ב-2 ביולי התקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון שכותרתו פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, ביוזמת ח"כ רונית תירוש, יו"ר הוועדה. בדיון השתתפו חברי המועצה לפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, נציגי משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, אגודות ועמותות צער בעלי-חיים, נציגי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המועצה להשכלה גבוהה, מוזמנים נוספים וכן חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ורחל אדטו (קדימה).

לפי נתוני המועצה לניסויים בבעלי חיים, בין השנים 2004 עד 2011 בוצעו 2,476,964 ניסויים בבעלי-חיים בישראל, מתוכם הרוב המכריע בעכברים ובחולדות. בשנת 2010 רוב הניסויים (43.5%) בוצעו לצרכי מחקר מדעי בסיסי, ו-42.6% לצרכי בריאות ורפואה. 10.9% שימשו למטרות בדיקה או ייצור של חומרים וחפצים, ו-3% למטרות חינוך והוראה.

"יש אנטגוניזם כלפי המתנגדים לניסויים"

"ניסויים בבעלי חיים הם בגדר חובה", אמרה יו"ר הוועדה למדע ולטכנולוגיה, ח"כ רונית תירוש. אולם כמצדדת בזכויותיהם של בעלי החיים, היא הוסיפה שיש הכרח למצוא את שביל הזהב בין החוקרים התומכים בניסויים לבין המתנגדים ודוברי זכויותיהם של בעלי החיים. ח"כ תירוש הביעה את תקוותה כי בעתיד מספר בעלי החיים לצרכי ניסויים יקטן. בתגובה לכך הצהיר פרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי של משרד הבריאות, כי אין כל כוונה כזו. פרופ' ישראלי הוסיף שיש כוונה להשתמש בכמות בעלי החיים בהתאם לצרכי המחקר, וכי ברוב המקרים אין בנמצא חלופות לניסויים בבעלי-חיים.

פרופ' אהוד זיו, יו"ר המועצה לניסויים בבעלי-חיים ונציג האקדמיה הלאומית למדעים במועצה,  הוסיף כי "קיימת דאגה מוגזמת לבעלי-חיים מצד הארגונים לזכויות בע"ח. לפני כמה עשורים היינו במצב שבו היו  40 מעבדות מחקר, ואילו היום יש בסך הכול שלוש".

על אופן התנהלותם של הארגונים לזכויות בעלי החיים והשפעתם על הניסויים אמרה ח"כ תירוש: "הטיוב בתחום לא היה נוצר מעצמו, הוא קורה בגלל שדרוג ברמת המודעות וגם בגלל ההתקפות –  גם אם הן בוטות ואלימות". עם ליבוי הוויכוח בין התומכים בניסויים לבין נציגי הארגונים המתנגדים, ניסתה ח"כ תירוש להרגיע את הרוחות והוסיפה במאמר מוסגר כי למצדדים בניסויים ישנו אנטגוניזם בלתי מבוטל כלפי נציגי הארגונים למען בע"ח.

"החברה עברה התפתחות מאוד גדולה והמערכת המדעית לא צריכה להתבצר"

ח"כ דב חנין טען בדיון כי עמדה אנטגוניסטית מצד תומכי הניסויים לא תועיל להתקדמות בתחום. הוא הדגיש כי החברה בכללה עברה התפתחות מאוד גדולה מבחינה מוסרית, ואל למערכת המדעית להתבצר בעמדה אנטגוניסטית. ח"כ חנין יוזם בימים אלה הצעת חוק לדרישה לאיזון בהרכבה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים, "כדי שיוכל להיות דיון מאוזן". ח"כ חנין יזם בעבר את הצעת החוק לאיסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים (2009) וכן את החוק לאיסור עקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות (2011).

ח"כ רחל אדטו, רופאה במקצועה ועו"ד, הוסיפה כי "את הניסויים חייבים להמשיך לבצע להתקדמות במחקר וברפואה, אך יש להעלות את רמת השקיפות כדי למנוע חשדנות וביקורת שלילית".

"נציגי בעלי החיים הם מיעוט אוטומטי"

את המתנגדים לניסויים ייצגה בדיון 'נח', ההתאחדות הישראלית של ארגוני בעלי החיים (ע"ר). ההתאחדות נוסדה ב-1993, ושנה לאחר מכן כבר יזמה את חוק הפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים. מטעם ההתאחדות משתתפים בהרכב המועצה לניסויים בבע"ח שלושה נציגים, מתוך 23 נציגים סך-הכול. נח פעילה בנושאי חינוך וחקיקה, וקידמה בעבר סוגיות כמו טיפול בחתולי רחוב והפסקת פיטום אווזים. היא מאחדת למעלה מ-20 עמותות הפועלות למען בעלי-חיים בישראל, ביניהן האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, העמותה למען חיות משק, העמותה למען מדע מוסרי, אנונימוס, שב"י שחרור בעלי חיים, ותנו לחיות לחיות.

עו"ד אהוד פלג, נציג ההתאחדות בדיון, שגם משמש מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, ניצל את הדיון כדי להציע את הגדלת מספרם של נציגי בעלי החיים במועצה לניסויים: "אנחנו מבקשים להעלות את מספר נציגי בעלי החיים בהרכב המועצה לניסויים בבע"ח משלושה לשישה. שלושה נציגים הם מיעוט אוטומטי והסיכוי להשפיע הוא קטן ביותר". הנציגים במועצה הם עו"ד פלג, עו"ד רחל אדם, ומר דרור סלעי.

"רשימה של 18 חלופות לניסויים, שאושרו ע"י גופים רגולטוריים באירופה ובארצות-הברית"

עו"ד פלג יחד עם עו"ד שגיא אדמון הציגו מצגת המתבססת על ממצאי דו"ח מבקר המדינה משנת 2011,  המפרטת את הליקויים שנתגלו במועצה לניסויים. בין הממצאים שהועלו הודגש כי אין בפועל מנגנון שמאפשר לוודא שהוועדות הפנימיות מתפקדות כנדרש; על-פי רוב מי שמאשר את הניסויים הוא מי שיש לו עניין מובהק בהם; וכי חסרים נציגים חיצוניים, בניגוד לנוהג האירופי.  עו"ד אדמון הוסיף כי בישראל כמו בארה"ב יש הדדיות אינטרסנטית בין חוקרים, וזו מקשה על פעילות נטולת פניות בתחום. כמו כן הועלה הסוגיה כי היועץ המדעי, המופקד על בחינת הבקשות להיתר ניסויים, עושה את עבודתו רק בדיעבד, וצורת עבודה זו פוגמת באפשרות לעמוד על הצדקתם של ניסויים בזמן אמת.  עוד הדגיש עו"ד אדמון כי עוד ביוני 2002 הוגשה למועצה רשימת 18 חלופות שאושרו על-ידי גופים רגולטוריים באירופה ובארה"ב, אך הרשימה זכתה להתעלמות. החלופה שמציעים נציגי הארגונים היא גביית אגרות על מדענים ופיקוח אמת, מינוי וטרינרים מקצועיים שלא עורכים ניסויים בוועדות הפנימיות המאשרות את הניסויים, ופרסום נתונים באופן מסודר ועקבי הניתן לפיקוח. 

"למדענים אין מונופול על המוסר"

עו"ד יונתן שפיגל, נציג עמותת 'תנו לחיות לחיות', הדגיש כי ישנה בעיה נשנית והיא חוסר שקיפות הוועדות הפנימיות, שהן אלה המאשרות את הניסויים בפועל. "מה שקורה בוועדות זה חור שחור אחד גדול", טען עו"ד שפיגל, והוסיף כי "למדענים אין מונופול על המוסר והם צריכים לחשוף את מה שקורה במעבדה לגורמים חיצוניים. המדע אינו קודם לערכים מוסריים". אורלי שגב מהמשרד להגנת הסביבה גיבתה את נציגי העמותות והדגישה כי "צריך מישהו שיגן על האינטרסים של בעלי החיים בשבילם".

"הטיעון כי חיות ובני אדם שקולים מבחינה מוסרית הוא התקפה חמורה ביותר על המוסר האנושי"

פרופ' אלכס צפרירי, מדען וזוכה פרס בהט 2011 על כתב היד "האדם כחיה? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים", טען בדיון כי "רק 10% מכלל הניסויים גורמים לסבל בדרגה הגבוהה ביותר. ישנן חיות שלא סובלות דבר או סובלות באופן זמני בלבד". פרופ' צפרירי מתנגד לגישה התומכת בזכויות בע"ח באופן שלדעתו מבוטאת ע"י הארגונים. "הפילוסופיה של חלקם מבוססת על האסכולה המוסרית של טום ריגן, שלטענתו חיות ובני אדם שקולים מבחינה מוסרית ואין קדימות לאדם על-פני בעלי-חיים. זוהי התקפה חמורה ביותר על המוסר האנושי, ועמדה המנוגדת למוסר היהודי". עוד הוסיף פרופ' צפרירי כי "רק מי שנמצא בחוד החנית של התחום המדעי המדובר רשאי להציע חלופות במחקר".

המדען פרופ' יחזקאל ברנהולץ הוסיף כי "אין דרך לפתח תרופה ללא ניסויים בגלל המורכבות של הגוף האנושי. את עבודתי המדעית בניסויים התחלתי בשנת 1964, ולא ראיתי שאנחנו נופלים ברמה כלשהי מארצות אחרות בעולם. למעשה קשה יותר היום להשיג אישור לניסוי בבע"ח מאשר בבני אדם." עוד הוסיף פרופ' ברנהולץ כי יש פיקוח מחמיר על הניסויים, והם מופסקים במקרים שבו יש החיות סובלות. לטענתו תכנון כלובי הניסויים מתחשב ברווחת החיות, וכי חייבים לשמור על המצב בו אנשים מקצועיים הם בעמדות הפיקוח, ולא נציגים חיצוניים.

"למדתי וטרינריה מתוך מקום של אהבת בעלי-חיים"

הוטרינרית ד"ר יפעת עוזי הוסיפה כי "חיות שסובלות בניסויים גם ככה לא משתפות פעולה". עוד אמרה ד"ר עוזי כי "הבעיה של הארגונים [לזכויות בע"ח] היא שהם מנכסים לעצמם את הכובע של מגיני זכויות בע"ח. הכובע הזה הוא גם שלי, גם אם אני לא חברה בארגון זה או אחר. אני דואגת לכל בעל-חיים באשר הוא, ולמדתי וטרינריה מתוך מקום של אהבת בעלי-חיים". בהקשר זה היא תקפה את העמותות וטוענת שהכפישו בעבר את שמה לשווא ולא בצדק. העמותה נגד ניסויים בבעלי-חיים טענה בעבר על-אודות ד"ר עוזי כי "מכרה את נשמתה לשטן".

"חוק צער בעלי-חיים משנת 1994 לא טוב מספיק" 

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ תירוש כי אמנם המאבק בוטה לפעמים ומאוד פוגעני, אולם דווקא משום כך יש לאזן את מבנה הוועדות הפנימיות כדי להקטין את החשדנות הציבורית בעתיד. ח"כ תירוש הדגישה כי "החוק משנת 1994 [חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבע"ח), התשנ"ד 1994] לא טוב מספיק. קרו דברים בכנסת ובחברה, וצריך לעשות תיקון לחוק במקביל להידברות ישירה בין הצדדים." ח"כ תירוש סיכמה כי יש לצרף לוועדות הפנימיות במועצה לניסויים בבע"ח שלושה נציגים: האחד יהיה נציג המתמחה באתיקה, האחר נציג ציבור, והשלישי נציג מהארגונים לזכויות בע"ח. לסיום הביעה את תקוותה לדיון מתון ושקוף בין הצדדים.

 מספר ניסויים ומטרותיהם בשנים 2005 – 2010, על פי דוח תקופתי של המועצה לניסויים

2005

20.1% לבריאות ורפואה

26.3% לבדיקה או ייצור חומרים או חפצים

50.9% מחקר מדעי בסיסי

2.7% חינוך והוראה

2008

46% בריאות ורפואה

42.7% מחקר מדעי בסיסי

8.8% בדיקה או ייצור חומרים או חפצים

2.4% חינוך והוראה

2010

42.6% בריאות ורפואה

43.5% מחקר מדעי בסיסי

10.9% בדיקה וייצור חומרים או חפצים

3% חינוך והוראה

צילום:  FreeDigitalPhotos.net