מדי שנה מקדשת מפלגת הימין "החזית הלאומית" את זכרה של הקדושה ז'אן ד'ארק סמל לגבורה לקדושה ולעצמאות הצרפתית השנה מתעקש ניקולה סרקוזי לקחת על עצמו את המשימה. 

מאת: עמית מנדלזון

מערכת הבחירות המתחממת והולכת בצרפת מספקת לעתים גם לא מעט רגעים הנעים בין על גבול הקומדיה. כך היה השבוע, לאחר שביקור של הנשיא ניקולה סרקוזי בכפר הולדתה של הגיבורה הלאומית ז'אן ד'ארק עורר את מחאתה של מנהיגת הימין הקיצוני, מרין לה פן.

שנה אחר שנה מקדשים נציגי החזית הלאומית הצרפתית את זכרה של ז'אן ד'ארק, כסמל לצרפת הטהורה, צרפת כמו שהחזית הלאומית היתה רוצה לראות, לבנה, דתית, ולוחמת. במידה רבה, הם רואים בה את דמותו של הצרפתי האופייני, הנאלץ להילחם על עצמאותו במדינתו שלו מול מהגרים וולשים בני עמים אחרים. אלא שהשנה, לכבוד חגיגות 600 השנה להיוולדה, החליט סרקוזי להעניק לה גם הוא כבוד משלו ולצאת לסיור בתחנות חייה. סביר להניח שלא פחות משהיה זה מסע צליינות היסטורי, רצה סרקוזי לנגוס קצת בקולות אנשי הימין הנוטים להצביע ללה פן. במסיבת עיתונאים שקיים בדומרמי, עיירת הולדת של הבתולה מאורליאן, אמר הנשיא: "עלינו לשמור על ז'אן ד'ארק כעל סמל של אחדותנו" וגינה את העושים בדמותה שימוש כ"סמל מפלג" – ברומזו לאנשי החזית הלאומית.

מנהיגת החזית הלאומית, מרין לה פן (שהיא גם בתו של מנהיגה המיתולוגי ז'אן מרי לה פן,  האיש שהשפיל את הסוציאליסטים בשנת 2002 בכך שהכריח אותם להצביע לז'אק שיראק), כעסה על ההתבטאות הזו. היא יצאה במחאה פומבית על חוסר הדמיון של נשיא צרפת, שלא הצליח למצוא לו קדוש משלו. "אני חושבת שהצדעתו של סרקוזי לז'אן ד'ארק נועדה לגנוב מאיתנו דיבידנדים פוליטיים", אמרה לה פן בראיון לערוץ הטלוויזיה "פראנס 24".

כמה חודשים לפני הבחירות, סקרי דעת הקהל חוזים ירידה לסרקוזי ולמפלגתו, ובמקביל עלייה לחזית הלאומית. מרין לה פן, אישה רהוטה, נבונה, נאה ועם חוש הומור חד וארסי לפעמים, תהווה יריב קשה במיוחד לנשיא. ואם יש דבר שסרקוזי רוצה להימנע ממנו, הוא התעצמות מפלגתה לממדים מסוכנים. קודמו של סרקוזי בתפקיד, ז'אק שיראק, כבר היה בסרט הזה.

ולכן, קשה שלא להבין את סרקוזי כשהוא יוצא למסע הזה. גם פייר פטקובסקי, נשיא הליגה לזכויות האדם בצרפת, שאינו חשוד בקירבה כלשהי ללה פן ולחבריה, התבטא כי מדובר ב"שקר פוליטי" ואיבחן ש"זה לא הנשיא שמצדיע לז'אן ד'ארק, זהו המועמד לנשיאות שעושה את זה".

מי שנהנה במיוחד מהקרב הקדוש בין ה- UMP (מפלגתו של סרקוזי) וה- FN (החזית הלאומית) הוא המועמד הסוציאליסטי פרנסואה הולנד. האיש שספג סדרה ארוכה של דליי מים קרים, כמעט בכל מעמד אפשרי וכמעט על כל נושא, וששתיקתו בנושא גוש היורו והאמירות האנטי-גרמניות שלו חשפו אותו לביקורת מכל הכיוונים, נהנה כרגע מההתלקחות החדשה במחנה הימין. מבחינת הולנד זוהי הוכחה שסרקוזי איננו שונה מהימין הקיצוני. כמובן שהולנד איננו מדבר אל אותו קהל, ובגוש השמאל יש לו מבקרים רבים, שאינם עושים לו הנחות. כדוגמת נציג חזית השמאל ז'אן לוק מלנשו, שהדביק לו לאחרונה את הכינוי המזלזל "קפטן פדלו" (קברניט של סירת דוושות).

וכפי שזה נראה כרגע זוהי רק ההתחלה. מערכת הבחירות הזו תרד, כנראה, למקומות נמוכים בהרבה.