"מריה קונג" היא להקת מחול שהוקמה לפני מספר שנים על ידי ארבעה רקדנים בולטים שפרשו מלהקת מחול אחרת, "בת שבע". להקת נמרצת אשר ממומנת ע"י בני לנדא, אביה של כוראוגרפית ורקדנית בלהקה, טליה לנדא. "אופן סורס", שהועלה השבוע במדיטק בחולון, הוא המופע הרביעי של הלהקה והוא אכן ערב מוחל מתגמל.
כבר בתחילת ההופעה ניתן לחוש באינטימיות ובחשמל שזרם מהרקדנים אל הקהל, להרגיש בקלות את המסר שהרקדנים מנסים להעביר: התבוננות באומץ מול המראה, אהבה, כמיהות, פחדים פנטזיות והתמסרות. כל זה בליווי טכנולוגיה ייחודית המאפשרת סינכרון מושלם בין תנועה, מוזיקה ותאורה. כולן ביחד יוצרות נוכחות בימתית מרשימה.
יש רגעים של שקט מתוח על הבמה, שקט שמבשר את הבאות. מריקוד לריקוד המתח וההנאה עולים מדרגה עד לשיא המיוחל. תנועות חדות של רקדנים וירטואוזים, מקוטעות, סקסיות ויצריות.

המופע הוא סיפור על ליל כלולותיה של אישה, ששניה לפני התמסרותה לבן זוגה היא מתבוננת במראה ואז צפים לנגד עיניה הפחדים והפנטזיות – ולאט לאט מתגלות כמיהותיה החבויות. בעלילה שולט "מגשים המשאלות" המנסה להבין טוב יותר את עולמה ואת עולמנו, מבקשי הבקשות.

המוזיקה המרגשת נקטעת מדי פעם על ידי קולו של מגשים החלומות ובכל הריקודים, בעיקר באחרון, האהבה פורצת גבולות ומחסומים, גורמת לנו להבין שמעבר לסודות ובין החשיפה לשיתוף, היכולת לאהוב באמת טמונה רק בנו והיא משקפת של האני האמיתי. ובכך נוכל להגשים לעצמנו את החלומות, אם רק נרצה בכך.
הטכנולוגיה הייחודית המרשימה, במה תלת מימדית,  גורמת לנו לחוות את החוויה לעומקה, סיפור אהבה דיגיטלי. השתקפות ישירה של הרקדנים בינם לבין עצמם, כל רקדן מקבל את זמנו על הבמה ביחד ולחוד ויכול לתרום מעצמו ליצירה המעניינת הזאת.

להקה מגובשת ומרתקת. מופע מחול מרהיב ומעורר מחשבות כאחד. יצאתי נרגשת ומחייכת.