"האנטי-ישראליים בבריטניה הם מיעוט זניח וקולני". כך טען אתמול שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד, שהופיע בוועדת העלייה והקליטה בכנסת.

השגריר הוזמן לדיון בוועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הוועדה דנה אתמול בשיתופי-פעולה אקדמיים בין בריטניה לישראל. בישיבה הועלו טענות על גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות, אך מנגד טען שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד, כי מדובר בסטריאוטיפים לא-מציאותיים.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ עינת וילף (העצמאות), אמרה כי השגריר הוכיח פעם נוספת את מחויבותו העמוקה לחיזוק היחסים בין שתי המדינות. "הופעתו בוועדה ודבריו הנלהבים הוכיחו, כי יש בבריטניה קולות חזקים למאבק באנטישמיות, באנטי-ישראליות, ובמיוחד לשיתוף פעולה עמוק והדוק יותר עם מדינת ישראל ועם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר", אמרה וילף. "עלינו לחזק את הקשר בין המדינות ובין האנשים במגוון רב של תחומים, ובמקביל, לפעול ללא פשרות למאבק בגילויים הזויים ומסוכנים של אנטישמיות ואנטי-ישראליות. גם אם הכוס הרבה יותר מחצי-מלאה, עדיין יש חשיבות רבה לא להיות שאננים מול עמדות, דעות, ופעילויות שיש להוקיע בכל חברה בריאה".

מת'יו גולד, שהוא היהודי הראשון בתפקיד שגריר בריטניה בישראל, אמר: "בישראל יש שתי טעויות נפוצות, שבבריטניה יש אנטישמיות ושבאקדמיה יש חרם על ישראל – ואין מגוחך יותר מטענות אלו. אני בא מקהילה יהודית חמה, תומכת ומאוחדת. עצוב שישראלים חוששים ללמוד בבריטניה, יש מאות אוניברסיטאות בבריטניה ורק במיעוט-זניח מתוכן יש פעילות אנטי-ישראלית. סטודנטים ישראלים הם שגרירי ישראל, המייצגים את המציאות בארצם בצורה הטובה ביותר. ישנן מעל 120 אוניברסיטאות בריטיות. רק קומץ גופי סטודנטים העבירו תקנות אנטי-ישראליות. אף לא אוניברסיטה אחת מחרימה את ישראל באופן רשמי".

השגריר הודה, "שבמספר קטן של אוניברסיטאות קיימת בעיה אמיתית" ואמר שבאוניברסיטאות האלו "חופש הביטוי הפך לאיום ופחד". הוא הבטיח: "הממשלה תעשה את כל שביכולתה כדי להבטיח שההנהגה באוניברסיטאות הללו תתקוף את הבעיה. ושיפורים כבר נעשו. לדוגמה, בכל הנוגע לביטויי שנאה כרגע יש פרוטוקול שקובע למי ניתן לדבר ודבריו מוקלטים."

לדברי השגריר: "יש קבוצה קטנה מאוד בבריטניה, כמו במדינות אחרות, הפועלים נגד זכות הקיום והלגיטימיות של ישראל. הם מיעוט צעקני וקולני. אני גאה להיות שגריר בריטניה, גאה להיות יהודי בריטי, וגאה להיות במולדת היהודים. עד מלחמת ששת הימים ישראל נתפסה כדוד הנלחם בגוליית, היום היא נתפסת כגוליית בעצמו. הבעיה היא לא הסברה או אנטישמיות, אלא עצם הבעיה".

השגריר המשיך: "החלק הארי של היהודים שחיים בבריטניה יעיד, שבריטניה אינה מדינה אנטישמית בבסיסה. בסקר שנערך בשנת 2010, המוסד לחקר מדיניות יהודית דיווח כי 90 אחוז מהמשיבים לא סבלו משום תקריות אנטישמיות באותה שנה. בכל יום בלונדון אני רואה גברים חובשי כיפות נוסעים בתחבורה ציבורית – אין בכך עדות לקהילה שחיה תחת פחד.

"אני לא כאן כדי לומר לכם שתקריות אינן קיימות. תקרית בודדת היא תקרית אחת יותר מדי. והממשלה הבריטית לא תסבול גזענות בשום צורה שלה", אמר גולד. "נקטנו במספר צעדים כדי לתקוף את הבעיה ואלו הפכו למודל למדינות אחרות ברחבי העולם. יזמנו וועדת חקירה רב-מפלגתית, שהיוותה גם היא מודל בין- לאומי. הממצאים של הוועדה הובילו להקמת כוח משימה משותף לקהילה היהודית, המשטרה והממשלה – גם הוא הפך לדוגמה בין- לאומית. יש שיתוף פעולה מצוין בין ממשלה, המשטרה והגופים השותפים, במיוחד הקרן לביטחון הקהילה. בשנה שעברה הממשלה מימנה אמצעי ביטחון בשווי שני מיליון פאונד במוסדות לימוד יהודים.

"אנחנו נמשיך לתקוף גילויי אנטישמיות ואיומים לקהילה הבריטית בנחישות ורצינות", אמר שגריר בריטניה בישראל. "אבל אנחנו צריכים להיות זהירים לא להגזים בבעיה. העבודות מדברות בעד עצמן".

דני סימן, סמנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, הדגיש כי "ישראל נמצאת במלחמת תודעה ואני מצפה מהשגריר שלא יתמקד בהתנחלויות שהן ישובים לגיטימיים, כמכשול לשלום – אלא במלחמה בטרור".

ברי שאו, מחבר הספר  ISRAEL RECLAIMING THE NARRATIVE טען, כי סטודנטים מוסלמים סבלו פחות ממחצית מכמות ההתקפות הגזעיות עליהם, מאשר סטודנטים ישראלים ויהודים, וקרא לאפס-סובלנות כלפי אנטישמיות. "יש קשר ברור בין האנטי-ישראליות לאנטישמיות. סטודנטים וגופים רבים מדווחים על התקפות אנטישמיות ואנטי ישראליות, האם כולם טועים? כשממשלת בריטניה תוקפת את ישראל, זו אנטישמיות במסווה של אנטי-ישראליות".

דב מימון, מהמכון למדיניות העם היהודי, הוסיף: "בהסתה האנטי-ישראלית איש לא מדבר כיום על ההתנחלויות או הכיבוש, אלא על שלילת זכות קיומה של ישראל. לא מדברים על 67' אלא על 48'". דב בדין קרא לעומתו לממשלת בריטניה לפעול נגד ההסתה בספרי הלימוד הפלסטיניים.