Skip to content

פרופ' סייבל: חוקיות המתקפה נגד מתקני הגרעין של איראניים

פרופ' סייבל: חוקיות המתקפה נגד מתקני הגרעין של איראניים. יש הצדקה חוקית, מבחינת החוק הבינלאומי, להתקפה נגד איראן - רק לאחר שהוכח כי עסקה בפיתוח נשק גרעיני, שנשק שכזה יהווה איום חמור ולהוכיח כי לא הייתה שום אפשרות אחרת למנוע התפתחות זו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יש הצדקה חוקית, מבחינת החוק הבינלאומי, להתקפה נגד איראן – רק לאחר שהוכח כי עסקה בפיתוח נשק גרעיני, שנשק שכזה יהווה איום חמור ולהוכיח כי לא הייתה שום אפשרות אחרת למנוע התפתחות זו  

מאת עמי אטינגר

"כדי לספק הצדקה חוקית להתקפה ישראלית או אמריקנית נגד מתקני גרעין איראניים יהיה צורך להוכיח, כי איראן עסקה בפיתוח נשק גרעיני, לבסס את הטענה כי נשק שכזה יהווה בבחינת איום חמור ולהוכיח כי לא הייתה שום אפשרות אחרת למנוע התפתחות זו וכי הנסיבות לא אפשרו עיכובים כלשהם", כך קובע רובי סייבל, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של משרד החוץ, במאמר שפורסם בגיליון מבט מס' 345 של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.

שני סייגים בלבד לאיסור על השימוש בכח 

פרופ' סייבל
פרופ' סייבל

פרופ' סייבל טוען, כי מגילת האו"ם קובעת במפורש שני סייגים בלבד לאיסור על השימוש בכוח, המפורט במגילת האו"ם בנושא "שימוש בכוח או על איום בשימוש בכוח". הסייג הראשון הוא, אם השימוש בכוח הותר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם מתוקף הסמכויות המוקנות לה בכפוף לפרק שבע למגילה. "ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות, כי סין ורוסיה יטילו וטו על כל הצעה של מועצת הביטחון, המסמיכה שימוש בכוח נגד מתקני גרעין איראניים, ולפיכך מתן הרשאה שכזו אינה צפויה", מדגיש פרופ' סייבל.

הסייג השני לאיסור על שימוש בכוח נוגע לזכות הטבועה להגנה עצמית אינדיבידואלית או קולקטיבית, אם מתרחשת התקפה מזוינת נגד חברה של האומות המאוחדות. "איראן לא ביצעה התקפה מזוינת נגד ישראל או ארה"ב", טוען פרופ' סייבל ומסיף: "אמנם איראן תומכת במתקפות טרור של החמאס ושל חזבאללה נגד ישראל, אך בהתאם לפסיקה של בית הדין הבינלאומי, אספקת נשק ואימונים לאויב של מדינה כלשהי, אינה מהווה, כשלעצמה, התקפה מזוינת נגד המדינה האמורה".

זכות מקדימה להגנה עצמית

ישנם פרשנים הטוענים, כי מאחר שסעיף 51 למגילת האו"ם נוגע לזכות "טבועה" להגנה עצמית, אזי זכות טבועה זו שומרת על הזכות להגנה עצמית "מקדימה", זכות שהיתה קיימת לפני ניסוח מגילת האו"ם. הגנה עצמית מקדימה מאפשרת זכות להשתמש בכוח למניעת מתקפה אפשרית, גם במקרה שהתוקפן האפשרי לא נקט צעדים מוקדמים לקראת ביצוע מתקפה.

 "תנאים מוקדמים לקיום זכות להגנה עצמית מקדימה", טוען פרופ' סייבל, "כוללים קביעה מעבר לכל ספק, כי הצורך להפעלת כוח היה מכריע, האיום היה קרוב ולא הייתה כל חלופה אחרת. שימוש בנשק גרעיני בידי איראן נגד ישראל ימלא ככל הנראה אחר התנאי של 'צורך מכריע'".

עוד טוען פרופ' סייבל, כי "המידה שבה מגילת האו"ם מאפשרת זכות להגנה עצמית מקדימה היא עניין שנוי במחלוקת. ישראל העלתה טיעון זה להצדקת המתקפה נגד הכור הגרעיני אוסיראק שבעיראק בשנת 1981. עם זאת, מועצת הביטחון גינתה את ההתקפה, ופסקה שעל ישראל לשלם פיצויים לעיראק. בשעתו, נמנעה ארה"ב מלתמוך בזכות להגנה עצמית מקדימה, ככל הנראה בשל החשש מקביעת תקדים משפטי. האם לפקיסטן תהיה הזכות להגנה עצמית מקדימה נגד תוכנית הגרעין ההודית, ולהיפך? האם זכות שכזו עומדת לדרום-קוריאה ביחס לצפון-קוריאה? ובכל זאת, ממשלת ארצות הברית, או לפחות ממשלתו של ג'ורג' וו.בוש, אימצה מאוחר יותר את העמדה ולפיה הגנה עצמית מקדימה היא חוקית".

טענת ה"צורך"

"בנוסף לזכות להגנה עצמית, העקרונות הכלליים של המשפט הבינלאומי מתירים את טענת ה"צורך" במקרים שבהם מדינה מפירה כלל במשפט הבינלאומי כדי למנוע נזק גדול יותר, גם במקרים שלא התרחשה התקפה מזוינת בפועל. הכלל נוסח על מנת להחילו במקרה שפעולה שכזו "היא הדרך היחידה העומדת לרשותה של מדינה להבטיח אינטרס חיוני מפני סכנה חמורה וממשית" ובתנאי שהפעולה אינה גורמת נזק גדול יותר, מדגיש פרופ' סייבל.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן