Skip to content

ישראל שלי התקלקלה. בישראל של שנות האלפיים אין מקום לחולמים

בישראל של היום, אנשים טובים ומוכשרים לא יכולים להרשות לעצמם לחלום. לא כל שכן ללכת אחרי החלום שלהם. המערכת הכלכלית-חברתית של ישראל מודל שנות האלפיים הורגת לאנשים הטובים שלה את החלום
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אתמול פגשתי ארבעה אנשים שלא ראיתי מזה זמן. אנשים יצירתיים ומוכשרים. אחת צלמת עם ניסיון של עשרים שנה. השני איש פרסום דיגיטלי ומדיה חברתית. השלישי מתכנת ומרצה למדעי המחשב. הרביעי (אני) צלם ואקס איש הייטק.

אין קשר בין המעגלים החברתיים שבהם נפגשנו ובין המצב של כל אחד מאיתנו. הנסיבות שבהן אני מכיר כל אחד מהם שונות בתכלית. אבל מה ששלושתם סיפרו לי (ויותר מזה – הדרך שבה הם סיפרו את זה) צריך להטריד כל אחד במדינה שלנו. שלושתם (ואני) סיפרו לי סיפור הישרדות במצב הכלכלי/תעסוקתי ששורר במדינה בימינו. שלושתם (ואני) נאלצים לעבוד בדברים שלא ממש מקדמים אותנו אל רק מקיימים אותנו. עושים עבודות פרילנס, מנסים לגרד מפה ומשם הכנסה כדי לשלם את החשבונות. עושים מה שאפשר בשביל להתקיים. לנסות להתקיים.

עטיפת הספר גבעת ווטרשיפ (מתוך ויקימדיה)

והתמונה הכללית שאני רואה, ומה שהבנתי הבוקר בדרך לעבודה, מטרידה עוד יותר. מה ששלושתם (בנפרד) סיפרו לי הוא שהם לא מצליחים לעשות את מה שבאמת הם חולמים לעשות. וזה מטריד ומעציב שאנשים חכמים, מוכשרים, עם ניסיון מצטבר של יותר מ-50 שנה, לא יכולים להרשות לעצמם לפתח את החלום שלהם. איך זה יכול להיות, שהמערכת הכלכלית-חברתית שהתפתחה פה בשנים האחרונות לא משאירה מקום לחולמים?

וזה אומר לי שמשהו פה מקולקל. משהו יסודי לא עובד, ולא יעזרו אלה שיטענו שיש הצלחות והנה פלוני או אלמוני שהצליח, למרות המצב. והנה פלוני או אלמוני שכן מגשים את החלום. אני טוען שזו בסך הכל סטטיסטיקה. אחד מאלף שהצליח, לא מעיד על 999 האחרים שנותרו מאחור. כמו בכל הגרלה, כמו בלוטו: מוכרים לנו חלום על בסיס הצלחות של יחידים שזכו,  בעוד שכל שאר החולמים נאלצים לשלם על כרטיס ההגרלה בלי שום סיכוי סביר לזכות אי פעם במשהו. זו המערכת שבנויה ככה, לא היחידים שלא מצליחים. זו המערכת שלא יכולה להרשות לעצמה חולמים אמיתיים. כי אנחנו צריכים להיות מנורמלים. לעבוד, ללמוד, להקים משפחה, ללכת בתלם כמו כולם. ומי שחולם מהווה סכנה למערכת. חלומות, בהגדרה, הם פנטזיה ללא גבולות. המחשבה נודדת ומתקיימת במציאות שונה מהמציאות הקיימת, המציאותית. ובסופו של דבר, כשמגשימים את החלום  – המציאות משתנה. החלום הוא האויב הגדול ביותר של הסדר הקיים. הוא מסכן אותו מעצם היותו.

אז חברים, יש לנו בעיה. בעיה גדולה מאוד. הרבה יותר גדולה ממה שאתם חולמים בכלל.
אז מה אתם מתכוונים לעשות בעניין הזה?

נ.ב:
הבנתי למה אני שונא את מודיעין. "Cowslip's Warren" זו הסיבה.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן