הדובון חצוף מאוד

סרט חדש / שי שגב

אל תטעו: "טד" אינו סרט לילדים. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים ומשתכר בכל הזדמנות אפשרית. הסרט משעשע, אך לעיתים שטוח כמו הבדיחות שבו

Print Friendly

★★★★★

אם אתם מעוניינים ללכת לראות את הסרט "טד" ולהביא את הילדים כיוון שראיתם דובון חמוד על הפוסטר, מצפה לכם הפתעה. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים, משתכר בכל הזדמנות אפשרית ועונה לשם "טד".

יתכן והסרט היה ממשיך מהקולנוע באופן זריז לספריות ה-DVD, אבל הקומדיה תפסה את הצופים בארצות הברית כמו אש בשדה קוצים, ומאז "טד" גורף מיליוני דולרים בקופות הקולנוע.

הסיפור מתחיל בשנת 1985 עם משאלת ליבו לחג המולד של ילד בן 8, המבקש מהדובון שלו להתעורר לחיים. אמו קוראת לזה "נס חג המולד", עד שמגלים את האופי העברייני של טד.

דמיינו אם אי.טי. היה נשאר עם אליוט בפרברים של ארצות הברית, ולא חוזר לכוכב שלו הרחק בשמיים. עכשיו, קיפצו קדימה 30 שנה, כשאי.טי. ואליוט הם חברים טובים: שניהם עצלנים, רודפי נשים, וכל ערב צופים מחדש בסרט "פלאש גורדון".

גזען ורודף נשים. התמונות באדיבות "UIP" ו"גלובוס גרופ"

ברוכים הבאים לעולם הסליזי של הדובון טד והגבר הלא-בוגר, ג'ון בנט (המגולם על-ידי מארק וולברג, "לילות בוגי"). מי ששוברת את האחווה הגברית באמצעים רומנטיים, היא החברה של ג'ון, לורי (מילה קוניס, "ידידים פלוס"), שמנסה להפריד ביניהם במשפט "אני צריכה גבר, לא ילד קטן עם דובון". אם כן, הסרט דן בברירה הטבעית, הבחורה או הדובי.

מתחת לשכבת הקומדיה החיצונית מסתתר שלד של קומדיה רומנטית טיפוסית וקונבנציונלית לחלוטין. טד אינו סרט מושלם מהתחלה ועד הסוף, אלא כאילו חיברו עלילה של שלושה פרקי סדרה קומית טלוויזיונית.

חשוב לציין, שהסרט לא יאכזב את חובבי סת' מקפרליין, בימאי "טד" ויוצר סדרת הטלוויזיה "איש משפחה". מקפרליין הוא איש אשכולות עם מוח גס, שיודע לספר בדיחות מלוכלכות, זוכה פרס האמי וכנראה התסריטאי/בימאי בעל המשכורת הגבוהה ביותר בטלוויזיה האמריקנית. הבדיחות הציניות עשויות להצחיק ואף להזיל דמעה בקרב הקהל, אבל חלק גדול גם יחלפו מעל הראש.

מקפרליין טוב בבימוי באותו עוצמה כמו שהדובי שלו רע. טד גס, חסר נימוסים, גזען, רודף נשים ולא מתבייש לספר בדיחות על אסונות או יהודים. נראה שבהוליווד, רק דובי יכול להגיד את הבדיחות שקומיקאים אחרים פוחדים לומר. עם זאת, הסרט מעט שטוח כשטד לא על המסך, כיוון שמארק וולברג או מילה קוניס אינם קומיקאים, אפילו רחוק מזה, והיחסים ביניהם הופכים את העלילה למלודרמטית ואף משעממת.

בסופו של דבר, בדיחת פלוצים יכולה להיות מצחיקה פעם אחת, אבל חמש פעמים?! חשוב להבהיר, טד הוא אגדה משעשעת למבוגרים ובהחלט לא לסרט קיץ לצעירים.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, תרבות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.