נבואתו של פלמינג מתגשמת בימינו

בשנת 2011 חלו 6,176 ישראלים בזיהומים מחיידקים עמידים, מהם נפטרו בין 1,500 ל- 2,500 חולים. המסקנה היא שאין ברירה, עלינו לחפש פתרונות אחרים

נבואתו של פלמינג מתגשמת בימינו

בשנת 2011 חלו 6,176 ישראלים בזיהומים מחיידקים עמידים, מהם נפטרו בין 1,500 ל- 2,500 חולים. המסקנה היא שאין ברירה, עלינו לחפש פתרונות אחרים

בראיון לעיתון "NEW YORK TIMES" בשנת 1945, לאחר שזכה בפרס נובל לרפואה, הזהיר אלכסנדר פלמינג (מגלה הפנצילין) מפני שימוש לא נכון באנטיביוטיקה. פלמינג הזהיר כי שימוש לא נכון באנטיביוטיקה יביא להתפתחות עמידות כלפיה, בקרב החיידקים. הוא חזה כי בעיית העמידות תחמיר אם יתקיימו התנאים הבאים:

  • יכולת לצרוך את האנטיביוטיקה דרך הפה. באותה עת אנטיביוטיקה ניתנה רק בהזרקה.
  • אם מינון האנטיביוטיקה אינו מספיק.
  • אם משך הטיפול לא נשלם.
  • אם הטיפול האנטיביוטי יהיה ממושך מדי.

דומני, שרובנו התנסינו בכל התנאים ונבואתו של פלמינג התגשמה מהר.

אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס הנובל מידי מלך שבדיה, 1945 (צילום: ויקימדיה)
אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס הנובל מידי מלך שבדיה, 1945 (צילום: ויקימדיה)

אולם רובו של הקרחון חבוי מתחת למים. האשם העיקרי בהתפתחות חיידקים עמידים נסתר מן העין. כ-80 אחוז מהאנטיביוטיקה הנצרכת בעולם מיועדת לשימוש בעלי חיים. האנטיביוטיקה משמשת כזרז גדילה הגורם לעלייה במשקל בעלי החיים, ולכן משולבת במזונם. כמו כן, בשל הצפיפות בה מגדלים את בעלי החיים בתעשיית הבשר, זיהומים הופכים בקלות למגפה בתנאים אלו ולכן שוב משולבת אנטיביוטיקה במזון וכל זיהום נענה באנטיביוטיקה, שבדרך כלל ניתנת בידי החקלאים ולא מידי וטרינאר. כתוצאה מכך אחוזים ניכרים מהמזון המשווק נושא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

בשנת 2011 חלו 6,176 ישראלים בזיהומים מחיידקים עמידים, מהם נפטרו בין 1,500 ל- 2,500 חולים. המסקנה היא שאין ברירה, עלינו לחפש פתרונות אחרים.

הצמחים שקדמו לנו ביותר משלושה מיליארד שנים התמודדו עם זיהומים מקדמת דנא. הצמחים נאלצו לפתח בתוכם חומרים נוגדי זיהום. בעלי חיים עושים שימוש בצמחים, על מנת להתמודד עם מחלות וזיהומים. כל התרבויות האנושיות משחר הפרה-היסטוריה ועד היום, עשו ועושים שימוש בצמחי מרפא.

אחת הדוגמאות היעילות לכך היא השימוש בשמן אורגנו. שמן האורגנו משמש כחומר אנטיביוטי בתרבויות רבות בעולם. היום אנו יודעים כי בין סגולותיו הוא מכיל שני חומרים פעילים: תימול וקרבקרול, המתמודדים ביעילות עם זיהומים של פטריות, נגיפים וחיידקים, ובשל כך הוזכרו על ידי היפוקרטס (גדול הרופאים ביוון העתיקה) כמרפאים לקשת של מחלות זיהומיות. נעשה בהם שימוש מורחב נגד זיהומים והם התגלו כיעילים כנגד פטריית הקנדידה וחיידק ההליקובקטר פילורי.

מצד אחר, אין זה מספיק לגרש את הפושעים מן השכונה. חיוני להשיב את האזרחים הטובים. חשוב לחדש את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבגופנו. הם חיוניים לפירוק המזון וספיגתו תוך שהם מייצרים ויטמינים רבים. בנוסף מדכאים חיידקי הפרוביוטיקה את צמיחת המזהמים ומונעים את חדירתם לגוף.

חומרים טבעיים רבים משמשים ביעילות במלחמה במזהמים ותופעות הלוואי לטיפול בהם בטלות לעומת תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה.

הכותב הוא מנהל המרכז לרפואה טבעית 

בראיון לעיתון "NEW YORK TIMES" בשנת 1945, לאחר שזכה בפרס נובל לרפואה, הזהיר אלכסנדר פלמינג (מגלה הפנצילין) מפני שימוש לא נכון באנטיביוטיקה. פלמינג הזהיר כי שימוש לא נכון באנטיביוטיקה יביא להתפתחות עמידות כלפיה, בקרב החיידקים. הוא חזה כי בעיית העמידות תחמיר אם יתקיימו התנאים הבאים:

  • יכולת לצרוך את האנטיביוטיקה דרך הפה. באותה עת אנטיביוטיקה ניתנה רק בהזרקה.
  • אם מינון האנטיביוטיקה אינו מספיק.
  • אם משך הטיפול לא נשלם.
  • אם הטיפול האנטיביוטי יהיה ממושך מדי.

דומני, שרובנו התנסינו בכל התנאים ונבואתו של פלמינג התגשמה מהר.

אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס הנובל מידי מלך שבדיה, 1945 (צילום: ויקימדיה)
אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס הנובל מידי מלך שבדיה, 1945 (צילום: ויקימדיה)

אולם רובו של הקרחון חבוי מתחת למים. האשם העיקרי בהתפתחות חיידקים עמידים נסתר מן העין. כ-80 אחוז מהאנטיביוטיקה הנצרכת בעולם מיועדת לשימוש בעלי חיים. האנטיביוטיקה משמשת כזרז גדילה הגורם לעלייה במשקל בעלי החיים, ולכן משולבת במזונם. כמו כן, בשל הצפיפות בה מגדלים את בעלי החיים בתעשיית הבשר, זיהומים הופכים בקלות למגפה בתנאים אלו ולכן שוב משולבת אנטיביוטיקה במזון וכל זיהום נענה באנטיביוטיקה, שבדרך כלל ניתנת בידי החקלאים ולא מידי וטרינאר. כתוצאה מכך אחוזים ניכרים מהמזון המשווק נושא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

בשנת 2011 חלו 6,176 ישראלים בזיהומים מחיידקים עמידים, מהם נפטרו בין 1,500 ל- 2,500 חולים. המסקנה היא שאין ברירה, עלינו לחפש פתרונות אחרים.

הצמחים שקדמו לנו ביותר משלושה מיליארד שנים התמודדו עם זיהומים מקדמת דנא. הצמחים נאלצו לפתח בתוכם חומרים נוגדי זיהום. בעלי חיים עושים שימוש בצמחים, על מנת להתמודד עם מחלות וזיהומים. כל התרבויות האנושיות משחר הפרה-היסטוריה ועד היום, עשו ועושים שימוש בצמחי מרפא.

אחת הדוגמאות היעילות לכך היא השימוש בשמן אורגנו. שמן האורגנו משמש כחומר אנטיביוטי בתרבויות רבות בעולם. היום אנו יודעים כי בין סגולותיו הוא מכיל שני חומרים פעילים: תימול וקרבקרול, המתמודדים ביעילות עם זיהומים של פטריות, נגיפים וחיידקים, ובשל כך הוזכרו על ידי היפוקרטס (גדול הרופאים ביוון העתיקה) כמרפאים לקשת של מחלות זיהומיות. נעשה בהם שימוש מורחב נגד זיהומים והם התגלו כיעילים כנגד פטריית הקנדידה וחיידק ההליקובקטר פילורי.

מצד אחר, אין זה מספיק לגרש את הפושעים מן השכונה. חיוני להשיב את האזרחים הטובים. חשוב לחדש את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבגופנו. הם חיוניים לפירוק המזון וספיגתו תוך שהם מייצרים ויטמינים רבים. בנוסף מדכאים חיידקי הפרוביוטיקה את צמיחת המזהמים ומונעים את חדירתם לגוף.

חומרים טבעיים רבים משמשים ביעילות במלחמה במזהמים ותופעות הלוואי לטיפול בהם בטלות לעומת תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה.

הכותב הוא מנהל המרכז לרפואה טבעית 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן