תשמעו תשמעו. אינסוף כתבות על החונטה השלטת ברשות השידור, על המינויים השערורייתיים, על הדרת עיתונאים ותיקים ומקצועיים. ביקורת של מבקר המדינה - והנהלת הרשות ממשיכה לדגול בסיסמה: הכלבים נובחים והשיירה עוברת
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
פרסום ראשון לערוץ הראשון יש כתבת צבאית חדשה. אביטל בן משה, מי שהייתה עוזרת יו"ר הרשות אמיר גילת וכתבת צרכנות, הוזנקה לכסא היוקרתי של כתבת צבאית בערוץ 1.
"יפה שמקדמים נשים" אמר לנו במרירות עיתונאי בערוץ 1, "אבל תראו את מי ממנים לתפקיד כל כך חשוב".
ואכן, ערב מאבקי תקציב הביטחון, בתקופה של מתיחות סביב הגרעין האיראני ומצב ביטחוני נזיל עקב ההפיכות המתחוללות במדינות השכנות, מצב העלול להתפתח חלילה לתרחיש מלחמה, בוחר הערוץ הראשון למנות כתבת שכישוריה ויכולותיה בתחום הרגיש הזה לא עמדו למבחן. עיתונאים ברשות השידור אומרים, כי היא משמשת ככתבת בערוץ במשך פחות משנה: "אולי מדובר בכשרון עולה, מי יודע? ומה קורה עם אמיר בר שלום,הכתב הנוכחי? אולי הוא יהפוך לפרשן הצבאי, אחרי שיואב לימור פרש לטובת ישראל היום והגשת מגזין הבוקר של רשת? ואולי הוא יגיש את מבט, שמחפשת עדיין מגיש?" אומרים בציניות עובדים בערוץ.
עוד מינוי שעל אודותיו הגיע מידע למגפון הוא זה של הצלם דרור גרמי, שלדברי עובדים הוא נמנה בין מקורביו של האיש החזק ברשות, זליג רבינוביץ': גרמי הופך למפיק ה"יומן" שבהגשת אילה חסון.
"העיקר שיש יד ניהולית שמזיקה כל הזמן. ברשות תוהים, מתי יבין ביבי ששלוחיו ברשות הם כושלים וידיח אותם?". שאלה רטורית שמשמיעים עובדים מיואשים ברשות הציבורית, הממומנת מכספי ציבור, אך מנוהלת בידי שכבת מנהלים הפועלים בה כבתוך שלהם. ירצו ימליכו, ירצו, ידיחו. וציבור הצופים? הוא יצטרך להשען על הדיווחים של כתבים שלא עברו הכשרה הולמת, גם במצבים קריטיים כמו מלחמה. המלה "שערורייה" נשמעת כמו קלישאה שחוקה, שאין בה כדי לתאר את רמת החומרה של מינויים חובבניים, שרובם ככולם נובעים משיקולים זרים.
בתגובה לידיעה על מינויה של בן משה נמסר מרשות השידור, כי "על-פי החלטת מנהל חטיבת החדשות, משה נסטלבאום, תצטרף אביטל בן משה לדסק הצבאי בחטיבת החדשות ותכין כתבות בנושא צבא וביטחון למהדורות החדשות וליומנים. אמיר בר שלום ימשיך בתפקידו ככתב הצבאי של הערוץ הראשון".
אלי
5 באוגוסט 2012 @ 19:26
לא הבנתי מה השערוריה.
כתבת הועברה לדסק הבטחוני.
האם את אומרת שהיא אינה מתאימה לתפקיד?
אם כן, לא ראיתי אפילו לא נימוק אחד לכך.
עמית מנדלזון
5 באוגוסט 2012 @ 22:00
אני לא חושב שקראת את הכתבה. מדובר באישה שהנסיון והידע הבטחוני שלה מתמקד בסופרמקטים היא כתבת לענייני צרכנות. זה לא נימוק מספיק ? חוסר ידע חוסר נסיון וחוסר הבנה ?
אולי תפקידה כעוזרת יו"ר הרשות הופך אותה למומחית לענייני צבא ? או שפשוט לא אכפת לך מי מעביר לך איזה מידע ?
אלי
6 באוגוסט 2012 @ 23:34
נו.. אז אין לה נסיון…
אני מניח שגם לאמיר בר שלום לא היה נסיון ככתב לעניני בטחון כשהתחיל במקצוע.
כל מי שמתחיל מתחיל בלי נסיון, זה דוקא סביר לגמרי.
השאלה היא אם היו מועמדים ראויים יותר לתפקיד.
השאלה היא אם מדובר במשרה שיועדה לכתב מנוסה לעניני צבא, עם משכורת בהתאם ומועמדים מנוסים יותר שנפסלו כדי לקדם אותה.
לכתוב סתם "שערוריה" עם הרבה סמני קריאה עדיין לא מייצר שערוריה.
אורה עריף כץ
6 באוגוסט 2012 @ 23:47
טוב, אז אני אסביר, למרות שאני די משוכנעת שאתה מבין לבד מה הבעייתיות של העניין. ראשית, הכסא של אמיר בר שלום מאוים ואם זה נשמע לך מופרך, אז היו דברים מעולם ברשות השידור. 'לצרף כתבת לדסק הבטחוני' במקרה הזה נשמע כמו 'למנות כתבת חסרת ניסיון לתפקיד אחראי ממדרגה ראשונה'. ומה שיהיה, יהיה. נכון, יש ערוצים מתחרים שיוכלו למלא את החסר אבל במציאות הבטחונית הכל כך רגישה היום לא נראה לי שהערוץ הציבורי רשאי ללהטט במינויים חובבניים, שמה שעומד מאחוריהם אינו שיקול דעת ענייני.
דידי
3 באוגוסט 2012 @ 11:39
דן צודק לגמרי, למרות שאני מכירה איש אחד שדווקא כן צופה. עדיין שערורייה כי אנחנו משלמים עבור האגרה.
דן
3 באוגוסט 2012 @ 11:19
כנראה בערוץ 1 מניחים (די בצדק) שאף אחד לא צופה בשידורי החדשות שלהם,אז מה זה ישנה את מי ימנו ככתב צבאי.