המדריך למבקר ביקב הישראלי

מדינת ישראל שופעת במאות יקבים יפהפיים, עם אנשי יין ראויים עוד יותר. נצלו את ימי החופשה והקיץ החמים, צאו מהמזגן ובקרו במיטב היקבים הישראליים • מבחר טיפים, עצות וכללי נימוס

Print Friendly

אחת מן הדרכים הטובות ביותר ללמוד (ואף ליהנות) מיין היא לבקר במחוזות היין בארצנו, ביקבים, ואם אפשר אז גם להיפגש עם היינן ולדבר איתו אודות היינות שהיא/הוא מייצרים. זו בהחלט חוויה להיטמע בנפת היין בה מבקרים – אם זה רמת-הגולן, הרי יהודה, הגליל הצפוני או אף רמת הנגב – לכל אזור יש אקלים משל עצמו, סוג אדמה שונה, מבנה גבעות אחר ותמיד קיימת החוויה לגעת בענבים – חוויה מצמיאה ולו במחשבה…

מרכז המבקרים החדש והמרשים של יקב ברקן

מרכז המבקרים החדש והמרשים של יקב ברקן

במהלך הסיור ביקבים, מגלים שיש משהו מיוחד באנשים האלו, אשר משקיעים את החיים שלהם ביצירת יין. יתכן וזו היוזמה, המחויבות או היצירתיות שלהם אשר מביאה הנאה לעולם בזכות מלאכתם, אך כי לא משנה מה הסיבה, הם אנשים יוצאי דופן, ולכל יצרן יין יש סיפור.
.

קביעת פגישה בהחלט יכולה להניב טעימה איכותית
בזמן שאתם מתכננים ביקור ביקב, רצוי להתקשר או לכתוב דואר אלקטרוני מראש ולהודיע על הגעתכם. גם אם אתם מודעים שליקב יש את מרכז המבקרים המתקדם ביותר בעולם, כשהם יודעים שאתם מגיעים – אז הם מתכוננים ואף מכינים הפתעות…

לחלק מן היקבים בארץ (רמת הגולן, ברקן, כרמל, תבור, הרי גליל ועוד), יש סיורים מודרכים אשר יוצאים בשעה עגולה, או חלופה אחרת – לעשות סיור עצמאי. לחלק מן היקבים יש אף חדר טעימות / חנות אשר פתוחים במהלך השבוע (כדאי להיכנס לאתר היקב כדי לברר שעות מדויקות), שם ניתן לטעום חלק ניכר מן היינות (לעיתים בתשלום סמלי 15-30 שקל), לקנות יין, ואף לרכוש מתנות עם מותגי היקב – חולצות, כובעים, מחזיקי מפתחות, מחלצי פקקים וכדומה.

במידה שהחלטתם לבקר ביקב אשר ערוך פחות לקבוצות תיירים – אשר זהו המקרה המוחלט ברוב יקבי ישראל (וגם בעולם) – ניתן בקלות לבקר בחלק מן הכרמים, לשוחח עם היינן או בעל היקב באם נמצאים (קבעתם פגישה, נכון?), לעשות סיור לא רשמי ביקב (בהנחה ואין בעיה של כשרות – ואז הנגישות לכל החדרים מוגבלת), ואף לרכוש בקבוקים (רעיון מצוין אם היין לא זמין בכל חנות יין).

המרתף של יקב אלכסנדר בלב הישוב בית יצחק

המרתף של יקב אלכסנדר בלב הישוב בית יצחק

.
כמה טיפים חשובים לגבי ביקור ביקב

  • נא לבחור בנהג תורן – כן, אמנם הטעימות הן קטנות, אך הן מצטברות במהלך היום (בייחוד אם החלטתם לבקר ב-2-3 יקבים במהלך הסיור). אם תבקרו ב-3 יקבים (ובכל אחד מעט טעימות), משמע שתיתם במהלך היום כ-3 כוסות יין – וזה הרבה (!). עם החוקים החדשים במדינת ישראל, כל טיפת כוהל, ולא משנה כמותה, היא מעבר למותר. לכן, בחרו אדם אשר יהיה הנהג, עוד בטרם נכנסתם אף ליקב הראשון. אל תצפו ש"מישהו יהיה פיכח מספיק" בסוף היום.
  • אל תנסו לבקר בכל יקב באזור – רק באזור יואב יהודה (כביש בית שמש רבתי), יש כ-32 יקבים. בחרו את ה-2-3 יקבים שאתם מעדיפים, קיבעו פגישה, אך קחו את הזמן בכל יקב – תוך מתן כבוד לבעלים.
יקב אדיר ברמת דלתון

יקב אדיר ברמת דלתון

  • אל תשכחו צהריים – לחלק מן היקבים יש גינה יפה או מרפסת מקסימה בה ניתן להתיישב וליהנות מארוחת צהריים מופלאה (בזמן כתיבת מאמר זה, עולה לי בראש המרפסת הנהדרת של יקב הנס שטרנבך). אך מומלץ גם במקרה זה, לחשב מראש בלוחות זמנים את ארוחת הצהריים, זמני נסיעה והגעה, וכמובן – זמן מנוחה קצר לאחריה.
  • שתו מים – כלל אצבע היא לשתות בקבוק מים לכל יקב (לא משנה אם זה חורף או קיץ). סיורים וטיולים בארץ מייבשים, ותוסיפו על זה שתיית כוהל, אז צפו פגיעה. אם אתם נוסעים לטיול קבוצת חברים, זרקו שישית בקבוקי מים גדולים במושב האחורי טרום היציאה לדרך.
  • הימנעו מבישום או מי קולון – זה אמנם נקודה פעוטה, אך נקודת מפתח. נכון שאולי החלטתם לעשות את סיור היקבים עם בת/בן הזוג ורציתם להרשים אותם בריח (מעבר לידע העצום ביין), אך דבר זה בהחלט מפריע לחוויות הטעימה (ולאלו שסביבכם). זה מאוד מבלבל להריח בשומת של פירות יער מהיין, בזמן שאתה מריחים מדווידוף.
  • תהליך הטעימה – כידוע, מומלץ תמיד להתחיל מיינות לבנים קלים, להמשיך לאדומים כבדים ולסיים ביינות מתוקים. לא חייבים לבצע את כל טקסי טעימת היין כפי שמקובל על-ידי טועמים מקצועיים (מבט, הרחה, ערסול, טעימה וריקוק), כיוון שמספיק ליהנות מן היין ולהחליט על דעת עצמך אם אתם אוהבים אותו או לא.
  • לשטוף או לא לשטוף – לא חובה לשטוף את הכוסות בין הטעימות. לעיתים, כששוטפים את הכוסות בין הטעימות, נשאר מספיק מים בכוס שיכול אף לפגום ולדלל את היין הבא אחריו. במקרה שלי, אני מעדיף לשטוף כוסות רק כשאני עובר מיין אדום ליין קינוח, כדי שהיין לא יראה ורוד או כתמתם.
אינסוף חביות ביקב תבור

אינסוף חביות ביקב תבור

  • לא חובה לסיים יינות שאתם לא אוהבים – אם ניסיתם קברנה סוביניון, והוא עפצני (טאניני) או חומצי מדי, אל תתביישו לשפוך את היין למרקקה – לכך היא נועדת. אם אתם מעדיפים לטעום רק זן מסוים, או רק אדום במקום לבן, גם מקובל (אם כי לעיתים תפסידו את המיטב שיש ליקב להציע).
  • לא חובה לסיים כל יין שאתם כן אוהבים – אין בעיה לשחק עם היין (הרי יין זה לא רק תחביב אלא גם משחק). ערסלו אותו, הריחו אותו שוב ושוב אם בא לכם, טעמו אותו כאוות נפשכם, אבל אז תשפכו אותו. אין צורך לשתות את כל הכוסית כדי ליהנות ממנו. אין שום בעיה אתית לעשות זאת, וכך תוכלו לשמור על עצמכם ערניים לקראת המשך הביקור ביקבים נוספים.
  • השתמשו בקרקרים/פרוסות לחם – פרוסות הלחם, הקרקרים (או לעיתים אף גבינות משובחות) נמצאים שם כדי לרענן את החיך שלכם, וכדי שטעם של יין אחד לא יתערבב עם משנהו. חשוב להדגיש – לא צריך "להוריד" את כל הצלחת של הגבינות או הלחם (זו לא ארוחת הצהריים שלכם, והיקב גם לא הזמין אתכם לאכול על חשבונו). כאמור, הלחם והקרקרים אמורים רק להיות מרענני חיך בין טעימות היין.
  • שאלו שאלות – ברגע שהגעתם לשלב הטעימה, אל תהיו טועמים פאסיביים, ותשבו שם מבלי להגיד שום דבר. אל תתביישו לשאול כל שאלה את מוזג הטעימות. הם מאוד מתרגשים לגבי היין שלהם, והם אוהבים לחלוק את ההתלהבות יחד איתכם. זכרו – הביקור ביקב היא חוויה גורפת, ולא רק של היינות. לעיתים המוזג יציע לכם לטעום יין שכלל אינו למכירה, או אף יותר טוב – טעימת חבית של יינות עתידיים. התחברו עם המוזגים, וכך יזכרו אתכם בביקור הבא – או כשתיפגשו בתערוכת יין אחת או אחרת.
  • התשובה האולטימטיבית: האם לרכוש יין ביקב? לכך אין תשובה ודאית. בעלי יקבים בוודאי יגידו שכן, הרי אירחתי אדם זה וחבריו, נתתי לו לטעום ממיטב יינותיי ואשמח אם הוא יגמול לי ברכישת ארגז. מצד אחר, יקב אינו תמיד המקום הזול ביותר לרכוש יין, כיוון שהרבה פעמים תמצאו חנויות יין אשר קונות מיקב זה בכמויות, ולכן ימכרו יין במחיר מוזל או במבצע אטרקטיבי, אשר בוודאי יצא יותר זול מן היקב. בסופו של יום – השיקול נמצא אצלכם: אהבתם את היין ואתם רוצים לגמול לבעלים (או שהיין קשה להשגה) – רכשו בקבוק או שניים, ולעיתים אפילו ארגז.

מדינת ישראל שופעת ביקבים יפהפיים, עם אנשי יין ראויים עוד יותר. נצלו את ימי החופשה שלכם, נצלו את השישבת – וסיירו ביקבים.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, יין ואלכוהול, כתבות אוכל, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.