כרמן – אייקון אופנה
"זר היה יופייה ופראי, פניה הדהימו במבט ראשון את כל מי שראה אותה. ומכאן ואילך לא היה אפשר לשוכחן. עיניה הן שהביעו יותר מכל תשוקה ופראות גם יחד." כך תיאר בשנת 1845 הסופר הצרפתי פרוספר מרימה את כרמן, הצוענייה הספרדייה הפרועה והאלימה שדירדרה את אהובה החייל לחיי פשע ומנוסה. דמותה המפתה והמסוכנת של כרמן הונצחה מאוחר יותר באופרה המפורסמת מאת ז'ורז' ביזה, שהוצגה החודש בהפקת ענק לרגלי המצדה. כרמן הפכה בעיני רבים למודל לדמות הצוענייה הספרדייה עם ידיה על מותניה, מחוך הדוק לגופה וחצאית מתנפנפת בין קרסוליה.
הנובלה שנכתבה על-ידי מרימה לאחר ששב ממסעותיו בספרד, מתארת את כרמן כגנבת, זונה ומכשפה. תיאור זה משקף את הפחד שחש המעמד הבורגני באירופה של אמצע המאה ה-19 כלפי הצוענים שנדדו ברחבי היבשת וחיו בשולי החברה. בכתביו של מרימה בא לידי ביטוי גם פחד עמוק יותר מסתם פוביה חברתית – הפחד הדתי הקמאי מפני אישה שחיה בתוך תת-תרבות שלא הכירה בדיכוי המיני של החברה האירופאית השמרנית. פחד זה אף הביא את הסופר להרוג את דמותה של כרמן בסוף הנובלה הנושאת את שמה.
התפתחות ה "בוהו שיק"
צוענים נודדים ברחבי אירופה הם מראה שכיח גם בימינו – בתחנות רכבת תחתית או במרכזי תיירות הומים. הצוענים, בני עמה של כרמן המיתולוגית, הם מקור ההשראה למילה "בוהו" שהפכה למושג בסיס בעולם האופנה של ימינו. המילה "בוהו" היא למעשה קיצור של המילה "בוהמיין"- הכינוי שקיבלו הצוענים בצרפת במהלך המאות ה-18 וה-19 בשל מוצאם מבוהמיה (כיום – ברפובליקה הצ'כית). הצוענים התפרנסו משירה, ריקוד וניחוש בקלפים ברחובות הערים בשעות היום (ובלילה – בכל סוג פשע אפשרי) והמילה "בוהמה" הפכה לכינוי כללי לכל מי שעסק באמנות וביצירה. סגנון לבושן של הנשים הצועניות – הצעיפים הצבעוניים, התכשיטים האוריינטליים והשמלות בעלות החצאיות הרחבות – הפך למקור השראה לכל מי שרצה להימנות עם קבוצות שוליים של אמנים ואידיאליסטים.
סגנון זה שזכה במהלך המאה ה-20 לכינוי "בוהו-שיק" ("שיק בוהמייני") אומץ במיוחד על-ידי ילדי הפרחים של שנות ה-60 ונקרא במשך כמה עשורים "היפי שיק". ילדי הפרחים, שביקשו להפריד את עצמם מהחברה הממוסדת ממש כמו הצוענים, התחברו לסגנון לבוש זה.
בשנים האחרונות חזרה אופנת ה"בוהו שיק" למרכז עולם האופנה והיא מככבת בזירת האופנה המקומית שלנו מדי קיץ, בייחוד בזכות העובדה שפריטי לבוש מבדי שיפון נשפכים ומטפחות בשיער הן דרך נהדרת להתמודד עם הקיץ הלח והמחניק. מותג ישראלי אחד שחרט את אופנת ה"בוהו שיק" על דגלו היא רשת החנויות "העין השלישית". השנה מציאה הרשת קולקציה שלמה של שמלות מקסי מכותנה נושמת, בדי פוליאסטר קלילים ובדי שיפון רומנטיים, השואבים השראה היישר מכרמן הצוענייה.
רחובות ברצלונה- בוהו-שיק לצד אופנה עילית
גם בספרד של היום ניכרים עקבותיהן של הצועניות המפתות שהפכו לסמלה של המדינה בעיני תיירים מכל העולם.
רחובותיהם של הערים המתויירות של ספרד ובעיקר ברצלונה, בירת קטלוניה, מלאים סגנונות וצבעים למכביר. המטייל ברחובותיה של ברצלונה ייווכח במו עיניו כי האופנה המקומית היא שילוב של בוטיקים קטנים שמוכרים שאלים סרוגים, חצאיות בסגנון "בוהו שיק" וכובעים רחבי שוליים. ישנם דוכני עתיקות המציעים שלל תכשיטים במראה ים-תיכוני לתיירים וחנויות אופנה עילית המתמחים במיטב הסגנונות האלגנטיים.
גולת הכותרת היא חנות הדגל של המעצבת הספרדייה ודוגמנית העבר קרולינה הררה, הממוקמת במרכז שדרת גראסיה היוקרתית. בין אם תבחרו להסתובב בסמטאות הצרות של העיר, להתמקח בדוכני התכשיטים או לרוקן את הארנקים בחנויות המעצבים המרהיבות, לא תוכלו להתעלם מהעובדה שכולם מתאפיינים בצבעוניות בוהקת שכה ייחודית לאזור הים התיכון.
גם הנשים ברחובות ברצלונה עושות שימוש יצירתי ומעניין בצבעוניות הרבה השוטפת את העיר. הן משלבות את הצבעוניות בלבושן, שנע גם הוא בין כרמן הצוענייה לבין שיק אירופאי מובהק, בין הדפסים שבטיים לבין אורבניות מודרנית.
ברצלונה של היום היא קרנבל של צבעים וצורות והנשים הברצלונאיות מסתוריות בדיוק כמו הצועניות שחורות העיניים שתיאר מרימה באמצע המאה ה-19. עם זאת ניכר כי ה"כרמניות" של היום משלבות את שרידי הדמות הספרדית הקלאסית עם צבעוניות עזה וקריצות לבוהו שיק, עם אלגנטיות אירופאית ועם אלמנטים אורבניים שמתאימים לערים של ימינו.
* * *
אהבתם/ן? עקבו אחרינו בטוויטר, הצטרפו אלינו בפייסבוק
* * *