חשבתם שאתם גולשים לאן שאתם רוצים ? תחשבו שוב. תחקיר מדור הטכנולוגיה של מגפון מגלה שכמה ספקי אינטרנט בישראל, בראשם בזק בינלאומי, מסבים את הגלישה שלכם לכל מיני מקומות – לא בהכרח לקישור שביקשתם להפעיל. בכל אופן, הם לא מונעים את התופעה. וגם לא מודים בקיומה מאת: עמית מנדלזון תארו לעצמכם מצב שבו חבר שולח […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
חשבתם שאתם גולשים לאן שאתם רוצים ? תחשבו שוב. תחקיר מדור הטכנולוגיה של מגפון מגלה שכמה ספקי אינטרנט בישראל, בראשם בזק בינלאומי, מסבים את הגלישה שלכם לכל מיני מקומות – לא בהכרח לקישור שביקשתם להפעיל. בכל אופן, הם לא מונעים את התופעה. וגם לא מודים בקיומה
מאת: עמית מנדלזון
תארו לעצמכם מצב שבו חבר שולח לכם קישור לשיר של החיפושיות. אבל כשאתם מקליקים על הקישור, אתם מקבלים שיר ישראלי שלא ביקשתם. תמיהתכם תגבר כשיתברר לכם שאותו קישור בדיוק יביא גולש אמריקאי, צרפתי, אנגלי או כל אחד אחר בעולם – אל השיר המבוקש של החיפושיות.
אז מה קורה כאן?
לפני מספר שנים נתבעו שתי ספקיות אינטרנט אמריקניות על שביצעו פעולה כביכול בלתי מזיקה. את כל התעבורה שמגיעה לשום מקום, דהיינו כתובת לא קיימת (שגיאה 404 על הדפדפן) הם הסבו לדפים מלאי פרסומות, פעולה שהיתה נפוצה למדי בזמנו.
במרץ 2010 עמלו מיטב המומחים להבין כיצד תעבורה של אתרים כמו טוויטר, פייסבוק ויוטיוב הופנתה לשרתים בסין. אבל בלי לשבור את הראש יותר מדי כל מפתח מתחיל יכול לומר לכם שהסבת תעבורה היא עניין פשוט למדי.
המדור הטכני של מגפון, יצא לבדוק עד כמה עמוק הנושא וגילה שיש מי ששולט לנו על האינטרנט וקובע לאן נלך ומה נשמע.
התופעה התגלתה באקראי, בניסיון הפצה של שיר בפורמט MP3 על שרת בארה"ב (שרת שנבדק ונמצא נקי מתוכנות זדוניות). הקישור של השיר הופץ ברחבי האינטרנט, וראו זה פלא: גולשים ישראלי החלו לדווח שהם שומעים שיר ישראלי מסוים במקום השיר שהופץ במקור, בעוד שבכל העולם נשמע דווקא השיר המקורי. מאחר שעל השרת שבו נמצא השיר המקורי לא קיים השיר הישראלי, והאתר והשרת המאכסן בארה"ב נקי לחלוטין – הרי שההסבה יכולה להתבצע אך ורק על שרתי ספק האינטרנט בישראל.
בדיקה שנערכה בשיתוף קוראי המגזין המקוון "ציף", גילתה שרוב גולשי בזק בינלאומי, חלק לא קטן מגולשי נטויז'ן וחלק מגולשי 012, אינם שומעים את מה שביקשו לשמוע (כאמור כל גולש שפונה לקישור מכל מדינה אחרת בעולם יקבל את השיר המקורי). הגדיל ועשה אחד הנבדקים והוריד את השיר הישראלי אותו שמע אל מחשבו. הבדיקה הוכיחה כי שם הקובץ הוא אותו השם, רק שהקובץ המקורי גדול פי שניים. כן התגלה שהקובץ שהורד נדחס באמצעות מקודד בגירסה הרבה יותר מתקדמת מזו שבה נדחס המקורי.
מבחינה טכנית התהליך פשוט: השרת מקבל פקודה לקרוא לקובץ מסוים, במקום מסוים, אבל במקום לקחת את הקובץ הנדרש מהשרת המרוחק, הוא פונה למקום אחר ולוקח ממנו קובץ אקראי, או מוכן מראש, אחרי ששינה את שמו, ומעביר אל הגולש.
השיר הישראלי שהתקבל הוא שירו של לירן דנינו "עדיין ריק" שיר שנצפה ביוטיוב יותר מ- 1.4 מיליון פעמים, והמספרים ממשיכים להתנפח.
כבר לפני שנה חשפה התכנית "צינור לילה " בערוץ 10 את העובדה שניתן בקלות לזייף מספר צפיות/האזנות של סרטונים וקליפים על יוטיוב. רק שבמקרה ההוא לא מדובר על זיוף, אלא ב"פימפום" מכני, שכן הצפיות אכן מתרחשות. מדובר ברוטינה שמבצע מחשב ולא בני אדם, רוטינה שחוזרת על עצמה אלפי פעמים. גם במקרה שלנו יתכן מאוד שמדובר דווקא ביוטיוב, רק שבתהליך מתווסף השלב של המרת השיר (על הרשת קיימים עשרות ממירים של סרטוני יוטיוב לקבצי MP3).
מבט מהיר על כמה שירים ביוטיוב גילה שזמר אנונימי כמו נתן גושן נצפה פי 13 מזמר קצת יותר מפורסם, שעונה לשם אריק איינשטיין.
יתרה מזו: זמרים כמו אייל גולן בכלל משחקים בליגה של הגדולים, וזוכים למספר צפיות שלא היה מבייש את מדונה. ארבעה משיריו של אייל גולן מגיעים לכ- 4 מיליון צפיות, במדינה שאוכלוסייתה מונה כ-7 מיליון תושבים. לא סביר.
כשפנו נציגי "צינור לילה" ליוטיוב ולחברת האם גוגל, הם לא זכו לתגובה ועד עצם היום הזה הנושא "בבדיקה". בפשטות, ליוטיוב וגוגל ממש לא אכפת שהמספרים שלהם מנופחים. הם מרוויחים מזה. בדיוק כמו שלפייסבוק לא אכפת שמספר המשתמשים המזויפים על הרשת החברתית מגיע לעשרות ואולי מאות מיליונים. כל עוד זה מייצר תעבורה, מה רע.
למה בעצם חשוב מספר הצפיות/האזנות? תומר (תומי) בן, פעיל בתחום המוזיקה, ויוצר בפני עצמו, מסביר: "ראשית, כשלאמן יש מספר צפיות גדול, אפילו אם הוא מזויף, תחנות הרדיו מקדמות את השיר כי נוצרת אשליה שמדובר בשיר פופולרי. מי שאחראים לתופעה הם האנשים שמטפלים בקידום של האמן ברשת, הם מציעים למנהלים של האמן שתמורת תשלום הם ידאגו להעלות את מספר הצפיות וכו'; בנוסף, ברגע שמספר הצפיות גבוהה יוטיוב נותנים קדימות לסרטון – בבחינת fake it until you make it".
ספק אינטרנט שמחליט מה תשמע ומה לא זה עניין חמור, בין אם הוא מודע לכך או לא. הבעיה היא שהם לא מוכנים להגיב לטענות. כך שגם אם התשובה שלילית, הרי שזה מציג את רמת האבטחה שלהם באור מגוחך במיוחד, מאחר שבעצם הם חשופים למניפולציות שאחרים מבצעים על השרתים שלהם. הבעיה היא שהיום מדובר על שיר – ומחר הסבה מהסוג הזה עלולה להשמיד כל גישה לעמודי אינטרנט כאוות נפשם של הטרולים.
מה שמחזיר אותנו מספר שבועות לאחור, ליום בו פורסמו נתוני המדרוג של האינטרנט הישראלי. ובכן: עד כמה הם אכן אמינים? אם ספק האינטרנט, במודע או ברשלנות, או אפילו תמימות – מסוגל לגרום לניתוב תעבורה לאן שרק יחליט – עד כמה אפשר לסמוך על המספרים שהם מתהדרים בהם?
עמית מנדלזון
12 בינואר 2012 @ 16:22
הקובץ של לירן דנינו לא זהה בגודלו לקובץ המקורי, הקובץ של דנינו היא 1.8 מב קובץ המקורי הוא 3.6 מב
הוא יושב אצלי על המחשב אחר כבוד, אחרי שנשלח אני משנים מהבודקים
אור
12 בינואר 2012 @ 17:53
אני לא יודע מה אחרים קיבלו. מה שאני קיבלתי – זהה.
עמית מנדלזון
12 בינואר 2012 @ 16:20
אור ידידי היקר. מחשבים לא "מתבלבלים", ומי כמוך יודע את זה, בטח לא מתבלבלים עד כדי כך שיוצרים random pattern או שהו מתבלבל עד הסוף או שהוא לא מתבלבל כלל, במקרה שלנו הוא לא כל הזמן מתבלבל, אבל הוא כל הזמן מתבלבל שזה לקוח בזק בינלאומי אם כי לפעמים הוא מתבלבל שזה לקוח של נטויזיון או סמייל. הוא כמובן אף פעם לא מתבלבל כשזה לקוח לא ישראלי.
נו באמת !?
אור
12 בינואר 2012 @ 17:53
בשביל זה הגרשיים.
הכוונה במתבלבל הייתה שהוא אינדקס את הקובץ שאתה שמת כקובץ של לירן דנינו. כמה שאפשרות זו לא סבירה, היא הרבה יותר סבירה מזה שמישהו הוריד את קובץ הFLV "בשבילך" מיוטיוב ונתן לך אותו. מה גם, כשאני מוריד אותו ישירות מהכתובת שלי, הוא יורד ב2M לשנייה ומהשרת שלך ב600K לשנייה. מעלה עוד יותר את הסבירות שאכן אני מקבל קובץ שיושב באמצע.
לא בדקתי, עדיין, דרך נטויז'ן או 012.
אפשר לבדוק אם הבקשה שלי מגיעה אליך לשרת. למעשה, זו תהיה הוכחה חותכת שמישהו באמצע נותן קובץ אחר, אבל זה עדיין לא אומר שאתה מקבל את השיר מיוטיוב. נוכל לעשות בדיקה ביחד באופן פרטי.
הורדה ישירה של קובץ הFLV מיוטיוב לא מוסיפה צפייה לוידאו.
עמית מנדלזון
12 בינואר 2012 @ 10:26
http הוא הפרוטוקול שמאפשר לקרוא את קבצי HTML ותו לא, TCP הוא הפרוטוקול שמאפשר זרימה של דטה פרוק שלו לאוקטטים בדיקת שגיאות ומשלוח של אוקטטים שאבדו בזמן אמיתי (פלוס מינוס) לצורך ביצוע הפרוטוקול הזה חובה לקרוא את הבקשה הקובץ המוזמן וההדר שלו וכמו כן את ההקובץ שמגיע וההדר שלו.
אור
12 בינואר 2012 @ 11:56
HTTP הוא פרוטוקול בקשה/קבלה להעברת טקסט, בין היתר קבצי HTML (גם קבצי MP3 יכולים לעבור בHTTP). בהחלט לא "ותו לא". הוא ממומש מעל פרוטוקול TCP ותיאורתית יכול להיות ממומש גם מעל שליחי UPS.
TCP הוא פרוטוקול תקשורת כללי שיכול להעביר איזה מידע שנרצה. כן, יש לו הגנות שמוודאות שלא איבדת חבילות מידע בדרך – אבל זה רק כדי להבטיח שהמידע עבר בשלמותו. אם מישהו שיחק עם המידע בדרך, הוא משנה גם את אימותי המידע כך שאינך יכול לדעת מזה בצורה אוטומטית (וגם לא ספקית האינטרנט). אם הוא לא ישנה את מידע האימות, המחשב שלך אוטומטית יבקש העברה מחדש של אותה חבילה כי הגיעה שגויה. זו לא אבטחת מידע, זו הבטחת אמינות הפרוטוקול, על זה הוא מבוסס.
תשובת HTTP משרת מסוים (שעוברת מעל TCP) מחולקת לחבילות מידע קטנות הרבה יותר. עבור בקשת HTTP אחת יכולות להיות עשרות, מאות ואפילו אלפים של בקשות TCP.
כאשר אתה מבקש קובץ אחד, אפשר בקלות לספק לך קובץ אחר בלי שתדע (אם אני תחנה בדרך בינך לבין השרת). זה אומנם פשוט כי אני בודק רק את התעבורה שלך.
אם ארצה לעשות את זה עבור תעבורה של עשרות אלפי משתמשים, אני צריך לפתוח כל פאקט ופאקט שנשלח, לקרוא את כותרי הHTTP שלו, על מנת לפענח איזה קובץ ביקש, ואך ורק אם הוא מתאים לקובץ שארצה להחליף ואז לספק לו קובץ אחר.
זה גם יחסית פשוט, בהנחה שהצלחתי לשבת על תשתית הספק ויש לי ציוד שמאפשר את זה, אם אני רק בודק תנועה שמגיעה לשרת הבודד שלך. למה? כי אני לא צריך לקרוא את הכותרים של HTTP כדי לדעת שמישהו רוצה להגיע לשרת שלך, זה מידע שקיים בשכבת הTCP. זה כבר מנקה מבדיקה כמות לא מבוטלת של תנועת משתמשים.
הבעיה מקבלת מימדים חדשים כאשר ארצה לבצע ניתוח על תנועה שמגיעה ליוטיוב, כי עבור כל פאקט אצטרך לפתוח ולברר מה הקליפ שאליו ניסו להגיע. זה הרבה מאוד תנועה וזה אומר לפרק את חבילת הTCP (ואם צריך, גם לחכות שיגיעו חבילות נוספות – אחת לא חייבת לכלול את כל מידע הבקשה), לפתוח את החבילה ולהוציא את פרטי הHTTP שכתובים בתוכה ולברר לאן ניסה להגיע המשתמש. זה כל כך מורכב, ויקר ששיטות להעלות כמות צפיות אחרות עדיפות בהרבה.
שוב, אשמח לקבל את הלינק להורדה שהפצתם.
עמית מנדלזון
12 בינואר 2012 @ 13:09
ראשית הנה הקישור: http://facecrook.amitm.com/cow/index.php?p=music/viewstory/2369
בדיוק אור הצגת את הבעיה לפרוטוקול HTTP אין כאן הרבה חלק כי הוא יודע מה שם הקובץ בלבד. אבל ה-TCP יודע מה גודלו. עכשיו בו נבדוק היכן יכולה להיות הבעיה באופן אובייקטיבי ונתעלם מהאפשרות של תחנת ביניים מרושעת.
1. אצל השרת המאחסן יכול להיות מותקן סקריפט שמזהה IP מישראל וכו… אבל השרת הזה נקי ונבדק לפני כן.
2. אצל הלקוח יושב Malware – יתכן אם כי מדובר במאות מחשבים עם תכנות אבטחה ו/או אנטיוירוס שונות לחלוטין אחת מהשניה, והסבירות שזה יקרה היא אפסית. אבל נניח שאכן האפשרות קיימת למרות הסבירות הנמוכה, מישהו אמור היה להפיץ וירוס כזה והיות וכל לקוחות בזק שמעו את השיר הרי שהמסקנה היא שאם אכן זה וירוס זה מופץ מבזק בינלאומי כך שגם כאן אנחנו חוזרים ואומרים… הספק אשם.
3. האפשרות הסבירה ביותר היא הספק כי מערכות האבטחה שלו מסוגלות וקוראות הדרים של קבצים, ועל השרת של הספק ניתן לקרוא ולשנות הכל.
אני לא יודע מהיכן מגיע הקובץ, אבל לא פוסל את האפשרות שזה אכן יוטיוב בצורה הבאה
עם קריאת הבקשה הקובץ שמורד הוא בעצם FLV של יוטיוב עובר המרה ויורד למחשב המקבל… זה נשמע פעולה ארוכה אבל אם תבדוק את האתר הבא תגלה שזה מהיר כמו ברק (ואני לא מתכוון לספק האינטרנט ברק 🙂
http://www.youtube-mp3.org/
אור
12 בינואר 2012 @ 16:06
תודה רבה. אכן נראה כי כאשר אני מנתב את התקשורת שלי דרך שרתים בחו"ל (וגם דרך אורנג') אני מקבל את הקובץ המקורי.
אני אבדוק את זה לעומק מאוחר יותר, אבל יש לי כמה הערות.
1. אפשרויות 1 ו2 כנראה לא סבירות. 1 כנראה כי זה שרת שלך/נקי/וואטאבר 🙂 ואפשרות 2 לא סבירה כי אני משתמש בלינוקס.
2. לאף ספק אין מערכת אבטחה שקוראת כותרים של כ-ל בקשות הHTTP.
3. הקובץ שמגיע (השיר של לירן דנינו) זהה בגודלו לקובץ המקורי ואינו גדול ממנו פי שניים. למעשה, הוא זהה לו בכל פרמטר אפשרי של קידוד MP3 ואינו פחות או יותר טוב ממנו.
המסקנה שלי, עד שאדע טוב יותר, היא שיש פרוקסי שקוף בדרך שפשוט "התבלבל".
עמית מנדלזון
12 בינואר 2012 @ 0:30
לא מדובר בקריאת פקט מול פקט מספיק קריאת ההדר שמכי את כמות הפקטים אם הבקשה לא תואמת את הקבלה יש בעיה. אני טוען שזה ברמת הספק ולא קשור בהאקרים. קוראי ציף נתבקשו לגלוש לכתובת ולחזוק אלי עם נתונים מי שמע מה ואיזה ספק אינטרנט חלק הורידו את הקובץ שאליו הגיעו, חלק בדקו עם TOR ושירותי פרוקסי אחרים.
התוצאה אומרת שאין ספק שהספק מנתב זה לא יכול להתבצע בלי ידיעתו ובלי שמערכת האבטחה שלו תדע על זה.
תחשוב לרגע אתה מזמין דף אינטרנט, ומקבל אותו ביחד עם סקריפט שהוצמד לו בצד. הרי כל אנטי וירוס היה מזהה מיד שזה וירוס. רק בגלל שהקובץ התנפח
אור
12 בינואר 2012 @ 10:00
אני מתנצל, אבל נראה שחסר לך הידע הטכני. אתה מבלבל פה מושגים שקשורים לשכבות שונות של טכנולוגיה שלא מתקשרות אחת עם השניה. יש TCP, ויש HTTP. אלו שתי טכנולוגיות שונות לחלוטין שאחת משלימה את השנייה.
אכן, מה שאתה אומר יכול להיות. זו בהנחה שספק האינטרנט באמת התכוון "לספק" לך קובץ אחר. סיבה נוספת יכולה להיות פרוקסי שקוף שהספק מריץ. אשמח לקבל את הקישור המדובר – אני גולש דרך בזק בינלאומי.
לספקי אינטרנט אין מערכות אבטחה כמו זו שאתה מדבר עליה.
כשאתה "מזמין" דף אינטרנט, ואתה מקבל אותו ביחד עם סקריפט שמישהו הוסיף לו בדרך, האנטי וירוס ידע להתריע לך אך ורק אם הוא מכיר את הסקריפט, או שהוא מזהה פעולה חשודה שלו. אם מישהו הוסיף סקריפט, הוא גם ישנה את הכותר Content-Length של HTTP. לTCP אין כותר כזה.
אור
11 בינואר 2012 @ 23:43
אם האקר משתף פעולה עם ספקית האינטרנט, הוא לא האקר. זו ספקית האינטרנט שביצעה במודע ובכוונת תחילה. לספקיות אינטרנט אין מערכת "אבטחה" שסורקת בקשות מול תשובות ללקוחות שלה, בטח ובטח שלא בלי תשלום.
לפתוח כל פאקט ופאקט, עד שכבת המידע ובדיקה ואימות של הפאקט ביחד עם חלון התקשורת בסדר גודל כזה (מאות אלפי לקוחות בו זמנית) – ברמה שמשפיעה אך ורק על כמה סרטונים בודדים כמו שאתה טוען ולא על שאר התקשורת – היא פעולה מאוד יקרה (מליוני שקלים).
אגב, אני לא אומר שסרטונים ביוטיוב לא "מפומפמים" על ידי גורמים שונים בתעשייה, אבל אני די סבור שהם לא מחכים שאתה תחפש סרטון של החיפושיות כדי להציג לך סרטון של נתן גושן. יש מספיק שיטות לעשות את זה גם בלי משתמשים תמימים.
מצד שני, כמות הפעמים שאחותי הקטנה מסוגלת לנגן שוב ושוב שירי פופ מרגיזים ביוטיוב היא כל כך גדולה, שהייתי חושב שהיא עובדת בשבילם ומוסיפה צפיות בכוונה.
ללא ציניות, אשמח לראות מאמר שמדבר על הניסוי שבוצע בציף.
עמית מנדלזון
11 בינואר 2012 @ 22:07
את זה האקר לא יכול לבצע אלא אם כן יש לו שיתוף פעולה עם ספק האינטרנט או שספק האינטרנט לא מחזיק מערכת אבטחה שסוקרת את הבקשות מול התשובות.
אור
11 בינואר 2012 @ 14:38
אתה מעלה פה טענה אחת מוזרה, ומקיף אותה בכל מיני אירועים שלא בהכרח קשורים.
1. ספקיות אינטרנט יכולות לתת לך דף אחר במקום 404, והן עדיין עושות את זה.
2. לגבי הסבת התעבורה לסין. אין שום קשר. "מיטב המוחות" דווקא הבינו מה הסינים עשו, הם שינו טבלאות ניתוב שמופצות ב BGP. תקן ניתוב שמבוסס, פחות או יותר, על אמון. זה אולי נשמע לך פשוט למדי, אבל בהחלט לא כל אחד יכול לעשות את זה.
3. הרבה מאוד מידע טכני חסר במה שאתה טוען. איזה שיר בדיוק הפיצו? מי התחיל לשמוע את השיר הזה במקום? איפה הם התחילו לשמוע את השיר? ואיך זה קשור ליוטיוב?
עמית מנדלזון
11 בינואר 2012 @ 15:59
הכל קשור בניתוב תעבורה למטרות מסחריות. ראשית כן ציינו מה השיר "עדיין ריק" של לירן דנינו. רק בישראל שומעים את השיר, ניתוב תעבורה הוא עניין פשוט למדי כל האקר מתחיל עושה את זה, הבעיה היא דווקא בניתוב של בקשת GET של פרוטוקול TCPIP ניתוב שחייב להתבצע על שרת של ספק כלשהו שכן במהותו הפרוטוקול מזהה את הקובץ שנקרא יודע מה גודלו כדי שאם אוקטט אחד לא יגיע ליעדו הוא ישלח בשנית. לכן כשקובץ בגודל 3.1 מגה מוזמן וקובץ בגודל 1.6 מגיע מישהו עצר את הבקשה, שינה אותה והחזיר תשובה בהתאם.
אור
11 בינואר 2012 @ 18:55
אשמח אם תסביר, ברמה הטכנית, איך האקר מתחיל מסוגל לבצע ניתוב של תקשורת שאמורה להגיע אל ומיוטיוב.
עמית מנדלזון
9 בינואר 2012 @ 15:56
אתה לא חושב שניסיתי, אין קול ואין עונה, תאר לך שדוברת בזק בינלאומי לא עונה לטלפון והדואר האלקטרוני שלה חוזר חזרה. אחלה תקשורת
יונתן שלונסקי
9 בינואר 2012 @ 15:49
עמית, בקש הסבר מפורט מהחברות עצמן – ובא לציון גואל.
מקס
9 בינואר 2012 @ 15:23
הבדיקה נראית לי שטחית, דווקא מכל הנתונים זה נשמע יותר כמו בעיה(באג אקראי או ניצול) של הCACHE אצל ספקי האינטרנט. ולא נראה שיש פה נתונים על הפניה מכוונת לכתובת אחרת…
עמית מנדלזון
9 בינואר 2012 @ 15:39
ממש לא יתכן שכן מדובר בקובץ שהועלה דקה קודם לכן כך שלא הופיע בשום מקום, שלו שהורידו את הקובץ הלא מקורי קיבלו אותו שם (מקודד- כך שאין ספק שזה לא רנדומלי ולא מגיע מהקש) רק שתוכנו וגודלו שונים. מאות אנשים השתתפו בבדיקה, מכל ספקי האינטרנט בישראל. אני מניח שאתה לא מאמין שלכולם יש את אותו באג. היות ובכל העולם קיבלו את המקור הרי שמדובר בתופעה מקומית ישראלית (הרי הישראלים אלוי ההי טק לא ? )
לא… יותר מדי הוכחות, יותר מדי אי התאמות. זו מגמה שתואמת טענות שנטענו בעבר. העובדה שמדובר בהסבה רנדומלית של כל הספקים מוכיחה שזה לא באג שכן באג היה עובד על כולם אותו דבר. פרט לבזק בינלאומי ש-99% מגולשיו שמעו שיר ישראלי.
מקס
9 בינואר 2012 @ 15:54
קשה לי להגיד משהו על הוכחות, כי אין פה – יש רק טענות.
בפוסט כתבת שאנשים שפנו לקובץ MP3 קיבלו קובץ אחר ספציפי ולא קבצים רנדומאליים. "…החלו לדווח שהם שומעים שיר ישראלי מסוים במקום…"
לכן אפשרי שמדובר בשרת CACHE(אם של הספק או CDN פרטי) אשר אינדקס את השיר בצורה שגויה, ולכן כל פניה לקובץ איחזרה קובץ אחר. עכשיו האם הדבר נעשה בזדון או לא זה משהו אחר, וממש לא ניסית לגונן על ספקי התוכן הנהדרים שיש בארצנו.
הנקודה הייתה שהפניה לכתובת אחרת(בשרתי שמות מתחם), איחזור דף ממומן כתוצאה מפניה לדף לא קיים או איחזור קובץ במקום קיים – הם דברים שונים לחלוטין.
עמית מנדלזון
9 בינואר 2012 @ 16:00
לא יתכן שזה מגיע מ-CDN ולא יתכן שיש בעיה של caching מכמה סיבות:
1. הקובץ המקורי נמצא על שרת פרטי שאיננו מחובר ל-CDN
2. מדובר בקובץ שבזמן ההעלאה שמו עובר קידוד – אתה מאמין בצירופי מקרים ? אני לא !
3. לא מוזר לך שהבעיה היא בעיה ישראלית בלבד ?
4. לא מוזר לך שהבעיה חוזרת על עצמה אצל שלושה ספקי אינטרנט ? לכולם יש בעית caching שבוע שלם ? מתי נמחק הקש שלהם ? כשמכסת ההשמעות של הזמר נגמרת ?
5. ולבסוף האם יתכן שאנשים שבחיים שלהם לא שמעו על הזמר הישראלי מחזיקים שיר שלו בקש ? כך שזו לא בעייה מקומית
יונתן שלונסקי
9 בינואר 2012 @ 15:19
מעולם לא נתקלתי בתופעה הזו – ואני "חיית אינטרנט" הרבה שנים [עוד מימים שהאינטרנט היה רשת לאוניברסיטאות בלבד].
עמית מנדלזון
9 בינואר 2012 @ 15:23
אנחנו כן, ומאות אנשים שהשתתפו בבדיקה גם הם. זו לא תופעה ותיקה אמנם אבל זה קיים וזה מסוכן, לא שאכפת לי שזמר ישראלי זה או אחר יקודם, פשוט לא מוצא חן בעיני הרעיון של שליטה על תעבורה.
מוסיקאי מודאג
9 בינואר 2012 @ 13:40
מדהים ! מקומם !
האם יש דרך לעצור את זה ?