יום אחד תגיע לשמים, שבעה מיליארד אנשים לא יכולים לטעות. אחרי המסדרון הלבן יקבלו את פניך שני מלאכים לבנים ויעמידו אותך לפני שער. קראת את קפקא, אז אתה יודע שהשער הזה מיועד בשבילך. תתעלם מהשומרים ותכנס, תתיישב במקום הפנוי היחיד באולם, עליו חרוט שמך באותיות של אור. אחרי הכל, אתה זכאי עד שתוכח אשמתך.

אלהים ישב על כסא הכבוד והשטן יעמוד מצד ימין שלו. לך זה יהיה משמאל כמובן. נו – ישאל השטן, איך היה? אל תיתמם, השטן לא אוהב תמימים, אתה מבין היטב למה הכוונה. היה בסדר בסך הכל, תענה, אין תלונות.

ואיך אתה מסכם את שבעים וחמש השנים שלך?, ישאל אלהים. בסך הכל אני חושב שהייתי בסדר, תשיב, לאחר מחשבה ארוכה. ובאופן ספציפי? ישאל השטן.

עכשיו תהסס, מה לעזאזל הוא רוצה ממני? לא יהיה לך מושג מה לענות, הרי שילמת מיסים, גידלת ילדים טובים והיית סבא מצוין, היית בעל סביר בהחלט, שירתת במילואים עד גיל 46, אז מה הכוונה "באופן ספציפי?"

השטן ילחץ על כפתור, שידור ישיר מההספדים בהלוויה שלך. בוא נשמע מה אומרים עליך – הוא יאמר, בסך הכל לומדים מזה דברים חשובים. תשמע את הבת שלך מספרת על אבא נפלא, שלמרות שלא היה הרבה זמן בבית, הוא תמיד חשב עלינו, את אח שלך שסיפר איך גדלתם ביחד ולמרות שהחיים הובילו את אתכם במסלולים שונים, תמיד היית המוצלח והאהוב משניכם, את החבר הכי טוב שלך שסופד לך ומספר איך בסך הכל היית מלח הארץ, אחד שבסך הכל אפשר לסמוך עליו תמיד. ודאי תיעלב לשמוע איך בסך הכל היית בסדר, הרי כשאומרים בסך הכל מתכוונים שבאופן כללי אפשר לומר שהיית בסדר, אבל אם נשאל איך היית באופן ספציפי, נקבל תשובה אחרת.

מי שחי באופן כללי, תמיד מוצא תירוצים. אלהים אולי מסתפק בכך, אבל לא השטן. אם חיית בסך הכל בסדר, אבל באופן ספציפי היית אנוכי, חסר רגישות, מתעלם, אז גם אם התמונה הכללית טובה, הפרטים הקטנים משנים הכל.

אז תענה לשטן: תשמעו, היו מקרים שהעלמתי מיסים ואפילו פעם בגדתי באישתי. חמש פעמים (בבית דין של מעלה זוכרים בדיוק הכל) התחמקתי ממילואים, ובעבודה היו לפחות חמישים פעמים שמישהו החתים לי כרטיס. נכון, אני מודה, תמשיך לאחר הפסקה מתודית, אבל סיפרו לי שיש פה מאזניים ואם תשימו את כל הדברים הטובים שעשיתי בצד אחד והשליליים בצד השני, אני בטוח שתראו מה מגיע לי. ממש הפכת לעורך דין ממולח.

השטן גיחך כאילו לעצמו ואלהים נראה מודאג. עברו דקות אחדות, לך זה ייראה כמו נצח, וכל המעשים הונחו על המאזניים והכף נטתה לצד שמאל באופן ברור. השטן קם ממקומו ובמבט רב רושם נשא נאום: רבותי, באופן כללי זה לא מספיק בכלל. הדברים שאתם דשים בעקבים שלך, כל הפיצ'פקעס שנדמה לכם שהם לא חשובים, כל הרגעים המבוזבזים, כל הנחמות והתירוצים, כולם מצטברים לחשבון גדול מאוד. הרי כך עובד חשבון הבנק שלכם, אם אתם בסך הכל לא קונים מותרות, אבל באופן ספציפי, פה ושם, מוציאים את הוויזה ומגהצים, אז אתם במשיכת יתר.

כנראה שהשטן לא שט בארץ זמן רב, כי ויזה כבר מזמן לא מגהצים, אבל בפסיכולוגיה אנושית הוא בקיא ואת רש"י על פרשת השבוע הוא קרא.

הנה עוד אחד שבאופן כללי היה די בסדר, אבל באופן ספציפי הוא במשיכת יתר – סיים וצחק בצחוק נורא.

אדם נידון על הדברים שהוא דש בעקביו, הפרטים הקטנים, המעשים היומיומיים, אומר רש"י בתחילת הפרשה. אתה תביט בתקווה אל אלהים ותקווה, כי הוא יהיה רחום וחנון גם הפעם. אלהים יעביר את מבטו ממך אל השטן ובחזרה, ויפסוק את דינך. אלו שיישארו בארץ יאמרו קדיש, מקווים בשבילך שירחם.

בינתיים, כדאי לחיות את החיים במנות קטנות. לא בחודשים ושנים, אלא בשניות בודדות. תשאלו את לוסיין בולט כמה שוות 9.69 שניות.