במבחן התוצאה: ציון 8

צילומים: יובל אראל

סטיבן פטריק מוריסי כבר לא ילד. בן 52, כמעט בן גילי, שנה פחות. מי שקנה את עולמו בעת שהיה סולנה של להקת הסמיתס' הבריטית, מעין שוליים אנכרוניסטים של האינדי, שדי תפס את הזירה הבינלאומית בשנות ה-80 במאה שעברה, ממשיך לרכב על גלי העבר כילד רחוב בועט מול כרכרת המלכה ברחוב הראשי.

להקת הסמית'ס, שלא החזיקה מעמד זמן רב, השאירה מאחוריה שלושה אלבומים מצליחים – "Meat Is Murder",‏ "Hatful of Hollow" ו-"The Queen Is Dead", והם נחשבים עדיין לאחד ההרכבים המשפיעים בתקופת הפוסט-פאנק. התחכום בשילוב בין מילים כדורבנות הדוקרות ישר בבטן הרכה של הממסד לבין מוסיקה נבונה, הוביל את הסמית' להצלחה גדולה בבריטניה ובעוד מדינות הממלכה המאוחדת. שירים שהיוו כתב אשמה נגד גזענות ואלימות, שירים על מוות, אהבה נכזבת ומגדר.

קריירת הסולו של מוריסי, שהחלה מיד לאחר פירוק הסמית'ס בשנת 1987 , נמשכה כעשר שנים ונגעה ברבדים שונים של מוזיקה, תוך שיתוף פעולה עם כמה מבכירי היוצרים במוזיקה בת זמננו, יחד עם התרסה כלפי הממסד הפוליטי בארצו.

מבקרים כבר הכתירו אותו כאחד האמנים המשפיעים ביותר של כל הזמנים, והרולינג סטונס, המגזין הכי חשוב במוזיקה, הכתיר אותו כאחד מ-100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים. מה שלא מנע ממנו לגלות לוקל פטריוטיזם בריטי ולצאת נגד גלי הגירה מאסיה שהציפו את האי הבריטי. לדבריו הוא נלחם על שמירת הצביון של הממלכה.

בתחילת המאה הנוכחית שב מוריסי, לאחר פסק זמן מהקריירה המוזיקלית, למרכז הבמה וכעת, במהלך טור עולמי שהחל בפברואר האחרון, הוא עוצר גם כאן, בקצה המזרחי של השלולית הימתיכונית.

למוריסי זהו ביקור שני בישראל, הראשון לא ממש נחל הצלחה במושגים של מוזיקאי בשיעור קומה דוגמתו: רק 6,000 צופים הגיעו להופעה שנערכה בדיוק באותו מקום לפני מספר שנים. אמש הגיעו פחות: 5,000 בלבד.

אולם הכנסים והמופעים בגני התערוכה בתל-אביב משרה בליל קיץ חם אווירה של מעבר לים, שורות שורות של חובבי מוזיקה עוברים בסך בין משוכות המאבטחים עד הכניסה לאולם הענק.

בדיוק של שעון שוויצרי או יותר נכון דייקנות בריטית, עולה הגברת קריסטין יאנג, בשמלת מידי שחורה ובשרוולים שקופים, על גבה תלויה ספק כנף ספק גיבנת בסגנון התחפושות הביזאריות של פיטר גבריאל בימי הזוהר של ג'נסיס.

הבמה צרה מאוד, מטר וחצי רוחב ומאחוריה תלוי מסך ענק המכסה את שאר השטח. מעת לעת מוקרנות עליו תמונות אוונגרדיות.

הגברת יאנג היא בת טיפוחיו של מוריסי, נראית כתוצר של תינוי אהבה בין קייט בוש לבין ביורק, שרה בפלסטו גבוה, די תיאטרלי, אך יחד עם זאת מעניין מוזיקלית. 40 דקות על השעון והגברת מפנה את הבמה למי שבאמת מהווה את הסיבה לבואם של אלפי חובבי מוזיקה, בני 20 עד 40 פלוס.

רבע שעה חולפת עד שניתן האות והמסך מורם אל על לקול תרועה מוזיקלית. לרגע חשבתי שהנה המלך יכנס לאולם רכוב בכרכרה מוזהבת, אבל לא.

מוריסי, מכנסים שחורות, חולצה שחורה צמודה מעוטרת בשורות פסים, שכאילו נרכשה בתחנה המרכזית החדשה, שיערו הכסוף גזוז ומסודר כיאות לטרזן אנגלי. כבר אמרו עליו לא פעם שהוא מעין ערס, פושטק בריטי, אבל הוא מתאים לנו כמו כפפה ליד.

הוא פותח בשיר המהווה את הקלאסיקה של הסמית' ומיד קונה את ליבם של ההמונים – How soon is?. המתופף של מוריסי יושב על מערכת עם צמד תופי בס, חזיתם מעוטרת בלא פחות מאשר בדגל ישראל, שני פסים תכולים ומגן דוד במרכזם. מוריסי מסיים את השיר הראשון במעין קידה חצי כריעה לעבר התופים, יש כאן סגידה לנצח ישראל?

המופע כלל 19 שירים מתקופות שונות בתחנות החיים המוזיקלים של מוריסי. אציין אותם -every day is, youre the fatty, you have killed, shoplifters, ouija, maladjust, i'm throwing paris, iknow it's o, black cloud, alma matters, when last i spoke, last nite i dreamt, one day goodby, to give is the reasin, speedway, still ill, M is murder, let me kiss you

בין לבין הוא מגלה סימני הזדהות מלאים עם הרעיון הציוני, מספר כי ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, העניק לו את מפתח העיר. הוא עושה זאת בגאווה מלאה, בכלל כולו מלא ג'סטות לקהל, מחווה בידו לעבר האלפים, מרעיף אהבה ונימוס בריטי מעודן.

אני עושה סיבוב באולם, יש מתחם VIP די גדוש, בצד השני יש מתחם למוגבלי תנועה, רספקט של המפיק שוקי וייס. מסביב פזורים דוכני בירה ואלכוהול, דוכני מרצ'נדייז וגם נקניקיות.

מצב אבסורדי נוצר בעת שמוריסי שר את M is murder, שיר הנושא מאלבומם השני של הסמית', שיר המביע מחאה נגד אכילת בשר (בין השורות הוא בכלל שיר מחאה פוליטי) כאשר תור ארוך עדיין מזדנב מול דוכן הנקניקיות.

לא התאפקתי, ניגשתי ושאלתי כמה מאוהבי הנקניקיות – כאילו, אתם יודעים על מה מוריסי שר כעת? הם הנהנו והמשיכו למרוח חרדל על הנקניקיות החמות. מישהו עובר לידי ואומר שמדובר בנקניקיות צמחוניות…

ממש לפני אקט הסיום מוריסי פושט את חולצתו, פושטק בריטי כבר אמרתי? כעת מגיע הזמן להדרן, הבחור שלנו מבצע את I Will See You In Far Off Places, לקוח מהאלבום – Ringleader of the Tormentors, האלבום הלפני אחרון שלו, משנת 2006.

את המלוכה על ישראל מוריסי קוטף כעת כאשר הוא עושה מעשה כדורגלן ועוטף עצמו בדגל ישראל ענקי, מנפנף בו ואחר כך עוטה אותו כחצאית לגופו. מוריסי מלך ישראל.