דו"ח המבקר על נכסי הנדל"ן של המפלגות: כך התגייסה קרן ברל לכיסוי חובות מפלגת העבודה

בדו"ח שמפרסם מבקר המדינה על עסקי הנדל"ן של המפלגות השונות נקבע, בין השאר, כי "מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה"

דו"ח המבקר על נכסי הנדל"ן של המפלגות: כך התגייסה קרן ברל לכיסוי חובות מפלגת העבודה

בדו"ח שמפרסם מבקר המדינה על עסקי הנדל"ן של המפלגות השונות נקבע, בין השאר, כי "מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה"

בדו"ח שמפרסם מבקר המדינה על עסקי הנדל"ן של המפלגות השונות נקבע, בין השאר, כי "מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה"

מאת צבי זינגר

דו"ח ביקורת, המתפרסם היום ע"י מבקר המדינה, מותח ביקורת על התנהלותן של כמה מן המפלגות, בכל הקשור לנכסי הנדל"ן שלהן.

בית ברל (צילום: ויקימדיה)
תמורה נמוכה. בית ברל (צילום: ויקימדיה)

הביקורת הבולטת ביותר נמתחת בדו"ח על עסקה שנעשתה בנובמבר 2008 בין קרן ברל לבין מכללת בית ברל, ולפיה התחייבה המכללה לשלם לקרן כ-98.3 מיליון שקלים. על פי חוזה העסקה, הסכום האמור משקף היוון של דמי חכירה לתקופה שבה חוכרת המכללה את השטח מקרן ברל בחכירת משנה. ואולם, בבדיקת מהותה של העסקה העלתה הביקורת, שמטרתה הייתה העברת זכויות החכירה שקיבלה קרן ברל ממנהל מקרקעי ישראל – למכללה. חוזה העסקה נחתם על ידי קרן ברל ללא אישורו המוקדם של המנהל – אישור הנדרש על פי חוזה החכירה. הקרן לא ביקשה את אישורו גם בדיעבד.

המבקר מצא, כי הנכסים הושכרו בדמי שכירות נמוכים יחסית שלא שיקפו את שווי השוק ולא עודכנו באופן הנותן ביטוי לשינויים במחירי הנדל"ן בארץ בכלל ובאזור השרון בפרט. המבקר העיר לקרן ברל, כי השכרת נכסים במחירים הנמוכים משווי השוק הריאלי שלהם גרם לה לאבדן הכנסות משמעותי.

המבקר קובע כי מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה.

למפלגת העבודה, בעלת השליטה בקרן, היה עניין בעסקה, שכן היא הייתה אמורה לקבל חלק מהתמורה לכיסוי חובותיה. למרות זאת לא הובאו העסקה וההסכם לגביה לדיון בוועדת הביקורת של קרן ברל, כמתחייב על פי חוק החברות; עקב כך אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. גם אישור האספה הכללית של קרן ברל לעסקה לא ניתן כדין, משום שלא התקבל ברוב הנדרש של בעלי מניות הקרן, כנדרש בחוק החברות ובתקנון הקרן.

לקרן ברל נגרמו הפסדים נוספים עקב ליקויים בהסכם עם המכללה: בהסכם לא פורט השווי המדויק של קתדרה ללימודי תנועת העבודה שהתחייבה המכללה להקים. לא נקבעו תקנים לתפעול ארכיון מפלגת העבודה, שהאחריות לו הועברה למכללה, ולפעילות הקתדרה שתוקם. דמי החכירה בעבור ספרייה הפועלת במקום לא נכללו בסכום התמורה שעליה הוסכם.

ואלה עוד כמה מהממצאים העיקריים בדו"ח המבקר:

הליכוד:

מצודת זאב (צילום: זאב זמיר)
אין התאמה. מצודת זאב (צילום: זאב זמיר)

לא הייתה התאמה בין דיווחי הליכוד לרשם המפלגות על מספר הנכסים שיש לליכוד זכויות בהם לבין מספר הנכסים הרשומים ברשימות הנכסים שלו. בפנקסי המקרקעין לא נרשמו זכויות בעלות או חכירה של הליכוד, של קרן תל חי או של תנועת החירות (שהייתה אחד ממרכיבי הליכוד) ב-16 נכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם. לגבי חלק מהנכסים, הם לא פעלו לאיסוף המסמכים הדרושים לרישום הזכויות על שמם, ולגבי אחרים לא ביקשו שזכויותיהם יירשמו בפנקסי המקרקעין.

בתיקי הליכוד לא היו מסמכים המבססים את טענותיו בדבר זכויות בעלות, זכויות חכירה וזכויות דייר מוגן בכמה מהנכסים שלו ושל קרן תל חי. קרן תל חי מינתה עמותה לנהל אתר שחכרה ממנהל מקרקעי ישראל, כדי שישמש מוזיאון. העמותה מסרה את האתר לשימוש אחרים, והם קיימו בו מופעים, מסעדה ומועדון – שימוש שחרג ממטרות החכירה.

המפד"ל:

המפד"ל לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את הנכסים של עמותה, שלפי החלטת בורר יש לה זכויות בהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. למפד"ל לא היו נתונים ומסמכים על הנכסים של העמותה, על מכירות של נכסים אלה בידי העמותה ועל התמורה שהתקבלה בגין הנכסים ואופן חלוקתה. למפלגה גם לא היו נהלים הנוגעים לקבלת מידע על נכסים אלה ולמעקב אחר מצבם.

 המפד"ל נשאה בהוצאות של כ-100,000 ש"ח בגין מכירת שני נכסים שעיקל כונס נכסים בשל חוב שכר טרחה לבא כוחה. הוצאות אלו ניתן היה למנוע אילו נקטה המפד"ל פעולות להערכת שווי הנכסים האמורים ולמכירתם לפני מינוי כונס הנכסים.

למפד"ל היו חובות בסך כ-34.45 מיליון ש"ח. למרות סכומם הניכר של החובות, היא לא בחנה אפשרות למימוש זכויותיה בנכסים ולא קבעה מדיניות בעניין זה.

המפלגה הקומוניסטית:

המבקר מצא אצל המפלגה הזאת שורת ליקויים ובהם: המפלגה הקומוניסטית לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את מהות זכויותיה בנכסים, את מועד רכישתן ואת שוויין המוערך, ולגבי חלק מהנכסים לא פירטה את גודלם. לגבי נכסים המצויים ביישובים הערביים, לא פורטו כתובתם ומקומם המדויק.

לא נמצא ביסוס לדיווח המפלגה ב-1997 בדבר זכויותיה בארבעה נכסים. המפלגה לא דיווחה בדיווחה לרשם המפלגות מיולי 2010 על ארבעה נכסים, שעל פי מסמכיה הייתה לה זיקה אליהם במועד הדיווח.

לגבי 21 נכסים שהמפלגה טוענת שהם רשומים על שם נאמנים, לא היה רישום על כך בפנקסי המקרקעין או במסמכי הרכישה של הזכויות בנכסים. גם לא נמצאו מסמכים המתעדים את החלטת מוסדות המפלגה לרכוש את הזכויות בנכסים באמצעות נאמנים.

מפלגת העבודה:

מפלגת העבודה לא המציאה לרשם המפלגות במשך כל השנים את פירוט נכסיהן של בית ארלוזורוב ושל קרן ברל, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות.

למפלגת העבודה לא הייתה מדיניות מאושרת לטיפול בנכסיה, שנוהלו על ידי תאגידיה המפלגתיים בית ארלוזורוב וקרן ברל, וגם להם לא הייתה מדיניות כזו. למפלגה ולתאגידיה לא היו גם נהלים בנוגע לדרכי קבלת החלטות בעניין רכישת נכסים, מכירתם וניהולם השוטף; לסדרי התיוק והשמירה של מסמכים הנוגעים לנכסים; לניהול מאגר מידע על הנכסים; לרישום הזכויות בנכסים ולפיקוח ולבקרה על הפעולות הנוגעות לנכסים, לרבות בחינת ההיבטים הכלכלים של עסקות וכדאיותן.

 למפלגת העבודה ולתאגידיה המפלגתיים האמורים לא היו מאגרי מידע ממוחשבים לגבי זכויותיהם בנכסים. קיומם של מאגרים כאלה ועדכונם השוטף היו מאפשרים להפיק בקלות ובמהירות נתונים מדוייקים על הנכסים.

מפלגת העבודה חייבת לרשויות מקומיות זה שנים מספר חובות בגין ארנונה על נכסים שהיא השתמשה בהם. על פי דוחותיה הכספיים ל-31.12.10, היא הייתה חייבת ל-17 רשויות מקומיות כ-1.45 מיליון ש"ח בגין ארנונה.

  1. תאריך / שעה : ‏יום שני 02 יולי 2012 / 09:26
    בעניין : כתבה – דו"ח המבקר על נכסי הנדל"ן של המפלגות: כך התגייסה קרן ברל לכיסוי חובות מפלגת העבודה, פורסם בתאריך 1 ביולי 2012 בשעה 16:00 מאת צבי זינגר
    מר זינגר הנכבד,
    כתבתך ו"גלויי המבקר" הינם קצה קרחון. ברשותי מידע ומסמכים המבססים נושא בגילוי מקור "ההכנסות" של מפלגת העבודה/ההסתדרות מעשים שנעשו בניגוד לחוק ועשיית עושר שלא במשפט.
    הנושא – אחת ממהלכים פיננסיים שבזמנו נעשו שלא כדין והביאו לנישול כספי של ציבור רחב, והזרימו כספים בסדר גודל ענק לקופת מפלגת העבודה/ההסתדרות שנבלעו בקופה ב' והתאיידו. המקרה דומה לכספי הצרכניות / קו-אופ הריבוע הכחול.
    באם נושא זה עלול למצוא אוזן קשבת, נא צור קשר בחוזר.
    יואל פוקס – 054-4-506906 , דוא"ל : [email protected]

כתבות אחרונות באתר

בדו"ח שמפרסם מבקר המדינה על עסקי הנדל"ן של המפלגות השונות נקבע, בין השאר, כי "מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה"

מאת צבי זינגר

דו"ח ביקורת, המתפרסם היום ע"י מבקר המדינה, מותח ביקורת על התנהלותן של כמה מן המפלגות, בכל הקשור לנכסי הנדל"ן שלהן.

בית ברל (צילום: ויקימדיה)
תמורה נמוכה. בית ברל (צילום: ויקימדיה)

הביקורת הבולטת ביותר נמתחת בדו"ח על עסקה שנעשתה בנובמבר 2008 בין קרן ברל לבין מכללת בית ברל, ולפיה התחייבה המכללה לשלם לקרן כ-98.3 מיליון שקלים. על פי חוזה העסקה, הסכום האמור משקף היוון של דמי חכירה לתקופה שבה חוכרת המכללה את השטח מקרן ברל בחכירת משנה. ואולם, בבדיקת מהותה של העסקה העלתה הביקורת, שמטרתה הייתה העברת זכויות החכירה שקיבלה קרן ברל ממנהל מקרקעי ישראל – למכללה. חוזה העסקה נחתם על ידי קרן ברל ללא אישורו המוקדם של המנהל – אישור הנדרש על פי חוזה החכירה. הקרן לא ביקשה את אישורו גם בדיעבד.

המבקר מצא, כי הנכסים הושכרו בדמי שכירות נמוכים יחסית שלא שיקפו את שווי השוק ולא עודכנו באופן הנותן ביטוי לשינויים במחירי הנדל"ן בארץ בכלל ובאזור השרון בפרט. המבקר העיר לקרן ברל, כי השכרת נכסים במחירים הנמוכים משווי השוק הריאלי שלהם גרם לה לאבדן הכנסות משמעותי.

המבקר קובע כי מדרך פעולתה של קרן ברל עולה, שהיא ביקשה להיענות לבקשתה של מפלגת העבודה, לממש את נכסי הקרן – כדי לשפר את מצבה הכלכלי הקשה של המפלגה. לכן הסכימה לעסקה שבה נקבעה תמורה הנמוכה במידה ניכרת מהתמורה הראויה.

למפלגת העבודה, בעלת השליטה בקרן, היה עניין בעסקה, שכן היא הייתה אמורה לקבל חלק מהתמורה לכיסוי חובותיה. למרות זאת לא הובאו העסקה וההסכם לגביה לדיון בוועדת הביקורת של קרן ברל, כמתחייב על פי חוק החברות; עקב כך אישור הדירקטוריון לעסקה לא נעשה כדין. גם אישור האספה הכללית של קרן ברל לעסקה לא ניתן כדין, משום שלא התקבל ברוב הנדרש של בעלי מניות הקרן, כנדרש בחוק החברות ובתקנון הקרן.

לקרן ברל נגרמו הפסדים נוספים עקב ליקויים בהסכם עם המכללה: בהסכם לא פורט השווי המדויק של קתדרה ללימודי תנועת העבודה שהתחייבה המכללה להקים. לא נקבעו תקנים לתפעול ארכיון מפלגת העבודה, שהאחריות לו הועברה למכללה, ולפעילות הקתדרה שתוקם. דמי החכירה בעבור ספרייה הפועלת במקום לא נכללו בסכום התמורה שעליה הוסכם.

ואלה עוד כמה מהממצאים העיקריים בדו"ח המבקר:

הליכוד:

מצודת זאב (צילום: זאב זמיר)
אין התאמה. מצודת זאב (צילום: זאב זמיר)

לא הייתה התאמה בין דיווחי הליכוד לרשם המפלגות על מספר הנכסים שיש לליכוד זכויות בהם לבין מספר הנכסים הרשומים ברשימות הנכסים שלו. בפנקסי המקרקעין לא נרשמו זכויות בעלות או חכירה של הליכוד, של קרן תל חי או של תנועת החירות (שהייתה אחד ממרכיבי הליכוד) ב-16 נכסים שהם טענו שיש להם זכויות בהם. לגבי חלק מהנכסים, הם לא פעלו לאיסוף המסמכים הדרושים לרישום הזכויות על שמם, ולגבי אחרים לא ביקשו שזכויותיהם יירשמו בפנקסי המקרקעין.

בתיקי הליכוד לא היו מסמכים המבססים את טענותיו בדבר זכויות בעלות, זכויות חכירה וזכויות דייר מוגן בכמה מהנכסים שלו ושל קרן תל חי. קרן תל חי מינתה עמותה לנהל אתר שחכרה ממנהל מקרקעי ישראל, כדי שישמש מוזיאון. העמותה מסרה את האתר לשימוש אחרים, והם קיימו בו מופעים, מסעדה ומועדון – שימוש שחרג ממטרות החכירה.

המפד"ל:

המפד"ל לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את הנכסים של עמותה, שלפי החלטת בורר יש לה זכויות בהם, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות. למפד"ל לא היו נתונים ומסמכים על הנכסים של העמותה, על מכירות של נכסים אלה בידי העמותה ועל התמורה שהתקבלה בגין הנכסים ואופן חלוקתה. למפלגה גם לא היו נהלים הנוגעים לקבלת מידע על נכסים אלה ולמעקב אחר מצבם.

 המפד"ל נשאה בהוצאות של כ-100,000 ש"ח בגין מכירת שני נכסים שעיקל כונס נכסים בשל חוב שכר טרחה לבא כוחה. הוצאות אלו ניתן היה למנוע אילו נקטה המפד"ל פעולות להערכת שווי הנכסים האמורים ולמכירתם לפני מינוי כונס הנכסים.

למפד"ל היו חובות בסך כ-34.45 מיליון ש"ח. למרות סכומם הניכר של החובות, היא לא בחנה אפשרות למימוש זכויותיה בנכסים ולא קבעה מדיניות בעניין זה.

המפלגה הקומוניסטית:

המבקר מצא אצל המפלגה הזאת שורת ליקויים ובהם: המפלגה הקומוניסטית לא פירטה בדיווחיה לרשם המפלגות את מהות זכויותיה בנכסים, את מועד רכישתן ואת שוויין המוערך, ולגבי חלק מהנכסים לא פירטה את גודלם. לגבי נכסים המצויים ביישובים הערביים, לא פורטו כתובתם ומקומם המדויק.

לא נמצא ביסוס לדיווח המפלגה ב-1997 בדבר זכויותיה בארבעה נכסים. המפלגה לא דיווחה בדיווחה לרשם המפלגות מיולי 2010 על ארבעה נכסים, שעל פי מסמכיה הייתה לה זיקה אליהם במועד הדיווח.

לגבי 21 נכסים שהמפלגה טוענת שהם רשומים על שם נאמנים, לא היה רישום על כך בפנקסי המקרקעין או במסמכי הרכישה של הזכויות בנכסים. גם לא נמצאו מסמכים המתעדים את החלטת מוסדות המפלגה לרכוש את הזכויות בנכסים באמצעות נאמנים.

מפלגת העבודה:

מפלגת העבודה לא המציאה לרשם המפלגות במשך כל השנים את פירוט נכסיהן של בית ארלוזורוב ושל קרן ברל, אף שהדבר נדרש בחוק המפלגות.

למפלגת העבודה לא הייתה מדיניות מאושרת לטיפול בנכסיה, שנוהלו על ידי תאגידיה המפלגתיים בית ארלוזורוב וקרן ברל, וגם להם לא הייתה מדיניות כזו. למפלגה ולתאגידיה לא היו גם נהלים בנוגע לדרכי קבלת החלטות בעניין רכישת נכסים, מכירתם וניהולם השוטף; לסדרי התיוק והשמירה של מסמכים הנוגעים לנכסים; לניהול מאגר מידע על הנכסים; לרישום הזכויות בנכסים ולפיקוח ולבקרה על הפעולות הנוגעות לנכסים, לרבות בחינת ההיבטים הכלכלים של עסקות וכדאיותן.

 למפלגת העבודה ולתאגידיה המפלגתיים האמורים לא היו מאגרי מידע ממוחשבים לגבי זכויותיהם בנכסים. קיומם של מאגרים כאלה ועדכונם השוטף היו מאפשרים להפיק בקלות ובמהירות נתונים מדוייקים על הנכסים.

מפלגת העבודה חייבת לרשויות מקומיות זה שנים מספר חובות בגין ארנונה על נכסים שהיא השתמשה בהם. על פי דוחותיה הכספיים ל-31.12.10, היא הייתה חייבת ל-17 רשויות מקומיות כ-1.45 מיליון ש"ח בגין ארנונה.

  1. תאריך / שעה : ‏יום שני 02 יולי 2012 / 09:26
    בעניין : כתבה – דו"ח המבקר על נכסי הנדל"ן של המפלגות: כך התגייסה קרן ברל לכיסוי חובות מפלגת העבודה, פורסם בתאריך 1 ביולי 2012 בשעה 16:00 מאת צבי זינגר
    מר זינגר הנכבד,
    כתבתך ו"גלויי המבקר" הינם קצה קרחון. ברשותי מידע ומסמכים המבססים נושא בגילוי מקור "ההכנסות" של מפלגת העבודה/ההסתדרות מעשים שנעשו בניגוד לחוק ועשיית עושר שלא במשפט.
    הנושא – אחת ממהלכים פיננסיים שבזמנו נעשו שלא כדין והביאו לנישול כספי של ציבור רחב, והזרימו כספים בסדר גודל ענק לקופת מפלגת העבודה/ההסתדרות שנבלעו בקופה ב' והתאיידו. המקרה דומה לכספי הצרכניות / קו-אופ הריבוע הכחול.
    באם נושא זה עלול למצוא אוזן קשבת, נא צור קשר בחוזר.
    יואל פוקס – 054-4-506906 , דוא"ל : [email protected]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן