יום לאחר שסיכמו ההסתדרות והאוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן במגזר הציבורי, רטרואקטיבית, החל מה-1 במאי 2012, מברך דרור אטרי, מנכ"ל איגוד חברות הניקיון על ההסכם, "אני רואה בהסכם צעד חשוב להשלמת תהליך שהתחלנו ב- 2009 יחד עם עופר עיני. אבל מה עם עובדי קבלן במגזר הפרטי?", הוא שואל.

דורש שיוויון

אטרי קורא לקדם שיוויון בין כל עובדי הקבלן, אלה המועסקים בגופים פרטיים ואלה המועסקים במגזר הציבורי, לדבריו, מייצר ההסכם שני מעמדות ועיוות נוראי, שהיה אמור להיחסך עוד ב-2009, עם חתימה על ההסכם הקיבוצי. "עובדי הקבלן במגזר הפרטי נותרו מחוץ להסכמות והתהליך, כפי שהוא היום, יוצר א-נומליה מבנית ואפליה קשה".

לדבריו, "ההסכם שהתגבש אתמול הינו מבורך, אך יוצר עיוות מתמשך בכינון שני סוגי עובדים. אם ניתן היה צו הרחבה להסכם הקיבוצי, שנחתם עמנו ב-2009, היו נחסכים למשק כסף ומשאבים הכרוכים בהשבתות, בישיבות, בדיונים ובמאבקים".

אותה העבודה התנאים שונים

אטרי מצביע על ליקויים חמורים בהסכם שהתגבש, שבבסיסם יצירת שני סוגי עובדים: סוג א' – עובד קבלן במגזר הציבורי, שישתכר 4,500 שקל ויהנה מתנאים סוציאליים. לעומתו, עובד קבלן במגזר הפרטי, יחשב סוג ב' ועל אף שהוא מבצע את אותה העבודה, ימשיך להשתכר 4,100 שקל ולא יהנה מהבטחת זכויותיו הסוציאליות, המקנות לו שוויון במקום העבודה ומבטיחות את עתידו.

"רק לכשיחתם צו ההרחבה על ההסכם הקיבוצי, פורץ הדרך, שהשגנו ב- 2009, יוכלו כל עובדי הקבלן באשר הם ליהנות מאותם התנאים", מדגיש אטרי.

ב-2009 רשם איגוד חברות הניקיון פריצת דרך כשהגיע עם ההסתדרות להסכמות, לראשונה זה 30 שנה, לפיהן יעלה שכר עובדי הקבלן ב-20 אחוז באופן גורף וייתוספו לתנאי עבודתם סעיפים סוציאליים מעמיקים: פנסיה מקיפה, השוואת תנאים למקובל במקום העבודה ודברים נוספים.