בין הסעיפים, שספק אם ניתן בכלל לממש, נמצאים אלה שקושרים את הסיוע הישיר בויתורים ריבוניים. גם הסיוע הישיר לבנקים הוגדר כאפשרות והותנה בהרבה תנאים מוקדמים 

מאת עמי אטינגר 

"ביום שישי שחלף, בפסגה בת יומיים, הסכימו קובעי המדיניות באירופה על סדרה של הצעות שאם ייושמו עשויות לשנות את פני הדברים באירופה ולעצור את התפשטות משבר החוב הריבוני. אך חוסר הבשלות של הסכם למנגנון יציבות אירופי, מקשה על השוק "לקנות" אותו ובכך, להערכתנו, הופך אותו בעצמו לגורם של אי וודאות", טוען אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, באגף נכסים ומחקר בכלל-פיננסים.  

לדברי כהנוביץ "חוסר הבשלות בא לידי ביטוי בסעיפים רבים, כאלה שלא מופיעים בו וסעיפים שכן מופיעים בו, שספק אם יוכלו להתממש. הסופר האמריקני ג'ון ג'יי צ'פמן טען ש"כאשר לא מתכוונים ליישם הסכם, אפשר להסכים בו כמעט על הכל" זה המצב במקרה הזה? בין הסעיפים, שספק אם ניתן בכלל לממש, נמצאים אלה שקושרים את הסיוע הישיר בויתורים ריבוניים. המשקיעים מנסים גם להבין האם משהו הלחיץ את קובעי המדיניות כדי לגרום להם לוותר יותר מהצפוי על עמדתם המוקדמת?". 

מה הן היתרונות והחסרונות בהסכם "מנגנון היציבות האירופי?  

"הוחלט לפתוח "לאפשר" למנגנון היציבות האירופי (ESM) לתת לבנקים באיחוד כספי חילוץ, באופן ישיר ולא באמצעות הלוואות דרך המדינות. היתרון: הסיוע שיקבלו הבנקים לא יופיע ישירות במאזני המדינות. אבל, מי שזוכר בפעם הקודמת כאשר הבנקים בספרד קיבלו סיוע של 100 מיליארד אירו, תחת דרישה לערבות ממשלתית, עפו תשואות האג"ח של ספרד למעלה ויתכן שבדיעבד, נעשה יותר נזק מתועלת שבו כמעט נרצחה ספרד.

החסרונות: הסיוע הישיר לבנקים הוגדר כאפשרות והותנה בהרבה תנאים מוקדמים, בניהם: יצירת מנגנון פיקוח של הבנק המרכזי האירופי על הבנקים המקומיים ובנוסף, שהחילוץ יהיה בכל מקרה מותנה גם בסיוע ממשלתי. גם אם יאושר לבסוף הסיוע הוא לא יתממש לפני סוף 2012. גם הסכום לקרן היציבות האירופאית יהיה בגבול עליון של חצי טריליון יורו, כאשר רוב האנליסטים מסכימים, כי יש צורך לפחות בשני טריליון יורו, כדי לבלום את משבר החוב".

מנגנון היציבות האירופית יורשה לרכוש חוב בשווקים העיקריים ו/או המשניים. אלא שגם רכישות אלה מותנות בתנאים רבים, כגון הסכמים פיסקליים מחמירים ותוכניות צנע".

בתחום מימון מנגנון היציבות לבנק המרכזי האירופי (ECB) צפוי להיות קושי רב בגיוס 500 מיליארד יורו, במיוחד שהוסכם כי לנושים של הקרן לא ינתן מעמד של "נושים מועדפים". לא הוסכם כי הבנק המרכזי יוכל לממן  את הקרן ובנוסף המדינות השונות צריכות עדיין לאשר, במידונותיהן, את ההבנות, שלאישורן נדרש אישור פה אחד, וכבר ידוע, למשל, שמדינות כמו פינלנד מתנגדות לתת הלוואות ללא בטחונות".

עוד הוחלט, שהמדינות החזקות ישיקו תוכנית לעידוד צמיחה כלכלית בהיקף של כ-120 מיליארד יורו".

אומרים שהיה בהחלטה צעד קטן בכיוון הנכון? 

"הפסגה לא חידשה הרבה, כשעוד קודם לה כבר היתה על השולחן הנוסחה שהציעה גרמניה: הלוואות גישור תמורת רפורמות, צנע וויתור על ריבונות. אך האפשרות שעלתה בפסגה, של סיוע ישיר לבנקים, גם אם היא תיאורתית לעת עתה, היא בכל זאת התקדמות חיובית, משום שהפעם מדובר בהתפשרות של גרמניה למתן הלוואות עם פחות בטחונות של הממשלות. זהו צעד קטן, אך בכיוון שמאותת על יעד של אינטגרציה פיסקלית מלאה באירופה. ברקע, אי אפשר לשכוח שספרד ואיטליה נמצאות בעיצומה של קריסה כלכלית, שאותה ההסכם החדש אינו מתיימר לפתור ואת חוסר התחרותיות בין מדינות הצפון לדרום". 

יש בהחלטה רווח של זמן? 

"מלבד אותה מוכנות של גרמניה לקחת על עצמה יותר סיכון, ההסכם החדש מספק גם עוד זמן. באמצעות כיבוי שריפות של תשואות גבוהות. האסטרטגיה הזאת, של התקדמות איטית לאינטגרציה תוך כיבוי שריפות,  עשויה להימשך שנים, כל עוד תשמור גרמניה על האש ותמנע מתשואות האג"ח של מדינות הפריפריה להשתולל. נותר לקוות שמנהיגי מדינות הפריפריה לא ישארו שאננים ויקדמו מצידם את הרפורמות הדרושות. מבחינתה של גרמניה אפשר, להערכתנו, להיות רגועים יחסית, כי יש לה הרבה מה להפסיד". 

מה יש לגרמניה להפסיד מפירוק גוש היורו?  

"איטליה וספרד עם הגב לקיר התחילו להרים את הראש ולקדם משמעותית את מצבן כשהן יודעות שגם לגרמניה יש לא מעט להפסיד: דו"ח של משרד הפנים הגרמני מעריך כי פירוק גוש היורו יגרום לשיעור האבטלה במדינה להכפיל את עצמו ולתוצר להתכווץ בעשרה אחוזים. לעומת זאת, העלות של חילוץ מדינות פורטוגל, איטליה יוון וספרד, ולאחרונה גם אירלנד, תעלה לגרמניה, על פי מכון המחקר הגרמני IFO, כ- 704 מיליארד יורו".