Skip to content

הישרדותה של נויבך אינה שאלה של איזון פוליטי, אלא של ריסון הכוח

אי אפשר לעבור לסדר היום כשיש עובדת, אישה נטולת פניות, שמעסיקיה קמו עליה, והם מטילים בה מדי יום רפש ועושים הכל כדי לחבל בעבודתה. מעבר לכל הדברים שנאמרו ונאמרים על ידי אנשים אמיצים בעניין, מדובר כאן בשיסוי ברור של המין הגברי באישה, קרן נויבך
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מאז 1977 אני משדר במסגרת רשות השידור: עד 1998 הייתי עובד מן המניין, עיתונאי במחלקת החדשות של הטלוויזיה, עורך, מגיש, מנהל. עבדתי בתקופות פוליטיות שונות, עם כמה מנהלים, ולמעט תקופות לחץ קצרות שבהן עמדתי באופן סביר, כמעט ולא הופעל עלי לחץ. שידרתי את מה שחשוב היה לשדר, בשנים שערוץ 1 היה הערוץ היחיד באוויר, ותוכנית יומן השבוע שאותה ערכתי והגשתי זכתה לרייטינג של 60%. פשוט לא היו יותר צופים בשטח. לא שידרתי דברים שלא עמדתי מאחוריהם, ונתתי קול לכולם: גם לקולות הנשמעים פחות בוויכוח הציבורי המתמשך שלנו.

מיד עם פרישתי מרשות השידור ב-1999 התחלתי לשדר טור קבוע ב"קול ישראל', וגם כאן אני זוכה לעצמאות מלאה. הטור הוא בענייני השבוע, והוא בהחלט מגיב לאירועים בולטים מהשבוע החולף, אם כי מזווית שלא הוצגה במשך כל השבוע. הטור משודר מדי סוף שבוע ברשת ב' מיד בפתיחת תכניתו של ירון אנוש, בשעה ארבע אחר הצהריים, והוא זוכה להאזנה רבה ולעתים קרובות גם לתגובות משני עברי המתרס הפוליטי.

אני נצרך להקדמה הזאת כדי להסביר שאף פעם לא הרגשתי צורך לירוק לבאר ממנה שתיתי במשך שנים רבות, ולא שיניתי את דעתי כי שידור ציבורי חשוב שיישמר, והוא יכול לפעול אך ורק כגוף תוסס, כשרוני, שאפתן ורב דעות, שנשמת אפו היא להביא לשידור את הקולות הבלתי נשמעים בחברה.

בכל המערך הזה אין אפילו אישה אחת לרפואה

מכאן ל"פרשת קרן נויבך". אי אפשר לעבור לסדר היום כשיש עובדת בתחנה, אישה נטולת פניות, שמעסיקיה קמו עליה, והם מטילים בה מדי יום רפש ועושים הכל כדי לחבל בעבודתה. מעבר לכל הדברים שנאמרו ונאמרים על ידי אנשים אמיצים בעניין, מדובר כאן בשיסוי ברור של המין הגברי באישה, קרן נויבך. מנחם בן הוא הגבר האולטימטיבי: הומופוב, גס רוח, אלים, יהיר, והוא לא הוזמן לתכנית רק כמי "שיראה לשמאל מאיפה משתין הדג" אלא בעיקר יראה לה, לאישה, מי כאן בעל הבית. מאחורי המינוי הזה והמינויים האחרים עומדים גם כן רק גברים – יושב ראש הרשות, המנכ"ל ומנהל קול ישראל, על שלל מנהלי הביניים, שבכל המערך הזה אין ולו אישה אחת לרפואה. כל המאבק הוא על השתקת הקול הנשי, הקול האחר, זה שלא משחק את משחק מאבקי הכוח השגרתיים, לא נכנע לתככנות הפנים ארגונית הרגילה עם הפזילה לגבעת רם, אלא שואל את השאלות הקשות בכל בוקר. זהו קול שמחפש, תוהה, מאתגר.

שתי הנכדות הגדולות שלי שלחו אלי ממקום שהותן בחוץ לארץ תמונה שלהן לכבוד יום ההולדת. המאבק הזה הוא גם על העתיד שלהן.

כל המאבק הוא על השתקת הקול הנשי

מנחם בן התרסק על הקול הזה, אבל מאחורי המתרסים אחזו התוקפים בעוד כמה שמות. הראשון היה ד"ר קידר, מזרחן ומרצה בבר אילן, המשמש גם ככתב ב"מקור ראשון". שמיד כשהגיע לאולפן והבין שהוא כלי בידי אחרים כדי לפגוע באדם אחר, התקומם על כך וביקש ללכת משם. השני הוא מאיר עוזיאל, עיתונאי ותיק וסופר, ששנים רבות היה נציג לקול המיעוט, אך משהיה לרוב הוא נקרא לדגל להשתיק קול מיעוט אחר – הקול הנשי של קרן נויבך. והואיל ואני חושב שמאיר עוזיאל הוא איש הגון, מן הראוי היה שהוא עצמו יקום ויאמר: אני לא משתתף במשחק הזה. אתם רוצים לתת לי תכנית? נחמד, אני אעשה את זה ובתנאי שלא אקח את מטה לחמה של עובדת "קול ישראל'. אני לא לשון מאזניים ואני לא מוכן להתגייס למלחמה כזאת, להרוויח את הפופולריות מחדש דרך הקול השביר שלה שיושתק. על פי העיתון הבוקר, כך עשו אמנון לורד ואורי אליצור, באינסטינקט נכון וראוי.

הישרדותה של קרן נויבך היא לא  שאלה של איזון פוליטי, אלא שאלה של  ריסון הכוח, של שמירת האיזונים, של שמירה על קול נשי ייחודי שנוקט עמדה ופועל מתוך מנהיגות ושליחות. זאת שאלה של יכולת הכישרון לשרוד מול בריונות הבינוניות, ובעצם זה המשחק העתיק ביותר של כיבוש והכנעה. הוא מתרחש בכל בוקר, באולפני הרדיו הישנים והאהובים של תל אביב.

6 Comments

  1. א
    29 ביולי 2012 @ 23:15

    קרן מהווה קול אמיץ ושפוי כנגד שלטון ההון הזחוח. חוץ מכמה מתלהמים החוששים מגישה של צדק חברתי ומוסר בסיסי ומפחדים מ"סמולנים" המסתתרים מאחרי כל דיבור מוסרי, התמיכה בה משותפת לספקטרום רחב מאד של אנשים הגונים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

  2. אחד שמכיר
    28 ביולי 2012 @ 23:17

    מענין מאוד אם מירו יצליח לעקור את שליטת הסמול הקיצוני וחבורת המראינות נשות מר"ץ על רשת ב
    הם שולטות חזק ברשת כבר 15 שנה
    הכל תלוי בתמיכה והגב של נתניהו,אבל כמו שכולם פה יודעים ביבי הוא סמרטוט ותמיד נסוג בעימותים מול הסמול(בג"ץ פרקליטות)
    ההימור שלי הוא שביבי שוב יכנע ,ומירו הנאמן והמצוין ישלם את המחיר

  3. פנינה
    25 ביולי 2012 @ 20:46

    צודק!
    לקרן נויבך קול "גברי": סמכותי, תקיף. ישיר. וברור. כל מה שגברים לא אוהבים לשמוע מנשים. קרן מעזה לצאת "מהמשבצת" הקבועה בה מקבעת החברה הגברית, המאצואיסטית. כמובן, את הנשים. קרן כנראה מוציא מהדעת כמה זכרים מפוחדים. החיזוק לתחושות הפחד מגיע מהערות הנבזיות שהיא אינה "עוברת מסך". מעבר לעובדה שהיא אישה נאה ונעימה למראה, עצם האינסטינקט המידי לפגוע בנשיותה, מעיד על פחד הסירוס הגברי מעוצמתה.
    ואני ממש לא רוצה לתאר לכם את הסקס אפיל של מנחם בן!

    • גל
      26 ביולי 2012 @ 0:33

      BS! פסיכולוגיה בגרוש+דעות קדומות ופרימיטיביות.

  4. דורון
    25 ביולי 2012 @ 13:52

    כן קרן נויבך לא קרן נויבך. בסדר. אבל "שיסוי ברור של המין הגברי באישה".הלו? מה עניין שמיטה למיטה? וכדי לחזק את הטיעון אתה מביא תצלום מלבב של שתי "נשים פוטנציאליות" – קורבנות השיסוי העתידי? ממש רלבנטי. מתקבל הרושם שהעיקר בעיניך זה לא להגן על קרן (אולי בצדק), אלא להשליט את השיח הכוחני והמכוער שבו צדקנות מחליפה גישה עניינית. הכל פוליטי עאלק, הכל דרך הפריזמה של "זהויות". ובלי קשר, מנחם בן באמת דוחה.

  5. גל
    25 ביולי 2012 @ 13:34

    ברצינות, אתה מנסה ללבות את הצד המגדרי למהפיכה הדמוקרטית שקורית ברשות השידור? כיבוש?? "אשה נטולת פניות"?!?!?
    הצווחות של השמאל על שהדיקטטורה שלו ברשות השידור מתפוררת, מזכירה יותר ויותר את הבכי של אסד.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן