ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת בראשות ח"כ אורית זוארץ קיימה ב-24.7 יום עיון בנושא "שיח תרבויות והמאבק בסחר בבני אדם", תוך התמקדות בתרבויות מזרח אסיה. יום העיון התקיים בשיתוף משרד המשפטים ובהנחיית ח"כ זוארץ ועו"ד רחל גרשוני, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. עם המוזמנים נמנו פרקליטות המדינה, הסנגוריה הציבורית, רשות האוכלוסין וההגירה, הרשות לקידום מעמד האישה, מכון תודעה, מקלט 'מעגן' לנפגעות סחר בנשים, 'סלעית', מוקד סיוע לעובדים זרים, אמנסטי, על"ם וארגוני סיוע לפליטים. יום העיון נערך במעמדם של יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, ושל שגרירי נפאל והפיליפינים בישראל. עוד נכחו ח"כ בן סימון (קדימה) ורעיית השגריר הבריטי,  סיליה גולד.

עבדות מודרנית

ח"כ זוארץ פתחה בדברים על-אודות היחס המעוות והבלתי-אנושי שחווים קרבנות הסחר ברחבי העולם, המוזן על-ידי פערים בין-תרבותיים: "סחר בבני אדם ובנשים בפרט הוא תופעה קשה שאנחנו לא יכולים לחיות איתה בשלום. מתקיים היום עולם מקביל, אפל וחשוך, שבו פועלים מנגנונים לעושק בני אדם ולסחר בהם ובנשים בפרט, תוך ניצול השוני השפתי והתרבותי לצרכי רווח כלכלי. מתקיימת תחת אפנו עבדות מודרנית נוסח 2012. בישראל לבדה נמצאים היום מעל 50 אלף מבקשי מקלט, וכולנו יודעים שמרבית הסחר בבני אדם הוא למטרות זנות. אמנם העבירה לא נעברת בגבולותינו, אולם אמות המידה המוסריות שלנו מחייבות אותנו לתת לנפגעים מענה". ח"כ זוארץ הוסיפה והדגישה כי גם בהקשרים המשפטיים והשיקומיים מול הקורבנות מתבצעים תהליכים שלא מתאימים למנטליות התרבותית שלהם, וכי קיימות אי-הבנות הנובעות מהבדלים בין-תרבותיים בסיסיים שהמדינה והחברה לא נותנות עליהם את הדעת.

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, פתח בנקודת מבטו על-אודות היחס העולמי והישראלי לקורבנות סחר ולמבקשי מקלט: "חשבנו שעבדות היא נחלת ההיסטוריה, אבל נחרדנו לגלות שהתופעה חיה ובועטת. אנחנו נחשפים למקרים קשים של סחר בבני אדם, לאירועים מזוויעים בהם הורים סוחרים בילדיהם, נשים נסחרות על-ידי משפחתן לשימוש בגופן, וקורבנות רבים אחרים משמשים כסחורה למטרות סחר באיבריהם. מטרתנו היא לא שיפור האכיפה אלא מיגור כולל של התופעה". עוד אמר יו"ר הכנסת: "אנחנו צריכים ומותר לנו להזדעזע בשמם של אלה שניצלו, ולהשתדל עוד ועוד למענם. הנעשה בשטח לטובת הקורבנות הוא בזכות שיתוף הפעולה הפורה בין גורמים ממשלתיים ללא ממשלתיים, ואני רואה בזאת אמירה של מדינת ישראל ושל אזרחיה גם יחד". בסוף דבריו ציטט ריבלין מתוך ספר דברים כ"ג: "לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ–בַּטּוֹב לוֹ; לֹא תּוֹנֶנּוּ".

"תופעת הסחר והזנות מבזה את המדינה"

פרופ' יעקב נאמן הביא בנאומו מדבריהם של בכירי המחוקקים בישראל: את דבריו של מישאל חשין, משנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, שהגדיר את עבירת הסחר כ"עבירה חמורה במיוחד", ואת דבריו של יעקב טירקיל, שופט בית המשפט העליון בדימוס, לפיהם "סחר בבני אדם לצורך העסקתם בזנות הוא מהחמורות ביותר בספר החוקים". עוד הוסיף פרופ' נאמן כי "תופעת הסחר והזנות מבזה את המדינה, בהפיכת האדם למוצר העובר לסוחר". הוא סיים במשאלת לב וקריאה "להמשכה של פעילות ציבורית חשובה זו לשמירת כבוד האדם וחירותו".

עו"ד רחל גרשוני ממשרד המשפטים הודתה לנציגי הארגונים החברתיים "שעוסקים במלאכה היום-יומית, השחורה, לרוב ללא משוב חיובי" ושיבחה את פועלה של ח"כ זוארץ, כ"שותפה אמתית למאבק בסחר בבני אדם – אורית פועלת מתוך אכפתיות ומסירות".

עו"ד גרשוני הדגישה כי בעיה מרכזית בישראל היא שהעוסקים במלאכת אכיפת החוק אינם מכירים את תרבויות האנשים העומדים לדין. כך, לדוגמה, התנהגויות של קורבנות סחר יוצאי מזרח אסיה מול חוקריהם הישראלים יצרו רושם כאילו אינם דוברים אמת. גרשוני הוסיפה כי דרכי חקירה ישראליות המתאימות לישראלים אינן מתאימות לאוכלוסיות הזרות, והרי רוב הקורבנות הם בני אוכלוסייה זרה.

"מדוע הזר הוא פגיע?" שאלה גרשוני, והביאה את ציטוטו המצמרר של הפילוסוף ז'אן אמרי, יהודי-נוצרי יליד וינה, שנרדף ועונה בידי הנאצים באנטוורפן בבלגיה, ושרד את מחנות הריכוז אושוויץ, בוכנוולד וברגן-בלזן (שם קץ לחייו ב-1978): "בית משמעותו ביטחון. בימי הגלות באנטוורפן הרגשתי כמתנדנד על אדמה רועדת. לא יכולתי לאבחן הבעות פנים של אנשים, תנועות, בתים, מילים. זו הייתה מציאות של החושים אך לא סמלים שיכולתי לפרש. לא היה סדר בעולם הזה – הייתי תלוי בו. אנשים סביבי היו אדוניי".

"כשעובדים תאילנדים", המשיכה גרשוני, "מספרים על תנאי מחייה והעסקה קשים ביותר, הם צוחקים". התנהגות זו זרה ולא מובנת לנו, ולכן אנחנו בסכנה של פירושה באופן לא הולם. "הבנת  תרבויות היא כלי נחוץ ולא מותרות. בחרנו במדינות מזרח אסיה מפני שאלה מדינות מרכזיות להבאת עובדים זרים לישראל".

מדוע מהגרים נתפשים בלתי אמינים, או אינם מתלוננים על תנאי העסקתם?

ד"ר מרב שמואלי ממשרד המשפטים הרצתה על-אודות ערכי התרבות המשותפים למדינות סין, תאילנד, סרי לנקה והפיליפינים. הצגת הקריטריונים התרבותיים הזהים ליוצאי מדינות מזרח אסיה מאירה כיצד בין הישראלים לבין מבקשי המקלט, המהגרים והעובדים הזרים, שורר חיץ תרבותי בסיסי לכאורה, אך עמוק להחריד, בגלל חוסר ההנעה להבנה הדדית. השתייכות הפרט לקבוצה, ובעיקר למשפחה, כאשר אלה מגדירות את זהותו, מסבירה בחלקה מדוע מעדיפים עובדים זרים לשתוק ולא לדרוש את זכויותיהם: העובד חושש להגיש תלונה בגין תנאי העסקתו, גם כאשר חלות הפרות זכויות עובדים חמורות מאוד, מפני שהוא חושש מההשפעה האפשרית על ייצוג משפחתו וכבודה. המשפחה עומדת בראש סדר העדיפויות, ובתוך כך התרומה הכלכלית, שהיא תוצר העבודה הקשה בארץ, גם על חשבון רווחת הפרט.

בשל הגדרת כבוד באורח שונה מהגדרתו בתרבות המערבית – כערך חברתי, כמוניטין – חוששים מהגרים מהבעת ביקורת באופן פומבי. שמירת כבודו של האחר הוא בבחינת ערך עליון, ודרכם של הישראלים להביך ולהאשים בצורה מוחצנת, משמעותה בתרבויות מזרח אסיה השפלה חברתית חמורה. אדם בעל כבוד בתרבות המזרח-אסייתית הוא אדם אמין ובעל מזג טוב, שאיננו מסגיר מרגשותיו. הבעת רגשות מופגנת כדרכם של הישראלים משמעותה בעיניי הזרים חולשה וחוסר שליטה עצמית. מתוקף מושג הכבוד השונה, גם לא נוהגים המהגרים לבטא כאב פיזי.

הביקורת תיעשה בעקיפין, ולכן ישנה גם הימנעות ממתן תשובות ישירות

כדי לשמר את הכבוד למשפחה, לקבוצה ולאחר, ועל הרמוניה חברתית כערך, לא נוהגים המהגרים להיגרר לקונפליקטים עם מעסיקיהם. הביקורת תיעשה בצורה עקיפה, ולכן ישנה גם הימנעות ממתן תשובות ישירות – מה שמביא בתורו לתחושה של חוסר אמינות. בני תרבויות מזרח אסיה מאמינים בגורל ובקבלתו כסמל לחוזק פנימי. בשל קבלה זו ובשל הערכתם ליחסים היררכיים, הם מפגינים התנהגות סבילה ביחסי מעסיק-עובד. אישה שעוברת הטרדה מינית חוששת מווידוי, לבל תדבק בה סטיגמה חברתית ובכך הודאה באשמה: שכן ככל שהיא משויכת לחברה כפרית יותר, עליה להפגין התנהגות סבילה יותר, ולכן תחשוש מלהתלונן על הטרדה.

ח"כ זוארץ חתמה את יום העיון בתקווה לעתיד אופטימי יותר: "אנחנו רק בתחילת הדרך – זה לא ברור מאליו שזו אחריות ציבורית שצריכה להיות על סדר היום, ואנחנו עומדים בפני אתגרים רבים. גם אפריקה היא נושא חשוב שלא חקרנו ולא נגענו בו עדיין. קולות שאנחנו שומעים בממשלה אלו אמרות שלא צריכות להישמע בדמוקרטיה ואני מוקיעה אותן. חברי כנסת מתייחסים למהגרי עבודה ולמבקשי מקלט כאל שקופים. חוסר הסובלנות מתחיל לצערי בבית הזה, ואני רוצה להביע סליחה וכפרה. זה מתחיל מכאן". לקריאות התודה מקהל הכנס בסופו של היום השיבה ח"כ זוארץ בקצרה: "אני רק שליחת ציבור".

• טלי קורל היא מתנדבת מכון תודעה, עמותה למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין ולחקר זנות וסחר בנשים בישראל ובעולם.