ה-GPRS הוא הטכניקה להעברת מידע על רשתות סלולריות מהדור השני והשלישי, מבוסס על העברת חבילות מידע (packets) במקום על מיתוג (on/off switches). עד כאן מידע טכני. פרקטית, משמעות הדבר היא שביום שרשתות הסלולר החלו מתבססות על פרוטוקול זה, מכשירי הטלפון הסלולרי שלכם היו בעצם מחוברים לאינטרנט כך או כך, כל הזמן, בלי שהדבר ישנה לספקיות או יגרור עלויות נוספות.

אז איך קרה שכל אותם שנים שילמתם כל כך הרבה כסף על חיבור לאינטרנט שבמילא היה זמין?

טכנולוגיה מעוכבת על ידי שיווק וחמדנות. הטכנולוגיה קיימת, הציבור לא יודע, העיתונות האינטרסנטית מתעלמת וחברות הסלולר מציגות את השירות החדשני שלהן ומוכרות אותו בהון תועפות, עד לאותה נקודה שבה הציבור עולה על העניין. או אז מתחיל קרב הורדת מחירים (של שירות שאמור להיות חינם, להזכירכם) עד שלבסוף הופך האינטרנט חינם לתמריץ רכישה. מעין בונוס. בהתחלה עם מגבלות על כמות המידע, ואז יום אחד הן צצות (או יצוצו במקרה של ישראל) סופסוף עם חבילה שבה האינטרנט בלתי מוגבל וללא תוספות תשלום.

לתרגיל הזה שותפות כל הספקיות, וכולן כאחת מסתירות מידע מהציבור.

בישראל הבעיה חמורה עוד יותר, מאחר שחבילות תקשורת מוגבלות תקציב לא היו קיימות במשך זמן רב. למרות המאמצים (הרפים במיוחד) להכריח את חברות הסלולר להכניס חבילות כאלו. חבילות אלו באירופה מלוות בתמריץ (SMS חינם, אינטרנט בלתי מוגבל או שילוב של השניים). בישראל, עם כניסתו של הדור השלישי לשוק, עשו חברות הסלולר כמיטב המאמצים להרוג את קודמו, דור הביניים (2.5), כדי שיוכלו לחדש את הגבייה המטורפת על גלישה באינטרנט דרך מכשירי הסלולרי. זה היה ניסיון למכור שיחות וידיאו וטלוויזיה דרך מכשיר הטלפון, כל מה שהצרכן לא צריך, לא ישתמש, אבל ישלם רק כדי לומר שיש לו. מהר מאוד התברר שהדור השלישי כבודו במקומו מונח, אבל קודמו עדיין לא גמר את הסוס, בגלל הניידות המוגברת, בגלל מחיר המכשירים וגם בגלל האינטרנט הקצת יותר איטי – אבל פתוח.

בסך הכל, חברות הסלולר בישראל מעולם לא נתנו לצרכן מתנות. מחירי התקשורת עד היום גבוהים במיוחד, ורק בימים אלה – עם כניסת הספקים הווירטואליים – גם הספקים הגדולים מתחילים להוריד מחירים. האיחור הרב בכניסת מפעילים וירטואליים גם הוא תולדה של לחץ של חברות הסלולר למנוע את הורדת מחירים המתבקשת.

הטריאופול הסלולרי הרוויח הון תועפות על גב הציבור במשך שנים בלי שאיש יפקח עליו. והוא עדיין מוכר מכשירים במחיר מופקע, רק בזכות הגישה הנוחה שיש לו ללקוחות. מחירי התקשורת בישראל הם עדיין שערורייתיים ויקרים להחריד, וכך גם בלי דמי הקישוריות שעלו, ירדו, עלו, ירדו – ולא ברור לי עדיין מה עלה בגורלם (סביר להניח שהוטמעו במחירי זמן האוויר).

אבל האינטרנט הסלולרי בישראל הוא עדיין מותרות, וכדי לעקוף את המערכת צריך הצרכן לרכוש מכשיר עם חיבור אלחוטי, מכשירים יקרים יחסית. אבל למי אכפת מהצרכן. העיקר שהטריאופול אורנג'-סלקום-פלאפון ימשיכו לגלגל כסף על גב הציבור.

השורה התחתונה היא שחברות הסלולר מסרסרות בזמן אוויר שלא עולה להם אגורה שחוקה יותר. הן מנצלות את הבורות של הצרכן הישראלי הכל יודע, ואת הרגולציה שאיננה קיימת. אחרי ששנים שיעבדו את הלקוח הישראלי, היום כשביכולתו לפרוש כנפיים הוא מגלה ששכח איך לעוף, בדיוק כמו דפוסי ההצבעה שלהם בבחירות.