היום הונח עוד מסמר בארונה של העיתונות הישראלית. בשורת הפיטורים של עשרות מעובדי קונצרן ידיעות אחרונות נשמעת מתוזמרת, מהלך מתוכנן היטב שגם עיתוי פרסומו ונוסח ה"הודעה לעיתונות" שנלוותה אליו נוסחו ונבררו בקפידה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
זה נשמע כמו "אויויוי, אנחנו נורא מסכנים" ואולי מהלך זה מסמן את תחילת הקץ של העיתונות. כשכתבנו כי העיתונות על ערש דווי, נשאלנו אם איננו מגזימים.
ידיעה על עשרות עיתונאים מפוטרים היא מסוג הידיעות שקונצרן ידיעות אחרונות הקפיד, לאורך השנים, להצניען ולגמדן אף כי מדיניות הפיטורים נמשכת בו זה שנים, עוד הרבה לפני שישראל היום הגיח לאוויר העולם, אבל איזו הזדמנות פז נקרתה לראשי העיתון: עכשיו, כשכל המדינה גועשת סביב צעדי הקיצוצים של ראש הממשלה ושר האוצר, ידיעה כזו תיעלם ותתאייד כלא הייתה ובאותה הזדמנות יקטפו בעלי העיתון עוד בונוס: כל העיתונים שפנו לידיעות אחרונות קיבלו, בעסקת חבילה, מתקפה מתוכננת נגד העיתון ישראל היום בנוסח "הם הורסים את שוק התקשורת", טענה שראוי להתעכב עליה. זוהי נעימה ערבה לאוזנם של כל המו"לים, שגם הם ניגפו באחרונה במהפכת התקשורת הגלובלית שאינה מותירה הרבה סיכוי לעיתונות מודפסת. בישראל יש גם את מי להאשים.
פתאום, מוצג העיתון הגדול במדינה, המפטר עובדים במהלך בזק, כצדיק הדור. וזה לא קורה מאהבת מרדכי. אם פעם היה בידיעות אחרונות ועד עיתונאים שהתייצב, לפחות למראית עין, לצד המפוטרים, הרי עתה לא משתחררת שום הודעה על מעורבות של ועד שיפעל למניעת הפיטורים. וכך, אפילו לא באישון לילה אלא בריש גלי, מכריז העיתון על פיטורים צפויים של עשרות עיתונאים מהעיתון ידיעות, מאתר האינטרנט Ynet וגם מכלכליסט.
המעורבות של שלדון אדלסון כמו גם זו של ידידו רון לאודר בשוק התקשורת הישראלי היא יותר מבעייתית. לא מזמן, התייחסנו כאן להשפעה ולמעורבות זו של הדודים העשירים מאמריקה בשוק התקשורת המקומי. אחת הדוגמאות הבוטות לבעייתיות הזו זעקה לעינינו לאחרונה, עם פרסום מכתבו של משה סילמן שהצית את עצמו. מכתב שזכה ל"עריכה" בעיתון ישראל היום, שלגמרי במקרה, השמיט את מה שכתב סילמן ז"ל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ.
אדלסון, המיליארדר היהודי, מזרים לעיתון ישראל היום כספים בלי למצמץ ועיתון החינם שלו העפיל לראש טבלת קוראי העיתונים בישראל. מצד שני, מה לידיעות להלין נגדו, כשהוא חובר פתאום במחווה ידידותית למתחריו הקורסים מעריב והארץ? ידיעות אחרונות נהנה, במשך שנים, משליטה ללא עוררין בשוק התקשורת. הקלפים היו בידיו, אך הוא הצליח לשמוט מידיו את הבכורה בזכות ולא בחסד: הצלחת ישראל היום, מעבר להיותו עיתון חינם, היא גם מראה עכורה של פני התקשורת הישראלית שבגדה בקוראיה ומעלה בחזון שלה. ציבור הקוראים הנאמן לא היה ממהר לנטוש את הספינה אם זו הייתה מכבדת אותו ולא משתמשת בו כפלטפורמה נוחה לרווחים ולאינטרסים של המו"ל, אילמליא חזה הציבור במו עיניו במעורבות התקשורת עם השלטון ועם בעלי ההון.
זה נשמע ארכאי לדבר על העיתונות של פעם, אבל מה לעשות כשהעיתונות של היום הפכה צינית ואיבדה בצורה גורפת מאמינותה, כשבעליה מתבוננים רק בשורת הרווח במאזן.
עיון בטוקבקים לידיעות שפורסמו היום עשוי להיות מעניין במיוחד, כי הוא חושף מספר פנים: מצד אחד, את האכזבה של הקוראים מהידרדרות העיתונות ומהתבכיינות המו"לים מרגע שצצה להם תחרות. מצד אחר, את שרשרת המזון שמעסיקה את הטוקבקיסטים בתשלום: אלה הפכו לדור החדש של העיתונאים: להם מותר להשמיץ, לדבר בשפת רחוב ולחשוף רכילויות חמות מהתנור שהעיתונות הקונבנציונלית מתקשה להשיג. זה ברור שיש יד מכוונת מאחורי הטוקבקים האלה, יד מכוונת של אנשים שיודעים יותר אבל מעדיפים להישאר בצל ולרחוץ בניקיון כפיהם.
ישער
31 ביולי 2012 @ 12:36
ועדיין יש כול כך הרבה צעירים וצעירות הרואים בעיתונות את משאת נפשם, ומוכנים לאכול חצץ והשפלות
העיקר ששמם יופיע באיזה מקומון/חינמון/עיתון/פרסומון/זִבלון.
ועדיין אין הכשרה מסודרת /חוקית למקצוע הדורש מגוון רב של ידע , ויושרה בסיסית .
דן
31 ביולי 2012 @ 11:56
משום מה נראה לי שידיעות מנצלים את ה"מצב" כדי לפטר אנשים,אני לא אתפלא אם בקרוב יקחו עיתונאים אחרים ,צעירים יותר ובעיקר זולים יותר . התוצאה תהיה כמובן עיתון פחות טוב,אבל כבר מזמן המטרה העיקרית של ידיעות היא לא ליצור עיתונות טובה יותר,אלא פלטפורמה יעילה יותר לפרסום
תרצה
31 ביולי 2012 @ 9:49
אם מנתחים היטב את מפת התקשורת של ישראל והתפתחותה הרי שידיעות ומעריב התחרו זה בזה מאז 1948, כאשר פרשו עיתונאים בכירים מידיעות והקימו את מעריב. מאז עברו אלו תמורות רבות, עליות ומורדות, נמכרו לבעל הון זה או אחר אבל תמיד הכלבים נבחו והשיירה עברה. בא ישראל היום וטרף את הקלפים. מאז שצבר תאוצה החלה ההדרדרות של שני ה"גדולים". נכוו ש YNET הוא עוגן הצלה של עיתונאי ידיעות ו NRG הוא עוגן קטן יותר אבל בכל זאת עוגן של מעריב. ואלו ימשיכו לשמש עוגנים ומקור פרנסה לעיתונאים.
באשר להארץ, שינוי פניו של העיתון ובמיוחד של האתר שלו באינטרנט הקנה לעיתון לא רק פנים חדשות אלא גם עיבה את קהל גולשיו. גם דה מרקר העצים מגמה זאת.
בכל מקום בו מפטרים חושבים על פיטורי עובדים חושבים גם על שיקום הנכס. מישהו יודע מה מתכננת מערכת ידיעות לעתיד הקרוב והרחוק?
ודבר אחרון, בכל עיתון צהוב מסלפים הודעות המגיעות אליו. ישראל היום סילף והתעלם מהקטע בו סילמן משמיץ את נתניהו ושטייניץ. התרגלנו לתופעות כאלו בחינמון של המדינה. במקרה של סילמן זו בושה לעשות זאת.
גל
31 ביולי 2012 @ 12:51
לפחות בחינמון לא משלמים על השקרים הבוטים והעלמות המידע. הם יקרסו כולם, והם זכו לכך ביושר. לא רואים אצלם שום תהליך של הפקת לקחים, שום האזנה לקהל הקוראים שלהם ונסיון להבין למה לא רוצים בהם יותר, שום כוונות לשנות את מסלול הספינה שלהם, למרות שהקרחון שיטביע אותם בולט וברור. הרי הם יכולים לשנות כיוון. לא נדרשת מהם בגידה בעקרונותיהם, ההיפך, נדרשת מהם חזרה לעקרונות שחייבים להיות הבסיס לעיתונות: אמינות, יושרה, אמירת אמת מלאה, לא לפי מפתח פוליטי זמני.
כשהייתי ילד, נהגנו ללגלג ולרחם על אזרחי ברית המועצות, שכל מה שיש להם זה פראוודה, עיתון הממשלה. במה מצבנו טוב יותר? ומה הפלא שלאזרחים נמאס לשלם על עיתונות כה מקולקלת?
גל
31 ביולי 2012 @ 1:54
זה לא מפתיע. כמה אפשר להמשיך ליצור תקשורת שזוכה למדדי אמינות כמו של מוסכניקים, ולצפות שאנשים ימשיכו לשלם עבורה?
ושאלה שלא מפסיקה לסקרן אותי: למה רק הביביתון זוכה לקיתונות לעג ושנאה? הרי זה בגלל הפוזיציה הפוליטית, זו שממיטה את המכה הזו על כל העיתונות במערב? הרי הקדימתון, המרצתון והאתרוגתון (AKA ידיעות, הארץ ומעזיב) זנחו כבר את העמדת הפנים שהם מאוזנים וישרים.
זה ממשפחת התעלומות להן שייך ערוץ 10: למה הוקמה עוד מחלקת חדשות על הנישה הצפופה של עמדות השמאל? האין פשיטת הרגל של ערוץ 10 צפויה, ולמה משלם המיסים אמור לממן עוד ועוד ערוצים כאלה, בין אם ישירות ובין אם ע"י הקלות שמבקשים מהרגולטורים?