לציון 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו, נחנך באוניברסיטה העברית בירושלים פסלו של המשורר והסופר ההודי רבינדרנת טאגור, שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1913 ובכך היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס זה

מאת עירית רוזנבלום

טקס הסרת הלוט מעל פסלו של המשורר והסופר ההודי רבינדרנת טאגור שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1913, נערך היום בכיכר פלדמן באוניברסיטה העברית, בקמפוס הר הצופים. טאגור היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל. פסלו של טאגור פוסל על ידי האמן ההודי הנודע ראמקינאר באייז'.

הטקס נערך לציון 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו, בהשתתפות שר התיירות ההודי סובוד קנט סהאי, המבקר כעת בארץ, שגריר הודו בישראל נאווטג' סארנה, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ כרמי גילון וראש החוג למדע הדתות פרופ' דוד שולמן שיזם את האירוע.

טאגור נולד בשנת 1861 בכלכותה ובמהלך השנים כתב נובלות, מאמרים, סיפורים קצרים, יומני מסע, ודרמה, אך לעיקר פרסומו זכה בזכות אלפי השירים שחיבר, הנחשבים לנכס צאן ברזל בכל תת-היבשת ההודית ובעולם כולו. יצירתו עוסקת בנושאים חברתיים, פוליטיים וחינוכיים, ובחזונו על האחווה הכלל עולמית בין בני האדם.

שר התיירות ההודי: המקום המתאים ביותר

שר התיירות ההודי שיבח בטקס את היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו והוסיף כי הוא רואה באוניברסיטה העברית את המקום המתאים ביותר להציב בו את פסלו של טאגור בשל חשיבותה ומעמדה של האוניברסיטה. עוד אמר כי ההחלטה למקם את פסלו של טאגור בינות העצים תואמת את אהבתו הרבה של טאגור לטבע.

כרמי גילון סיפר כי "במהלך אחת מפגישותיהם של טאגור ואלברט איינשטיין בגרמניה, פנה איינשטיין לטאגור בשם 'רבי טאגור', כשהוא מתכוון לשתי משמעויות – אחת במשמעות שטאגור הוא רב יהודי והשנייה ככינוי מקוצר לשמו הפרטי המלא רבינדרנת. מאוחר יותר נפגשו טאגור ואיינשטיין גם בתוך רחובות בצפון תל אביב".