הוויכוח על משבר הדיור של הזוגות הצעירים הסיט הצידה את הדיון האמיתי על הזכות לקורת גג, שהיא אחת מזכויות היסוד החברתיות. אין מדובר בהכרח בזכות הקניינית לבית, אבל ללא  ספק במדינת ישראל תופעה בה אזרחים נורמטיביים ימצאו את עצמם ללא קורת גג וללא סיוע ממשלתי הולם היא פסולה, ויש לעשות הכל למנוע אותה.

הכל אמרנו? לא במדינה בה שולט משרד אוצר הסבור שרשת הביטחון החברתית שהמדינה חייבת להעמיד לאזרחיה היא בהרבה פחות מהמינימום הנדרש. בעקבות אסטרטגיה קלוקלת זו של האוצר, מתברר שהניסיון להגדיר מיהו חסר דירה מביא אותנו במקרים רבים לפעור פה בתדהמה לשמע העקרונות והערכים העומדים בבסיס תפישת העולם של מנהלי הכלכלה שלנו.

כך למשל קובע הנוהל שחסר דירה הוא "יחיד/ה או משפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין ולא היו להם לאחר 1/6/71 בנפרד או במשותף עם אחר/ים זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה או בדירה בשלבי בנייה…".

המשמעות פשוטה: מי שמשנת 1971, לפני 40 שנה, קנה בית ונקלע למצוקה כלכלית כה גדולה עד שנאלץ לוותר על ביתו ולהנדרש לסיוע מהמדינה, לא יוכל לקבל זכאות לדיור ציבורי, ללא קשר למצבו הסוציאלי, אלא סיוע מועט בתשלום שכר דירה. הנוהל אינו קובע מהו שיעור הבעלות בדירה או אם נותרו לאדם כספים ממכירתה. הניסיון של עמותת "ידיד" לשנות את הנוהל, בין אם בדיונים עם משרדי האוצר והשיכון ובין אם בחקיקה, לא צלח עד כה.

יש לבחון את מצבם של המבקשים באופן אובייקטיבי בעת הגשת הבקשה

ממשלת ישראל חייבת להבין שהרציונאל של דיור ציבורי הוא מתן דיור לאנשים שאין באפשרותם לשכור דירה בשוק החופשי. יש לבחון את מצבם של המבקשים באופן אובייקטיבי בעת הגשת הבקשה. העובדה שלמבקש הייתה דירה בעבר אין משמעה שהיום מצבו הכלכלי טוב יותר מזה של מבקשים שלא הייתה בבעלותם דירה. חשוב להדגיש שבמקרים רבים אי מתן הסיוע פירושו הפיכת האדם/ המשפחה לדרי רחוב, ולאחר מכן תהליך השיקום יקר וממושך.

צריך לזכור כי מצבם הכלכלי של מבקשים אשר איבדו את ביתם משום שלא עמדו בהחזרי הלוואת המשכנתא הוא בדרך כלל קשה מאוד, במיוחד עקב העובדה כי מכירת נכס ממושכן ע"י הבנק אינה מסלקת ברוב המקרים את החוב כולו. יתר על כן, רוב נוטלי הלוואת המשכנתא אינם מודעים לכך שנטילת ההלוואה חוסמת בפניהם את הדרך לקבלת סיוע בדיור מהמדינה בשלב מאוחר יותר, כך שעונשם בשלילת הזכות האמורה הוא לרוב מבלי שידעו כלל כי זהו המצב אליו הם עלולים להיקלע.

גם במקרה בו האזרח נמצא זכאי, לפחות דה פקטו, לקבלת כספי הסיוע בשכר דירה, את הכספים הוא יקבל רק אם ימציא חוזה שכירות תקף, אותו הוא צריך כמובן לגבות בערבויות וערבים. איך בדיוק יכול מי שזה עתה פונה מביתו בשל חוסר יכולת כלכלית להמציא ערבויות וערבים?

משפחות שלמות מתפרקות כתוצאה מחוסר הסיוע הממשלתי

כך יוצא שמשפחות שלמות מתפרקות כתוצאה מחוסר הסיוע הממשלתי. זה מתחיל בחלוקת בני הבית בין קרובים וחברים וממשיך בהתפרקות התא המשפחתי כולו. חוסר הדיור, שמלווה ברוב המקרים גם בבעיות תעסוקה רק משקיע את המשפחה או היחיד בתהום ממנה הסיכוי להחלץ הוא נמוך.

הפתרון היחידי הוא שינוי הנוהלים וההכרה הממשלתית כי קורת גג היא זכות יסוד בדיוק כמו הזכות למים, לביטחון תזונתי, לשירות רפואי ואפילו חשמל.

• באדיבות הבלוג מתבונן חברתי 

צילום אילוסטרציה:  FreeDigitalPhotos.net