בעקבות פסק הדין במשפט אולמרט: יוזמה לחדש את המאמץ לחקיקת "החוק הצרפתי"

הצעת החוק של ח"כ תירוש אוסרת לחקור ראש ממשלה מכהן על עבירות טרם כהונתו. ההצעה קובעת כי ראש הממשלה לא ייחקר במהלך כהונתו, כדי למנוע מצב שבו הוא יקבל החלטות חפוזות, בשל החקירות שגוזלות את זמנו ותשומת לבו. ההצעה מסייגת עבירות מסוג פשע

Print Friendly

הצעת "החוק הצרפתי", שנועדה למנוע חקירת ראש ממשלה בזמן כהונתו, עלתה כבר לפני כחודשיים לשולחן ועדת השרים לחקיקה – אך נפסלה. עתה מנסה ח"כ רונית תירוש (קדימה) לקדם שוב את הצעת החוק שלה, אך היא נתקלת בקושי, מכיוון שאף שר שאתו שוחחה היום, לא היה מוכן להגיש ערר ולבקש דיון נוסף בהצעה.

ח"כ רונית תירוש: מאמץ לחקיקת "החוק הצרפתי". (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ רונית תירוש: מאמץ לחקיקת "החוק הצרפתי". (צילום: אתר הכנסת)

בסביבתה של ח"כ תירוש הדגישו, כי אם לא תקבל את הסכמתו של אף שר להגיש דיון נוסף בהצעה – תגיש ח"כ תירוש הצעה חדשה.

הצעת החוק של ח"כ תירוש אוסרת לחקור ראש ממשלה מכהן על עבירות טרם כהונתו. ההצעה קובעת, כי ראש הממשלה לא ייחקר במהלך כהונתו, כדי למנוע מצב שבו הוא יקבל החלטות חפוזות, בשל החקירות שגוזלות את זמנו ותשומת לבו.

"אינטרס השוויון בפני החוק יכול לסגת אל מול האינטרס הציבורי של ניהול תקין של מדינה", נכתב בהצעתה של ח"כ תירוש. עם זאת, ההצעה מסייגת עבירות מסוג פשע וקובעת גם כי תקופת הכהונה לא תיחשב במניין הימים לצורך חישוב ההתיישנות.

  חוק יסוד הממשלה, במתכונתו הנוכחית, אינו קובע כל מגבלה על פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן, גם בשל חשד לביצוע עבירה בתקופה שקדמה לכהונתו, ובלבד שניתן לכך אישור היועץ המשפטי לממשלה. "מצב זה הינו בלתי נסבל, ההופך את ראש הממשלה לשבוי בידי רשויות החקירה, דבר המאלץ אותו לחלק את זמנו היקר בין ניהול ענייני המדינה לבין ניהול המערכה להוכחת חפותו", טוענת ח"כ רונית תירוש בדברי ההסבר להצעתה. "הלכה למעשה מתעורר החשש, שראש הממשלה עלול לקבל החלטות גורליות והרות גורל למדינה באופן חפוז ובלתי מבוקר, ולו רק בשל העובדה, כי החקירות הרבות גוזלות את זמנו, מרצו ותשומת ליבו מניהול ענייני המדינה".

בהמשך דברי ההסבר נכתב: "קיימים שני אינטרסים מנוגדים לעניין חקירת ראש ממשלה מכהן: האחד, העיקרון הדמוקרטי הבסיסי, לפיו כולם שווים בפני החוק, ובכלל זה גם ראש הממשלה. מאידך גיסא, במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ראש הממשלה הוא המחזיק בהגה השלטון ומתוקף תפקידו עליו לוודא ולשמור על ניהולה התקין של המדינה, זאת גם בימים בהם מועלים כנגדו חשדות לביצוע עבירה כלשהי. לגישתנו, האינטרס של השוויון בפני החוק יכול לסגת אל מול האינטרס הציבורי המרכזי של ניהול תקין של ענייני המדינה, בטחונה, שלומה וביטחון אזרחיה, זאת בתנאי שמתקיים איזון ראוי בין האינטרסים הללו.

"לפיכך מוצע שפתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן בגין חשד לעבירות שביצע, בין טרם כהונתו ובין במהלכה, תתאפשר רק במקרים קיצוניים של עבירה מסוג פשע או שנוכח טיבם וטבעם של  החשדות, היועץ המשפטי לממשלה יחליט כי לא ניתן לדחות את החקירה עד לסיום כהונת ראש הממשלה. במקביל, מוצע לתקן את חוק הממשלה ולקבוע כי תקופת הכהונה לא תיחשב במניין הימים לצורך חישוב תקופת ההתיישנות לעבירה. הסדר זה יוצר איזון ראוי בין שני האינטרסים כאמור: במקרה בו הימנעות מפתיחה בחקירה עלול לגרום נזק לחקירה, או שמדובר בחשדות כבדים וחמורים, ניתן יהיה לפתוח חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. ואולם במקרים בהם מדובר בחשדות לעבירות קלות, שלעיתים מתבררות כעורבא פרח ולא אחת מועלות כדי לפגוע בתפקודו של ראש הממשלה, לא תיפתח חקירה אלא לאחר תום סיום תפקידו של ראש הממשלה המכהן.

"הסדר מאוזן זה", נאמר בדברי ההסבר לחוק, "יציב את הניהול השוטף של ענייני המדינה בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה. אם יימצא ראש הממשלה אשם במשפטו לאחר תקופת כהונתו, הוא ייתן את הדין על כך וישלם חובו לחברה".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.