שר הביטחון פרס את הצעת משרד הביטחון לחלופה לחוק טל: מעבר ל"עילויים" שיזכו לפטור, יגויסו מחצית מהחרדים לצה"ל, למשטרה ולמערכות ביטחון אחרות ומחצית לשירות אזרחי. אורכו של השירות האזרחי יהיה, בשלב זה, עד שנה אחת. "ההסדר החדש צריך  להגדיר זכויות והטבות אישיות למשרתים"

מאת צבי זינגר

המכסה הראויה של היקף הפטור מגיוס לחרדים יעמוד על כעשרה אחוזים מכלל בני הישיבות החרדים, בגין היותם "עילויים בתורה". כך מציע שר הביטחון, אהוד ברק, לועדת פלסנר, שבפניה הופיע היום. ברק מציע עוד, כי כמחצית מהחרדים, שהפטור אינו חל עליהם, יגויסו לצה"ל ולמערכות ביטחון אחרות – ומחציתם השניה לשירות אזרחי.

ברק פרס בהרחבה את הצעת משרד הביטחון בהקשר לגיוס החרדים והערבים לצה"ל ולשירות האזרחי. בין השאר מציע שר הביטחון:

* כמחצית מהבנים החרדים, שהפטור אינו חל עליהם, יוכלו על פי נתוני צה"ל להתגייס למסלול שירות צבאי או ביטחוני. מתווה אפשרי להתפלגות שכזו הינו: שליש לשירות בגדודי בט"ש ייעודיים (במודל גדוד הנח"ל החרדי הקרוי "נצח יהודה"); שליש בשירות שח"ר תוך רכישת השכלה ומקצוע ובסיוע מימוני ייעודי ושליש בשירות ביטחוני-אזרחי במשטרה, בשב"ס, במערך כיבוי האש – וכדומה.

* המחצית השנייה של הבנים החרדים, שהפטור אינו חל עליהם, יגויסו על פי הצעת משרד הביטחון למסלול שירות אזרחי. במסלול זה נדרשת רביזיה, על מנת לוודא שמדובר בשירות היוצר תועלת אמיתית לחברה, אינו גוזל את פרנסתם של אזרחים ואין בו כפילות למסלול השירות הביטחוני-אזרחי.

ברק קרא "למצות את הסיכוי להגעה להבנות והסכמות רחבות ככל הניתן, תוך דיון עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר ובעיקר נציגי הקהילה החרדית". לדבריו, יצירת הסדר חברתי חדש, כחלופה לחוק טל, תסייע לקדם ארבעה נושאי מפתח בחברה הישראלית: ערך השוויון בנטל הלאומי והחברתי; הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה והיעילות הכלכלית; הרחבת אפשרויות השלמת ההשכלה ולימודי הליבה הכלליים ו"כיול מחדש" של מנגנוני התמיכה במוסדות תורניים והיקפיהם.

"לאור כל זאת חשוב, גם במחיר של התנגדות מסוימת, שוועדת פלסנר לא תירתע מיצירת שיווי משקל חדש", אמר שר הביטחון. לדבריו, שיווי משקל זה צריך לאזן בין דרישות בג"ץ, הציפיות של החברה האזרחית ליותר שוויון בנטל, צרכי צה"ל ומערכת הביטחון ואילוציהם, צרכי הכלכלה הישראלית והשיח הפוליטי והציבורי מול החברה החרדית.

"ההסדר החדש צריך להיות פשוט ולבטא עקרונות ברורים ובהירים. אסור לו להיות מורכב ומפותל מדי. רק כך נוכל לגייס את תמיכת הציבור בהסדר ונימנע חשדנות וחוסר אמון", אמר ברק. "השיח מול החברה החרדית ונציגיה צריך בכל מקרה להימנע מדורסנות וכוחנות. עליו להיות מבוסס על גישה בוגרת, סמכותית ואחראית, החותרת לפתרון מוסכם ככל הניתן. גישה המכירה בהיותה של הקהילה החרדית נדבך מהותי בפסיפס של החברה בישראל ובזיקת המדינה והעם היהודי כולו לשורשיהם".

לדברי שר הביטחון, שאלת מפתח בהסדר החברתי החדש היא סוגיית ה"חובה או רשות": האם ליצור מנגנון התנדבותי נוסף או שתוחל חובת שירות ביטחוני או אזרחי לכל. ברק הדגיש, כי על פי תפיסתו השירות הוא חובה והחבות היא אישית – של המיועד לגיוס ולא של הישיבה או המוסד בו הוא לומד או שוהה.

"אין כוונה ליצור מצב שבו ההימנעות מחובת השירות תמלא את בתי הכלא באזרחים הנתפסים על ידי המשטרה הצבאית בבתיהם ובחוצות הערים", אמר ברק. "ההסדר החדש צריך  להגדיר זכויות והטבות אישיות למשרתים, באופן שיעניק להם יתרון מהותי על פני אלה הנמנעים משירות אזרחי או לאומי".

ברק הדגיש, כי צרכי צה"ל, בשלב זה, מקשים מאוד על קיצור שירות. "עם זאת, קיים היגיון כלכלי וחברתי בבחינת קיצור שירות החובה בחלק ממסלולי השירות". באשר ליחידות הקרביות וליחידות בהן למשך ההכשרה ולניסיון המצטבר קיים משקל איכותי מכריע – ברק מציע לא לקצר את השירות. לדבריו, יש מקום לבחון יישום מדורג של קיצור השירות, תוך יצירת מסלולי תגמול דיפרנציאליים, שיתגמלו בגמול יתר את אלה המשרתים יותר. "מסלולים אלה גם יבטאו את הוקרת המדינה כלפיהם וגם יקיימו הוגנות כלכלית, שתפצה אותם על הזמן הנוסף שבו הם מנועים עדיין מלפתח קריירה אישית".

ברק אומר, כי אורכו של השירות האזרחי צריך שיהיה מאוזן ככל האפשר ומותאם למשך שירות החובה הבסיסי בצה"ל. לצד זאת, "כל עוד מסלולי השירות האזרחי אינם מגובשים דיים באופן שיבטאו תוכן מהותי וערך מוסף חברתי אמיתי – אין למתוח אותם שלא לצורך. יש לאפשר להוציא את בוגרי המסלול מוקדם ככל האפשר לשוק העבודה, גם לאחר שמונה עד שתים עשרה חודשי שירות".

ברק הדגיש: "צה"ל ומערכת הביטחון כולה רואים בנושא השוויון בנטל ובגיוסו של מרבית הנוער החרדי מהלך ערכי חשוב מאין כמותו ותרומה מהותית ללכידותה של החברה הישראלית. בניגוד לשמועות שונות, שהופרחו על ידי גורמים שונים – צה"ל אינו נרתע מגיוסם של בני ישיבות חרדים ויפיק את מלוא התועלת משירותם". עם זאת הדגיש, כי המהלך מטיל עול כספי, שיצריך לשפות את צה"ל בגינו, ומחייב התאמות מסוימות בצבא כדי שלא ייפגע שוויון ההזדמנויות לנשים במדינה ומצד אחר, יישמרו הצרכים התרבותיים הייחודיים של בני הנוער החרדים.