ל"ספיידרמן המופלא" חסרים אנרגיה, הומור ויצירתיות, והסיפור נראה כמו רשת עכביש ענקית עם תסריט מלא חורים. מצד שני, הצעירים שלא ידעו את ספיידרמן המקורי עשויים ליהנות מ-135 דקות של כיף ואקשן בתלת-מימד. אז ללכת או לא ללכת? תחליטו אתם. ציון: 7

ביקורת סרט / שי שגב

"ספיידרמן המופלא" הוא סרט סביר ביותר, אך מיותר לחלוטין. כששאלתי ידיד שלי, במאי סרטים מפורסם, מדוע הם בכלל ממחזרים/ משחזרים את הסרט "ספיידרמן" המקורי שיצא לפני כעשור, הוא השיב לי: "אם הוליווד יכולה להשקיע רק 200 מיליון דולר ולהרוויח קרוב למיליארד דולר, למה שהיא לא תעשה את זה?".

וזו הסיבה שיוצא עתה "ספיידרמן המופלא" – בלי אף חידוש עלילתי או סצינות מרגשות, לעומת הסרט המצליח הקודם.

בגירסה הקודמת של שנת 2001, טובי מקגוויר גילם באופן מוצלח ביותר את פיטר פארקר, הלא הוא ספיידרמן, וקירסטן דאנסט הנצחית גילמה את אהובת ליבו, מארי ג'יין ווטסון. ב"ספיידרמן המופלא" של שנת 2012, לקחו שני שחקנים אלמוניים באופן יחסי, אנדרו גארפילד ("הרשת החברתית") ואמה סטון ("העזרה") כבת זוגו.

גם בגירסה זו, פיטר פארקר הוא תלמיד תיכון (חשוב לציין שהשחקן בסרט הנוכחי הוא בן 29, ולא נראה כל כך תלמיד תיכון), הסובל מהתעללות מחבריו ללימודים. הוא ילד שקט, מופנם, אך חכם, שזוכה להרבה תמיכה מדודה מיי ודוד בן, שני השחקנים המצויינים, סאלי פילד ומרטין שין.

אמה סטון היא אמנם שחקנית טובה וחיננית, למרות שנראית מבוגרת מאוד לדמות אותה היא מגלמת. דווקא השחקן המגלם את ספיידרמן, אנדרו גארפילד, מתנהג מוזר. יש לו מניירות התנהגותיות מעצבנות, מעין טיקים בלתי נשלטים עם הראש, קולו עולה ויורד באופן תכוף – ובכלל, קשה מאוד להזדהות ולהתאהב בדמות הגיבור.

כפי שקורה בכל סרטי הנעורים, גם כאן הגיבור צריך להתמודד עם הצלחה בלימודים, יחסים עם בנות, כבוד מול המשפחה, אה כן, ולהציל את העיר ניו יורק מאנשים רעים ושאר מפלצות.

סאגת ספיידרמן ייחודית ביחס לז'אנר הקומיקס הבדיוני. פיטר פארקר לא נולד עם כוחות על ("סופרמן") וגם אינו פלייבוי עשיר ("באטמן", "איירון מן"). הוא קצת דומה ל"הענק הירוק", כיוון שכוחות העל מגיעים אליו כתוצאה מטעות במעבדה טכנולוגית.

ב"ספיידרמן המופלא", פיטר פארקר מוצא מזוודה מסתורית ששייכת לאביו, והוא יוצא למסע חיפוש אחר נסיבות היעלמותם של הוריו, מסע שמוביל אותו למעבדתו של ד"ר קורט קונורס (ריס איפנס), שותפו של אביו. כפי שמקובל ברוב סרטי מארוול קומיקס, השמות הפרטיים והמשפחה של הדמויות הראשיות והנבלים מתחילים באותה האות, על כן פ.פ. נלחם ב-ק.ק., ונאלץ להתמודד ולשלוט בכוחות המיוחדים שהופכים אותו לגיבור.

לחובבי טרילוגיית "ספיידרמן" המקורית, לסרט "ספיידרמן המופלא" גירסת 2012, חסרים האנרגיה וההומור שהעשירו את הסרטים המקוריים. אין בו רעיונות יצירתיים והסיפור נראה כמו רשת עכביש ענקית, עם תסריט מלא חורים שלא נטווה טוב בסיום. חלק גדול מ"ספיידרמן המופלא" מתמקד ביצירת התלבושת של ספיידרמן ופחות בקידום העלילה.

עם זאת, נצא מהנחה שהצעירים של היום לא צפו ב"ספיידרמן" המקורי, ולא מגיעים לקולנוע עם ידע מוקדם או השפעות מהעבר – ויש מצב שהם ייהנו מהסרט. "ספיידרמן המופלא" מכיל שתי סצנות אקשן מופלאות, מרשים בתכונות התלת מימד, הדמות מעודכנת לטכנולוגיית הפייסבוק והסרט עשוי להעביר בכיף את ה-135 דקות שבו.

בהמשך למה שידידי אמר, הסרט בהחלט יחזיר את ההשקעה להוליווד, כיוון שהסרטים כיום אינם יצירת אמנות, הם שווי ערך למניות בבורסה או חתיכת נדל"ן.