיק משפחתו, והאם גירושו ביחד עם בני משפחתו מהם הורחק לאחר שחווה התעללות מצידם, עולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד."

תגובת משרד הרווחה לכתבה: "עמדת משרד הרווחה היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון עם הוריהם נמסר, כי "יש על כך צו איסור פרסום ולכן לא נוכל להתייחס".