יאסר ערפאת חלה בלוקמיה. אמ״ן התנגד לטיפול בפריז, ראש הממשלה שרון חשש שמותו במוקטעה ברמאללה יהפוך אותו לגרסה מודרנית של ישו. בסוף הרופאים הצרפתים ביצעו החלפת דם מלאה בגופו, שלאחריה שקע בתרדמת ומת

מאת עמיר רפפורט

זה קרה בחודש אוקטובר 2004. למודיעין של צה"ל הגיעו אז ידיעות על החמרה משמעותית במצבו הבריאותי של ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ההערכות הראשונות דיברו על כך שמדובר בסיבוכים של מחלת השפעת, שהוחמרו עקב תנאי תברואה לקויים באגף של מבנה הממשל ברמאללה, המוקטעה, שבו ערפאת היה נצור, מוקף כוחות של צה"ל.

האינתיפאדה השנייה אמנם כבר החלה לדעוך באותם ימים, ואולם יאסר ערפאת היה צרה צרורה. צה״ל איפשר אספקת מזון שוטפת לראיס ולאנשים המעטים ששהו איתו. הפקודה הייתה שאסור לשחרר אותו מן המצור. ואז קיבל עורך הדין דובי וייסגלס, שהיה באותם ימים ראש לשכתו של ראש הממשלה אריאל שרון, שיחת טלפון מהדיפלומט הספרדי חוויאר סולאנה, שהיה אחראי באותם ימים על ענייני החוץ והביטחון באיחוד האירופי. סולאנה, שהיה בקשר עם בכירים ברשות הפלסטינית, ביקש לאשר טיפול רפואי דחוף ליאסר ערפאת (הוא אכן נבדק על ידי רופאים שהגיעו לרמאללה מירדן, ממצרים, ומטוניס) ומהר מאוד באה בקשת המשך: לשחרר את ערפאת מהמצור, ולאפשר לו לצאת לטיפול רפואי באירופה.

ההערכה בצה"ל הייתה כי ערפאת אינו נמצא בסכנת חיים אמיתית

ראש אמ״ן דאז, האלוף אהרון זאבי פרקש, התנגד נמרצות: ההערכה בצה"ל הייתה כי ערפאת אינו נמצא בסכנת חיים אמיתית, וכי המטרה האמיתית היא לחלץ אותו מן המצור ולאפשר לו לחדש את מהלכיו המדיניים, ולערוך מסע הופעות שישפוך דלק על מדורת האינתיפאדה הדועכת. ראש הממשלה אריאל שרון התלבט: האם להיענות לבקשה של סולאנה, ואז התרחשה השיחה שהיטתה את הכף – גורם בכיר בראשות הפלסטינית שוחח עם וייסגלס ואמר לו: ״נשארו לערפאת רק כמה שבועות לחיות. אם הוא ימות במוקטעה תיתפסו אחראים למותו והמוות הזה ירדוף אתכם כמו שאלפיים שנה הנוצרים מאשימים אתכם בהריגתו של ישו״.

בלשכת ראש הממשלה התייעצו גם עם רופא בכיר בבית החולים שיבא, שגם העריך כי הראיס סובל מסיבוכים של שפעת, שרון חתך את הרופא והחליט: לאפשר להוציא את יאסר ערפאת לטיפול בבית חולים בצרפת. המזכיר הצבאי, אלוף יואב גלנט, כעס, אבל העביר את המסר לצה״ל: ראש הממשלה נתן הוראה – תוציאו אותו.

ומה קרה בצרפת? קבלו עוד חשיפה: ערפאת הגיע במצב קשה ב-29 באוקטובר. לפי המידע שהגיע לגורמים מעטים בישראל ונחשף כאן בראשונה, הוא סבל מסיבוכים של סרטן הדם, לוקמיה. יכול להיות שהפרסומים על כך שהוא היה חולה גם באיידס נכונים, ויכול להיות שלא – לכותב שורות אלה אין על כך מידע חד משמעי.

מה שכן היה ידוע בצמרת הביטחונית בארץ זה שמצבו של יאסר ערפאת החל להשתפר בבית החולים הצרפתי. ואז, על פי מקורות ישראלים, ביצעו הצרפתים מהלך רפואי דרמטי – החלפה מלאה של הדם שלו. המהלך הכניס את ערפאת להלם ולתרדמת שממנה לא התאושש יותר. ב-11 בנובמבר 2004 הוא מת והועבר לקבורה ברמאללה.

ומה לגבי התחקיר שפורסם על ידי רשת "אל ג'זירה" השבוע אשר קובע כי ערפאת הורעל על ידי ישראל? מדובר בגיבוב של עובדות שחלקן אולי נכונות, אבל ביחד יוצרות תמונה מופרכת בעליל. הפרטים שנחשפים כאן בראשונה מבוססים על גורמים שהכירו את התמונה המלאה ממקור ראשון, ואינן נושאים כיום בשום תפקיד ציבורי רשמי.

מדוע ישראל הרשמית לא טרחה כל השנים להפריך את השמועות על הרעלת יאסר ערפאת? כי לא היה לה שום עניין להזין את הרמזים כאילו ידו הארוכה של המוסד הגיעה גם אל תוך מערכת כלי הדם של הראיס. מדוע הצרפתים שתקו ושותקים? לכאורה בשם הסודיות הרפואית של המנוח, אבל גם בגלל שהסיפור האמיתי חושף את העובדה שהסיבה הישירה למות הראיס הייתה הטיפול הרפואי שהעניקו לו.

ולמה ראשי הרשות הפלסטינית והאלמנה סוהא ערפאת שתקו עד התחקיר השבוע? בגלל שהם ידעו את האמת לכל אורך הדרך. והם יודעים אותה היטב גם כעת.

•  עמיר רפפורט הוא עורך ראשי ומו"ל של "ישראל דיפנס".

טורים קודמים של רפפורט