Skip to content

ברק: "במקום שתהיה השתמטות – תהיה אכיפה ללא גמגומים"

"החיבור בין הרישום לישיבות לדחיית הגיוס – הוא שורש העויינות לציבור החרדי", אומר שר הביטחון. "במיוחד כאשר כולנו רואים, בעשר השנים האחרונות, שדחיית השירות היא מבוא לדחיות נוספות. את ההקשר הזה אני רואה כנקודה שממנה מתחילה העוינות בין הזרם המרכזי של אזרחים חילוניים במדינה, שנושאים בנטל לבין המורשת שנישאת ע"י החרדים"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"במקום שיש השתמטות צריכה להיות אכיפה ואין מקום בדברים האלה לגמגומים". כך אמר הבוקר שר הביטחון, אהוד ברק, בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון בנושא גיוס החרדים לצה"ל. השר ברק הדגיש כי למרות שתוקפו של חוק טל פג, אין ואקום חקיקתי וכי בינתיים יפעל צה"ל עפ"י החוק שהיה קיים לפני "חוק טל".

"אין ואקום", אמר השר ברק. "הטלתי על צה"ל להגיש לי תכנית, איך מיישמים את חוק שירות הביטחון  משנת 1986 ביחס לחרדים, לפחות כהסדר זמני, כל עוד אין חוק אחר".

חיילים קרביים - יקבלו 150 אלף שקל עם שחרורם? (צילום: רפי מיכאלי)
חיילים קרביים - יקבלו 150 אלף שקל עם שחרורם? (צילום: רפי מיכאלי)

לדברי שר הביטחון החיבור בין הרישום לישיבות לדחיית הגיוס – הוא שורש העויינות לציבור החרדי. "עוגן מרכזי לבעייתיות שנקלענו אליה הוא החיבור שנוצר בין הרישום ללימוד בישיבה, שאינו בהכרח לימוד בפרקטיקה בישיבה – מול דחיית השירות בצה"ל", אמר ברק. "החיבור הזה הוא בשורש של העניין, ובמיוחד כאשר כולנו רואים, בעשר השנים האחרונות, שדחיית השירות היא מבוא לדחיות נוספות, עד הפטור בסופו של דבר.

"את ההקשר הזה אני רואה כנקודה שממנה מתחילה העוינות בין הזרם המרכזי של אזרחים חילוניים במדינה, שנושאים בנטל לבין המורשת שנישאת ע"י החרדים", אמר ברק. "הקישור הזה בין הרישום לישיבה לדחיית שירות ובין הקרבן והסיכונים שחיילים לוקחים על עצמם – הוא לא חיבור נכון במדינת ישראל. זה בהחלט לגיטימי שמדינת ישראל תסייע ללימוד בישיבות, במידה ובהיקף שינבעו מהחלטות הממשלה ומהרצון הקולקטיבי של אזרחי המדינה – אבל החיבור הזה הוא לא חיבור נכון".

ברק התווה את אופי ההסדר שצה"ל יגבש עפ"י הנחיותיו ואמר כי המתווה ישאף לאזן בין פסיקות בית המשפט העליון ובין צורכי צה"ל וערכיו – בהם ערכי שוויון ההזדמנויות, קידום הנשים והצורך של צה"ל להישען על קטע רחב ככל האפשר של אוכלוסיית המדינה ועיקרון הגברת השוויון בנטל. "זה הסדר ביניים עד לחוק חדש", אמר ברק.

לדברי ברק מדובר על "הגברה משמעותית של גיוס החרדים", תוך הרחבת האפשרויות והמסלולים כמו גדודי "נצח יהודה" נוספים, מסלולים טכנולוגיים, הרחבת האפשרות לשרת במשטרה, בשב"ס ובעתיד גם במד"א – ובחינת האפשרות לשלב את החרדים בפיקוד העורף, בשעת חירום, באופן שיהיה דומה לשירות מילואים. באשר לגדודי "נצח יהודה" הבהיר ברק כי  בתוך הגדודים האלה עצמם אפשר יהיה לקיים את ההוויה החרדית מבלי להתנגש עם עיקרו שוויון הזדמנויות לנשים. "הדברים לא יכולים להיות מוחלטים באמצעות גרזן, אבל לחרדים צריך להיות ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה", אמר.

ברק התייחס בדבריו גם לסוגיית התגמול לחיילים שכבר משרתים בצה"ל. "אנו מובילים העלאה הדרגתית של גמול השרות בחובה כך שבתוך כמה  שנים יהיה דומה לשכר המינימום", הודיע. "זה יוביל לכך שחייל קרבי ייצא לאזרחות עם 150 אלף שקל. זה יהיה ביטוי מסויים לקורבן שהוא נאלץ לשלם". לדבריו, אם בסביבות 2016 יגדל היקף הגיוס, ניתן יהיה לקצר את שירות החובה בהדרגה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מייק בלס הציג בדבריו את המשמעות המשפטית לפקיעתו של "חוק טל". לדבריו חרדי שקיבל באופן חוקי דחיית שירות לא יידרש להתגייס לפחות עד שתאריך הדחייה לא יפוג. מכאן שביטול החוק לא צפוי להביא מחר לגיוס המוני של חרדים. עוד הוסיף המשנה ליועץ המשפטי כי במשרדו נבחנת בימים אלו סוגיית המשך התמיכה התקציבית של המדינה בישיבות החרדיות נוכח ביטול החוק.

יו"ר האופוזיציה ח"כ שאול מופז (קדימה) טען כי לממשלה הייתה הזדמנות היסטורית להגיע להסדר וראש הממשלה בחר לתמוך במשתמטים ולא במשרתים. מי שלא משרת חייבים לשלול ממנו את כל ההטבות. אין לי צל של ספק שהחוק שאנחנו הכנו היה יכול להיות שער הכניסה של אלפי חרדים לחברה בישראל.

ח"כ עמיר פרץ (עבודה) טען כי המערכת הפוליטית בחרה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט של גיוס חרדים לפתחו של צה"ל. המהלך הזה יוביל לכך שמחר בבוקר אנחנו נתעורר עם עשרות בג"צים.

לדברי ח"כ הרצוג (עבודה) המצב הנוכחי הוא כישלון מוחלט של הממשלה. העובדות הרי היו ידועות לכולם במשך שנים אבל בחרו למשוך את הזמן. כל הצעות החוק שעלו היו בגדר הצהרות חוק למטרת בחירות בלבד.

ח"כ מירי רגב (ליכוד) אמרה כי את סוגיית גיוס החרדים יש לנהל בהידברות ולא בדרך של זבנג וגמרנו. אם נגייס חרדים בלי להתחשב בנשים שמשרתות בצה"ל נגרום לכך שאולי נפתור בעיה אחת אבל ניצור בעיה אחרת.

ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו) פנה לחברי הכנסת שנכחו בדיון בשאלה מדוע רובם בחרו להתנגד להצעת החוק של סיעתו לגיוס החרדים לצה"ל ובכך חברו בעצם לח"כ חנין זועבי (בל"ד) למרות שהצעת החוק הייתה מאוזנת במטרה להוביל לגיוס חובה של כולם גיל 18, ערבים חרדים וחילונים.

ח"כ מאיר שיטרית (קדימה) הגיב לטענתנו של ח"כ מטלון כי הוא התנגד להצעת החוק של "ישראל ביתנו" משום שהיא כללה סנקציות גזעניות.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הגיב ברוגז רב כנגד ההצעות לבטל את ההטבות של הישיבות החרדיות נוכח פקיעת החוק בטענה כי אם מבטלים את הטבות נכון לבטל גם את ההטבות של האוניברסיטאות ותאטראות שיש בהם משתמטים.

בסיום הישיבה קבע יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר און כי במהלך חודש ספטמבר, עם סיום עבודת המטה בצה"ל, תתכנס הוועדה כדי לעקוב אחר סטאטוס ההתקדמות בנושא נוכח ההצהרה של שר הביטחון כי כבר בתחילת המושב הקרוב, משרד הביטחון יגיש הצעת חוק חלופית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן