המשך המחאה במתכונתה הנוכחית הוא למעשה הודאה בכשלונה

המפגינים יצאו עם דגלים לרחובות, וזו זכותם הגדולה. עתה מוטלת על אנשי המעשה, החדשניים והיצירתיים בקרבנו, לתעל את הרוח הגדולה הזו לתוכניות ולמעשים פרגמטיים. מאת נמרוד נוי

Print Friendly

המפגינים יצאו עם דגלים לרחובות, וזו זכותם הגדולה. עתה מוטלת על אנשי המעשה החדשניים והיצירתיים לתעל את הרוח הגדולה הזו לתוכניות ולמעשים פרגמטיים. האלטרנטיבה חייבת להפנות את תשומת ליבנו לעשיית 'תיקון עולם' בכל הנוגע לתמורות מתחייבות במערכות חיינו הציבורים, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית 

מאת נמרוד נוי

המשך המחאה במתכונתה הנוכחית הוא הודאה למעשה בכישלונה. המחאה פועלת להנצחת הסדר הקיים ולא לשינויו. היא ממסדת אותו עוד יותר. הנה, יש נגד מי לצאת ולהילחם. אנחנו הטובים והם הרעים.

ומי זה הרעים? – המדינה, המשטרה, הימין, ביבי נתניהו, רון חולדאי, הפוליטיקאים, הטייקונים? ומה מרומם ונשגב יותר מכך.

גיבורי-על של המחאה (צילמה: שרית פרקול)

"הטובים" מול "הרעים", גיבורי-העל של המחאה, פורים 2012 (צילמה: שרית פרקול)

כוחה של המחאה הוא ברוחה, ומעבר לכך אין לצפות ממנה ליותר. אנשי המחאה לבדם לא יוכלו לצאת מן הלופ אליו נכנסו ללא עזרה חיצונית. רוח בלבד וכוונות טובת אינן ערובה להשגת תוצאות טובות. מגרש העשייה החדש שונה לחלוטין מזה של המחאה. מקימי האוהלים יצטרכו לפנות את דרכם לאנשים חדשים.

ואנו, דור ההורים, כדאי שלא נתפלא יתר על המידה מצעירינו המוחים ונייחס להם סגולות ויכולות מעבר למה שניתן לצפות. הם לא יעשו  בשבילנו את העבודה, את מה שאנו נכשלנו בו. הם יצאו עם דגלים לרחובות, וזו זכותם הגדולה. עתה מוטלת על אנשי המעשה, החדשניים והיצירתיים בקרבנו, לתעל את הרוח הגדולה הזו לתוכניות ולמעשים פרגמטיים. האלטרנטיבה חייבת להפנות את תשומת ליבנו לעשיית 'תיקון עולם' בכל הנוגע לתמורות מתחייבות במערכות חיינו הציבורים, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. מערכות שבמשך דור הוזנחו, ננטשו  והושלכו לחצר האחורית של חיינו, ומייצרות היום לעם היושב בציון הפסדים עצומים. זה האתגר הדורי המחכה לנו.

הצלחתה הגדולה של המחאה נבעה מן הרוח שנשבה ממנה

יותר ויותר הולכת ומתגבשת בתוכי התובנה שהמחאה הציבורית, שפרצה בקיץ שעבר ושאבה אל תוכה חלקים מאוד נרחבים בעם, הגיעה אל פרשת דרכים, אל צומת החלטות, אל נקודה של חשבון נפש והתבוננות מושכלת יותר על הדברים. אפשר כמעט לסכם ולומר שהצלחתה הגדולה של המחאה נבעה מן הרוח שנשבה ממנה. מכך שהיא נתנה ביטוי הולם להמיית הנפש של שכבות מאוד נרחבות במדינה, לאי שביעות רצונם. שהעלתה על סדר יומנו את מצבה הרעוע של החברה הישראלית, את הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים בקרבה. את העובדה שמשהו השתבש בחיינו ואיננו יודעים בדיוק היכן להניח את האצבע עליו. איננו יודעים במה להיאחז כדי לפרוץ דרך אל עבר פתרונות אפשריים. ההצלחה הגדולה של המחאה מתבטאת בכך שהיא יצאה נגד הסדר הקיים במדינה, נגד הפוליטיקאים והמערכת הפוליטית כולה. שליוותה אותה תחושה עזה שאין עוד על מי לסמוך במדינה.

התנהלות רעה מייצרת גלי הדף שליליים, הגורמים לפיצול רב בעם

בקרב חוקרים בתחומי מדעי החברה קיימת תפישה האומרת שיש משקל מאוד חזק בחיינו לאופן בו חברות מתנהלות (בערך "התנהלות" אנו מתכוונים למהות תלוית הקשר תרבותי). הנתונים מראים שחברות המנהלות את אורחותיהן היטב מייצרות בתוכן גלי הדף נרחבים, המשפיעים לטובה על כלל חיי תושביהן. התנהלות איכותית היא פתח לשביעות רצון רבה בקרב אזרחי המדינה. זהו מצב בו הציבור חש סיפוק רב בחייו והשתלמות רבה, המאפשרים לו לגבש את תפישת חייו הטובים במדינה. התנהלות טובה מייצרת חברה אופטימית, שמצב רוחה טוב והיא נוטה להתלכד ולחשוב קולקטיבית וגלובלית. מנגד, התנהלות רעה מייצרת גלי הדף שליליים, הגורמים לפיצול רב בעם ולהתפתחות דעות והלכי רוח קיצוניים שסופם מי יישורנו. היא מייצרת חברה פסימית, הנוטה להתפלג ולחשוב יותר מקומית.

כשמתמודדים עם שאלות יסוד יש להשקיע מאמץ רב בזיהויי אותו הדבר שאם נטפל בו הוא ישפיע לטובה על כלל חיינו. כזו היא המחאה. ו'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' היא הדבר שאם נשפרו ונקדמו באופן מהותי תהיה לו השפעה חיובית על מרחב גדול של דברים חשובים בחיינו. היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים הקורים לנו בזירת חיינו הציבוריים. היא זו שמייצרת כיום למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים, שפערים חברתיים, כמו גם אי יציבות השלטון, הם רק שניים מיני רבים. על כך ועל מה צריך וניתן לעשות הרחבתי את הדיבור בספר שכתבתי על המערכת פוליטית בישראל, "לקראת פרדיגמה חדשה".

הצורך להתמיר את אנרגית המחאה לפעולה מושכלת ומקצועית מאוד מחייב שינוי בדפוסיה. המחאה, יש בה משהו גאולי ומרומם, וקשה מאוד להשתחרר מהרגשה שכזו. מה יותר משכר ומלהיב מדיבורים נשגבים ויציאה אחריהם לרחובות? אך זאת יש לדעת, שהתמשכות המחאה היא הודאה בכשלונה העצמי. חמור מכך – היא מנציחה את הסדר הקיים וממסדת אותו עוד יותר. הנה, יש נגד מי לצאת ולהיאבק. ואם הדברים לא יילכו כפי שאנו מצפים – נשרוף את המועדון.

אלימות ואנרכיה הן כישלון, לא הצלחה

ואכן, רואים כבר את הסימנים הראשונים האלה בתוכנו. אלימות ואנרכיה הן כישלון, לא הצלחה. האלטרנטיבה חייבת להפנות את תשומת ליבנו לעשיית תיקון עולם בכל הנוגע לתמורות מתחייבות במערכות חיינו הציבורים, ובראשן המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית. כאן יש לשים את האצבע על הדברים. זה האתגר הדורי המחכה לנו, וזו מהפכה קופרניקאית של ממש. יהיה עלינו להחליף את הדיסקט בראש, מצעקה למחשבה מורכבת ומושכלת עד מאוד. מירייה מן המותן להתבוננות מקצועית רחבת היקף על הדברים. מדיבור משכר ומרומם על ערכים ואידאולוגיות להתנהלות איכותית של חיינו. מהתפרצות רגשית אל עבר תעוזת הרוח.

_______________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול, ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל, והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר "לקראת פרדיגמה חדשה" מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה בארץ, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, מחאה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.