Skip to content

ברוב של 11 נגד שישה אושרה העלאת המע"מ ל-17 אחוזים

הנגיד פישר: "יש חשיבות עצומה לשימור היכולת לגייס כספים בריבית סבירה אחרת לא ניתן לנהל משק" ח"כ יחימוביץ: "המצב הכלכלי הקודר אינו שנוי במחלוקת. הוויכוח הוא היא מי ימלא את הבור שנפער: האם העניים ומעמד הביניים או, לשם שינוי, הכסף ילקח מחגורת השומן המצומצמת והתפוחה של החברה הישראלית"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בתום דיון סוער אישרה היום ועדת הכספים של הכנסת, ברוב של 11 נגד שישה חברי כנסת, את העלאת שיעור המע"מ ל-17% החל מ-1 בספטמבר. בדיון המתוח נכחו יו"ר הכנסת, סגן שר האוצר, 31 ח"כים וכל צמרת האוצר.

שטייניץ: "להוכיח לעולם שאנחנו לא ספרד". (צילום: אתר הכנסת)
שטייניץ: "להוכיח לעולם שאנחנו לא ספרד". (צילום: אתר הכנסת)

בפני חברי הוועדה הופיע שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, כשהוא מגובה גם בנגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר. גם שטייניץ וגם פישר השמיעו תחזיות פסימיות לגבי עתיד הכלכלה העולמית וההשפעות על ישראל. "יש להוכיח לעולם שאנחנו לא ספרד ושנעמוד ביעד הגירעון", אמר שטייניץ. "לנו אין כרית ביטחון בדמות גוש היורו. ישראל עדיין בצמיחה, אך היא פחותה ביחס לתחזית. השינוי הוא מ-4.5% ל-3%+ – ולירידה הזאת, אף כי עדיין מדובר בצמיחה, יש השלכות על הכנסות המדינה, בייחוד נוכח המשבר ההולך ומחמיר באירופה".

שטייניץ הקרין פסימיות לגבי הכלכלה העולמית ואמר: "הצמיחה הממוצעת בגוש היורו היא שלילית. דירוג האשראי של כמעט כל מדינות היבשת הורד ואפילו גרמניה קיבלה אזהרת צמיחה. האבטלה בכל גוש היורו בסימן עלייה. אפילו בסין ובברזיל יש ירידה בצמיחה והשפל העולמי משפיע גם עלינו. אך כשמדינה באירופה נופלת יש לה כרית ביטחון. היא חלק מגוש היורו, כי בגרמניה וצרפת יודעים שזה ישפיע עליהן. לנו אין כרית ביטחון".

פישר: "למנוע אינפלציה והגדלת הגירעון בכל מחיר". (צילום: ויקימדיה)
פישר: "למנוע אינפלציה והגדלת הגירעון בכל מחיר". (צילום: ויקימדיה)

שטייניץ סקר את דרך הטיפול של הממשלה בחסר של 29 מיליארד שקלים: "טיפלנו בגירעון בשני מהלכים; הגדלת יעד הגירעון מ- 1.5% ל-3%, שחסכה 15 מיליארד שקלים של הטלת מיסים והמהלך השני זה חבילת צעדים של 14 מיליארד כהעלאת המע"מ וצעדים נוספים. חובתנו להראות לעולם, שאנחנו לא ספרד; קובעים יעד גירעון חדש ועומדים בו. זה קשה אך לטובת אזרחי ישראל. בספרד,  בגלל התלהמות ופופוליזם, הייתה התרסקות קשה שפוגעת באזרחיה. 14 המיליארד יבואו מהקיצוץ הרוחבי ומהגזירות; 7.5 מיליארד שקל זה נטל על הציבור והשאר מסף יסף על העשירים ביותר. הלכנו רחוק יותר מטרכטנברג וקבענו מס יסף החל מהכנסה של 67 אלף שקל – ולא רק מ-80 אלף שקלים.

במקביל לסקירה, עדכן שטייניץ על המפגש אמש עם ראש הממשלה הפלסטיני, סאלם פיאד: "ניהלנו מו"מ סודי במשך שנה שלמה והגענו להסכמות על מלחמה בהון השחור לטובת ישראל ולטובת הרשות", אמר.

ח"כ משה גפני: "אתנגד לכל החלטה חד-צדדית. הכל ייעשה בהסכמה" (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ משה גפני: "אתנגד לכל החלטה חד-צדדית. הכל ייעשה בהסכמה" (צילום: אתר הכנסת)

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הביע אף הוא פסימיות לגבי השנים הקרובות: "המצב במשק העולמי לא טוב. תחזיות הצמיחה של ארה"ב פחות מ-שני אחוזים – וזה לא יעלה בשנה הבאה. אירופה כבר במיתון עם צמיחה שלילית ובשנה הבאה התאוששות חלשה מאוד. גם בשווקים המתעוררים הצמיחה נמוכה מאשר בשנים קודמות. ממוצע הצמיחה בסחר העולמי בשנים קודמות עמד על  7% ועכשיו נמוך בהרבה".

 פישר הזהיר מאי עמידה ביעד הגירעון ומהתנהלות שתוביל להעלאת הריבית החיצונית על החוב הממשלתי. לדבריו, "הבעיה המרכזית של מדינות אירופה היא הריבית הגבוהה על החוב הממשלתי; ספרד 7%+, איטליה 6% – ועם ריביות כאלה הן מתקשות לגייס כספים בשווקים. גרמניה עם הריבית הכי נמוכה – 1.2% וצרפת עם שני אחוזים.

"יש חשיבות עצומה לשימור היכולת לגייס כספים בריבית סבירה אחרת לא ניתן לנהל משק", אמר הנגיד. "ביוון הריבית עלתה ל-36% ואחרי חבילות הסיוע ירדה ל- 17%. כך לא ניתן לנהל מדינה. בפועל, יוון תלויה לחלוטין במדינות אירופה ולא בטוח שהאירופאים ימשיכו לתמוך בה. בישראל אנו משלמים ארבעה אחוזי ריבית על החוב. ריבית יחסית גבוהה לטווח הארוך, שכן ארבעה אחוזים פירושם כ-40 מיליארד שקל, שעשויים היו לסייע במימון דברים רבים. יש למנוע אינפלציה והגדלת הגירעון בכל מחיר. דרשתי יעד של 2.5% גירעון אך משהוחלט על 3% חייבים לעמוד בכך. העלאת יעד הגירעון הקודם מ-1.5% לשלושה אחוזים, פירושה לגייס חובות של 15 מיליארד שקלים נוספים מהשווקים על-מנת להוריד את נטל המס מאזרחי ישראל. זה מגדיל את הנטל על הדורות הבאים אך זו החלטת הממשלה".

שלי יחימוביץ': "די עם הנפנוף ביוון וספרד". (צילום: אתר הכנסת)
שלי יחימוביץ': "די עם הנפנוף ביוון וספרד". (צילום: אתר הכנסת)

פישר הזהיר מפני "תרחיש אפשרי של פירוק גוש היורו. אם זה יקרה אנחנו לא יודעים כיצד זה ישפיע עלינו אך ברור שיהיה משבר פיננסי כלל עולמי. ברור שיש להתכונן ולשמור על יציבות פיננסית ועל מסגרת התקציב". פישר הביע חשש מפגיעה בסחר החוץ של ישראל ובמאזן התשלומים; המשק הישראלי יכול להתנהל עם גירעון נמוך במאזן התשלומים השוטף". בעניין שער החליפין אמר: "לאחרונה יש פיחות ואנחנו בשער חליפין של סביב 4 ₪ לדולר וזה טוב יותר לייצוא בתקופה השקה הזו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "המדינה נקלעה למצב של חוסר הכנסות. למעלה משלוש שנים שהמשק הישראלי משגשג אך מסביב יהום הסער. הכלכלות בעולם בקריסה. הכלכלה הישראלית חזקה אך יש להתמודד עם הבעיות החברתיות. אנחנו מדינה מוטת ייצוא וכעת עקב  המשבר באירופה בעיקר, יש חסר בהכנסות. אפשר לא לעשות כלום אך נגיע למצב של מדינות רבות באירופה. בגלל זה גם העלינו את יעד הגירעון ל-3%. יש לנקוט עוד צעדים אך אני אתנגד לכל החלטה חד-צדדית של הממשלה בהקשר לגזירות כלכליות. הכל ייעשה בהסכמה".

 יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, הגיע במיוחד לדיון ונתן רוח גבית לאנשי האוצר: "אנחנו הנבחרים ועלינו לגלות אחריות ולפעול בהתאם להמלצות המקצועיות להתמודדות עם המשבר", אמר.

זהבה גלאון: "מהלכים עלינו אימים". (צילום: אתר הכנסת)
זהבה גלאון: "מהלכים עלינו אימים". (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה): "די עם הנפנוף ביוון וספרד. כולנו יודעים שהמצב עגום. השאלה איך נגרם הבור בהכנסות המדינה ואיך נמלא אותו. האם ניקח משכבת השומן של העשירים שתוגמלה כל הזמן או ממעמד הביניים והשכבות החלשות. הפתרון המוצע לא נכון ולא צודק. המע"מ הוא המס הכי לא צודק בעולם, הכי רגרסיבי – ככל שאתה עני יותר אתה משלם יותר. שלא ירמו את הציבור; הוויכוח כאן בין קפיטליזם קיצוני לסוציאל דמוקרטיה. יוון נפלה בגלל גישה קפיטליסטית והורדת מס חברות.

"מעבר למע"מ הצליח נתניהו, באופן גאוני ויחודי רק לו, להפוך גם את מס ההכנסה למס רגרסיבי ולא צודק – המוחל רק על מעמד הביניים", אמרה יחימוביץ. "הטלת מס מיידי של אחוז אחד על מי שמשתכר 9000 שקל עד 42 אלף שקלים היא הפוכה לפרוגרסיביות. אנשים אלה, המהווים חוט השדרה היצרני והתורם של המשק, יראו את ההורדה בתלוש באופן מיידי, שעה שכל מי שמרוויח יותר לא ישלם פרוטה. ההחלטה על הטלת שני אחוז מס על הכנסה כוללת של 67 אלף שקלים אינה שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. על קבוצה זו הוטל בכוונה מס מורכב שיקח שנים לייצר מנגנון גביה שלו, והוא לא ייגבה לעולם. זה נעשה בכוונה תחילה ובזדון", האשימה ח"כ יחימוביץ'.

יו"ר "העבודה" המשיכה במתקפתה ופנתה לשר שטייניץ: "או שאתה ונתניהו בורים או שאתם מוליכים שולל במודע את הציבור. אמש בסבב הראיונות שהעניק ראש הממשלה שאל אותו המראיין מה דעתו על שתיים מהצעותי החלופיות: מס ירושה על עזבונות של עשירים מאוד, והעלאה מתונה של מס חברות. נתניהו השיב שאלה הצעות נוסח יוון. ובכן, עובדה מספר אחת: מס ירושה הוא עניין מאוד אמריקאי, ובארה"ב -18% מס ירושה – הוא גבוה מהמס ביוון שעומד על עשרה אחוזים בלבד. יוון התמוטטה בראש ובראשונה בגלל הורדה פראית של מס חברות, 'כדי לעודד משקיעים' עד שקופתה התרוקנה. בדיוק מה שעשה נתניהו", תקפה יחימוביץ'.

כרמל שאמה-הכהן: "לבחון את תיקון הפרצה בחוק" (צילום: אתר הכנסת)
כרמל שאמה-הכהן: "לבחון את תיקון הפרצה בחוק" (צילום: אתר הכנסת)

לנגיד סטנלי פישר אמרה יו"ר "העבודה": "המצגות בדבר המצב הכלכלי הקודר אינן שנויות במחלוקת. כולם מכירים בעובדות. הויכוח הוא היא מי ימלא את הבור שנפער. האם העניים ומעמד הביניים ישלמו אותו, כפי שעולה באופן בוטה וקשה מהחלטות הממשלה, או שלשם שינוי הוא ילקח מחגורת השומן המצומצמת והתפוחה של החברה הישראלית, שנותרת חסינה ואף עם מתנות נוספות אחרי גזרות נתניהו".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה): "לא מציגים מדיניות כוללת; רק מצגות כלליות. היה ברור כבר לפני שלוש שנים שנגיע למצב כלכלי קשה באירופה וכבר אז תחזיות האוצר לא היו רלוונטיות. מספיק לדבר על יוון וספרד. יש להתחיל לנהל מדיניות".

 ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "מהלכים על השרים ועלינו אימים כאילו אנחנו לפני מלחמת עולם כלכלית. מה שיקרה זה לא אחוז מע"מ נוסף על כולם. בפועל, העניים ישלמו עוד 2.5% מע"מ בעוד העשירים; 0.5% תוספת. שר האוצר מאפשר גזל מהציבור בכך שלא מקדם גביית מס כראוי מהתאגידים הגדולים, שיכול להוסיף עשרות מיליארדים להכנסות המדינה".

 ח"כ ציון פיניאן (ליכוד): "אין מדובר בגזירות אלא בצעדי מנע. יש לברך שהמשבר הפיננסי העולמי נפל במשמרת של הממשלה הנוכחית, שיודעת כיצד להתמודד".

שי חרמש: "כרית ביטחון למשבר". (צילום: אתר הכנסת)
שי חרמש: "כרית ביטחון למשבר". (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ שי חרמש (קדימה): "השנים 2010-2011 היו שנות שפע עם צמיחה מרשימה, 4.6%-4.8% שאפשרו להכין כרית ביטחון למשבר – אך שני האנשים שהיו צריכים לעשות זאת, שר האוצר וראש הממשלה, התרשלו בעבודתם. עליהם מוטלת אחריות מיוחדת לגירעון שנוצר, כי תפקידם להתמודד עם השפעות ארוכות טווח".

 ח"כ דוד אזולאי (ש"ס): "העלאת המע"מ זו גזירה שאפשר לעמוד בה רק יש לסייע לשכבות החלשות ולדחות את ההעלאה לאחרי החגים ולנקוט צעדים לסייע לחלשים".

ח"כ כרמל שאמה-הכהן הודיע כי ביקש משר האוצר שסוגיית המיסוי על הרווחים הכלואים של חברות הענק, הנאמדים בכ-120,000,000,000 שקלים – לא תובא בפני ועדת הכספים, בטרם תיבחן האפשרות המשפטית לתיקון הפרצה החוקית המאפשרת את ההתחמקות ממס. הנושא ייבדק ע"י היועץ המשפטי לממשלה – והסוגיה תובא בנפרד לוועדת הכספים.

אישור הגזירות התאפשר לאחר שראש הממשלה ושר האוצר "קנו" את תמיכת ש"ס וסיעת העצמאות. השר שטייניץ הגיע להסכמות עם אלי ישי לפיהן צומצם הקיצוץ במשרדו מ-37 מיליון שקל ל-23 מיליון. האוצר גם יוסף למשרד הפנים 60 מיליון שקלים, לכיסוי חלק מהגירעונות של הרשויות המקומיות. עוד הישג לש"ס: תקציב משרד השיכון יקוצץ ב-5 מיליון שקל בלבד במקום 21 מיליון שקל שתוכננו. הכסף שייחסך, 16 מיליון שקל, יועבר לשיפוץ דירות ישנות ולרכישת דירות חדשות עבור הדיור הציבורי.

במקביל, החזיר נתניהו למערכת הביטחון את 100 מיליון השקלים ששר האוצר החליט לקצץ ממנה כ"קנס", על התנגדותו של השר אהוד ברק לתוכנית הקיצוצים בממשלה. במשרד התמ"ת, יבוטל קיצוץ של 73 מיליון שקל.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן