Skip to content

חיים רמון וציפי לבני הם סמלי הפוליטיקה הישנה

מה מנע מחיים רמון ומאשת סודו ציפי לבני לבסס בישראל מפלגה למופת, שתיתן מענה לצורך אמיתי לשנות את הפוליטיקה במדינה מן היסוד? הכל היה בידם, והם כשלו, ובגדול. אז מדוע עלינו להמליך מחדש את הצמד-חמד הזה עלינו?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ישראל זקוקה היום, יותר מכל, לפוליטיקה אחרת. לפוליטיקה חדשה. ראשית, עלינו להחזירה אל העם, לאחר שנים רבות  בהן היא למעשה נלקחה ממנו על ידי הפוליטיקאים והולאמה על ידי המדינה. הסבר ממצה לכך ולמצבה הכללי העגום של הפוליטיקה בישראל, ועל מה ניתן וצריך לעשות, כתבתי בספרי לקראת פרדיגמה חדשה. אחר כך, יש לבסס בתוכנו מערכת פוליטית הניצבת על שתי מפלגות גדולות חדשות ותרבות פוליטית חדשה.

חיים רמון (צילמה: ציפי מנשה)
לא קרא נכונה את מפת המציאות המשתנה. חיים רמון (צילמה: ציפי מנשה)

חיים רמון הוא ודאי איש טוב וראוי, ויש לו גם זכויות רבות בפוליטיקה הישראלית. אך עלינו, כחברה של בוגרים, לדעת להתייחס לדברים באופן מאוזן וענייני. זה שאנשים הם טובים עדיין לא אומר שהם מתאימים וראויים לשוב לפוליטיקה ולעסוק בה. אחרי הכל מפלגת קדימה, שהוא היה ממייסדיה ומראשיה, נמצאת כיום בתהליכי קריסה קולוסאליים. מישהו צריך למסור לציבור דין וחשבון על כך.

מה מנע מחיים רמון ומאשת סודו ציפי לבני לבסס בישראל מפלגה למופת? מפלגה שתיתן מענה לצורך אמיתי לשנות את הפוליטיקה במדינה מן היסוד. מי עמד בדרכם? הכל היה בידם, והם כשלו, ובגדול. הם לא התרוממו לגודל השעה ולגודל האחריות והעשייה הנדרשים. הם לא קראו נכונה את מפת המציאות המשתנה,  וככך גם לא השכילו לזהות את ההצדקות האמתיות לעצם קיומה של המפלגה הזו, ולהגדיר על פיהם את זהותה ואת יסודותיה האסטרטגיים. הם התבוססו לשווא בסלוגן של מפלגת מרכז שלא היה מאחוריו כל רציונאל ממשי.

אני הייתי שם עד לאחרונה. חבר פעיל מן השורה במפלגה הזו במשך כשש שנים. מיומי הראשון בה מצאתי את עצמי באופן הטבעי ביותר מסתכל עליה בעיניים מקצועיות יותר, כאילו שהיה כתוב על חזי גורם מקצועי. יועץ ארגוני ואסטרטגי. חוקר קדימה. האנתרופולוג שלה. ראיתי את המראות ושמעתי את הקולות. קראתי את הניירת הפנימית של המפלגה ואת רוב הדברים שכתבו חבריה ופרסמו באינטרנט. עקבתי אחר תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בה. למדתי את תרבותה ואת ערכיה. השתתפתי באירועים המשמעותיים בה ובמגוון ה'טקסים' הארגוניים שלה. ראיתי עד כמה המפלגות שלנו כולן סובלות מחסך עצום בחוכמת הארגון והניהול, עד כמה אנו חיים בעניין זה במציאות הזויה, עד כמה נוכחת בהיעדרותה בתוכנו תעוזת הרוח ועד כמה אנו סובלים מזילות עצומה של הערך החשוב הזה הנקרא מנהיגות. עד כדי כך הדבר הוא חמור, שמנהיג פוליטי בתוכנו הוא מי שתמרן בציניות ובכוחניות רבה יותר את ציבור בוחריו ותפלל אותם לדעת במלל תפל, בלתי ראוי ובלתי מושכל ומסית ומדיח. הוא מי שכל שסמכותו נגזרת מתקנונים חלודים ומיושנים והוא נישא על כידוניהם של אנשי הפרסום ויחסי הציבור.

נסיך הכתר של הפרדיגמה הקיימת ונסיכת הכתר שלה

ציפי לבני (צילמה: ציפי מנשה)
פוליטיקה של חדרי-חדרים. ציפי לבני (צילמה: ציפי מנשה)

נדמה שאין ניסוח טוב יותר מאשר להגדיר את הצמד-חמד הזה, חיים רמון את ציפי לבני,  כנסיך הכתר של הפרדיגמה הקיימת ונסיכת הכתר שלה. שניהם מייצגים באופן הבולט ביותר את הפוליטיקה הישנה, הם נציגיה המובהקים. ואפשר אף לנסח ולומר – מייצגים את הסדר הקיים: פוליטיקה של חדרי חדרים, פוליטיקה של מקורבים ואנשי שלומנו, פוליטיקה של לחישות באוזן, פוליטיקה של קומבינות והתחכמויות ילדותיות למיניהן. פוליטיקה של "אני ואני יודעים הכל". פוליטיקה שאיננה יותר מאשר סנטימטר וחצי מן החזה שלהם. פוליטיקה של קבוצה קטנה.

לדידם של השניים, המפלגות אינן יותר מאשר "פלטפורמות של חמורים כפופי גבות", שזה אנחנו, הפעילים בהן, והציבור כולו, עליהם הם רוכבים לכנסת ולממשלה. הם היו שותפים מרכזיים ליצירת פוליטיקה הנישאת על גבי שיח ציבורי שעיקרו מלל תפל מסית ומדיח. פוליטיקה בה הם שולטים ללא מיצרים וללא כל גבולות ורסן מצד אחד, ובורחים מכל אחריות לתוצאות הרעות המתקבלות מצד שני. נסים בבהלה אל כנסת ישראל, עיר המקלט שלהם, ואוחזים שם בקרנות המזבח. פוליטיקה בה אנחנו, הציבור, משרתים אותם, ולא הם אותנו. פוליטיקה החסרה כל יסודות מינימליים של דרכי התנהלות מקצועיות ומקובלות הנהוגות בכל מערכות חיינו האחרות. פוליטיקה החסרה כל תשתית של מחשבה סדורה, מקצועית ומתודולוגית, עוגן שניתן על בסיסו לפרוש מצע פרשני נרחב שיסייע לנו להביע עמדות מושכלות וראויות יותר באשר לחיינו הציבוריים במדינה. פוליטיקה המייצרת בתוכנו איים הולכים וגדלים של כאילו-דמוקרטיה. פוליטיקה שעקרונות בסיסיים כמו שיתוף הרבים ומתן עדיפות לתבונה הקולקטיבית רחוקים ממנה עד מאוד.

גם דרכי התנהלותם האישיות של השניים לא עמדו בסטנדרטים נדרשים. הם אינם מבינים מנהיגות אמתית מהי, כיצד מובילים ארגונים גדולים במציאות המודרנית והמורכבת בה אנו חיים אל עבר מטרות ויעדים. לדידם, מספיק לעסוק בענייני המדינה השונים ולדבר ללא לאות על שתי מדינות לשני העמים ועל מדינה יהודית ודמוקרטית. ככה, כל כך פשוט. זו תמצית הפוליטיקה, על פי השגתם, וזה בלבד בעיניהם מספיק כדי שאנשים יילכו אחריהם כהלוך העכברים אחרי החלילן מהמלין. אז מדוע עלינו הציבור להזדרז ולהמליך מחדש את הצמד- חמד הזה עלינו? וכאן גם השאלה הגדולה, האם אנחנו עכברים, או ציבור מושכל ומודע? ומה שמגיע לנו, כאמור, זה מה שנקבל.

_________________________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול, ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל, והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר "לקראת פרדיגמה חדשה" מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן