הדובון חצוף מאוד

סרט חדש / שי שגב

אל תטעו: "טד" אינו סרט לילדים. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים ומשתכר בכל הזדמנות אפשרית. הסרט משעשע, אך לעיתים שטוח כמו הבדיחות שבו

הדובון חצוף מאוד

סרט חדש / שי שגב

אל תטעו: "טד" אינו סרט לילדים. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים ומשתכר בכל הזדמנות אפשרית. הסרט משעשע, אך לעיתים שטוח כמו הבדיחות שבו

★★★★★

אם אתם מעוניינים ללכת לראות את הסרט "טד" ולהביא את הילדים כיוון שראיתם דובון חמוד על הפוסטר, מצפה לכם הפתעה. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים, משתכר בכל הזדמנות אפשרית ועונה לשם "טד".

יתכן והסרט היה ממשיך מהקולנוע באופן זריז לספריות ה-DVD, אבל הקומדיה תפסה את הצופים בארצות הברית כמו אש בשדה קוצים, ומאז "טד" גורף מיליוני דולרים בקופות הקולנוע.

הסיפור מתחיל בשנת 1985 עם משאלת ליבו לחג המולד של ילד בן 8, המבקש מהדובון שלו להתעורר לחיים. אמו קוראת לזה "נס חג המולד", עד שמגלים את האופי העברייני של טד.

דמיינו אם אי.טי. היה נשאר עם אליוט בפרברים של ארצות הברית, ולא חוזר לכוכב שלו הרחק בשמיים. עכשיו, קיפצו קדימה 30 שנה, כשאי.טי. ואליוט הם חברים טובים: שניהם עצלנים, רודפי נשים, וכל ערב צופים מחדש בסרט "פלאש גורדון".

גזען ורודף נשים. התמונות באדיבות "UIP" ו"גלובוס גרופ"

ברוכים הבאים לעולם הסליזי של הדובון טד והגבר הלא-בוגר, ג'ון בנט (המגולם על-ידי מארק וולברג, "לילות בוגי"). מי ששוברת את האחווה הגברית באמצעים רומנטיים, היא החברה של ג'ון, לורי (מילה קוניס, "ידידים פלוס"), שמנסה להפריד ביניהם במשפט "אני צריכה גבר, לא ילד קטן עם דובון". אם כן, הסרט דן בברירה הטבעית, הבחורה או הדובי.

מתחת לשכבת הקומדיה החיצונית מסתתר שלד של קומדיה רומנטית טיפוסית וקונבנציונלית לחלוטין. טד אינו סרט מושלם מהתחלה ועד הסוף, אלא כאילו חיברו עלילה של שלושה פרקי סדרה קומית טלוויזיונית.

חשוב לציין, שהסרט לא יאכזב את חובבי סת' מקפרליין, בימאי "טד" ויוצר סדרת הטלוויזיה "איש משפחה". מקפרליין הוא איש אשכולות עם מוח גס, שיודע לספר בדיחות מלוכלכות, זוכה פרס האמי וכנראה התסריטאי/בימאי בעל המשכורת הגבוהה ביותר בטלוויזיה האמריקנית. הבדיחות הציניות עשויות להצחיק ואף להזיל דמעה בקרב הקהל, אבל חלק גדול גם יחלפו מעל הראש.

מקפרליין טוב בבימוי באותו עוצמה כמו שהדובי שלו רע. טד גס, חסר נימוסים, גזען, רודף נשים ולא מתבייש לספר בדיחות על אסונות או יהודים. נראה שבהוליווד, רק דובי יכול להגיד את הבדיחות שקומיקאים אחרים פוחדים לומר. עם זאת, הסרט מעט שטוח כשטד לא על המסך, כיוון שמארק וולברג או מילה קוניס אינם קומיקאים, אפילו רחוק מזה, והיחסים ביניהם הופכים את העלילה למלודרמטית ואף משעממת.

בסופו של דבר, בדיחת פלוצים יכולה להיות מצחיקה פעם אחת, אבל חמש פעמים?! חשוב להבהיר, טד הוא אגדה משעשעת למבוגרים ובהחלט לא לסרט קיץ לצעירים.

★★★★★

אם אתם מעוניינים ללכת לראות את הסרט "טד" ולהביא את הילדים כיוון שראיתם דובון חמוד על הפוסטר, מצפה לכם הפתעה. הדב שתפגשו אינו חמוד או כיפי לחיבוק, אלא חצוף, לוקח סמים, משתכר בכל הזדמנות אפשרית ועונה לשם "טד".

יתכן והסרט היה ממשיך מהקולנוע באופן זריז לספריות ה-DVD, אבל הקומדיה תפסה את הצופים בארצות הברית כמו אש בשדה קוצים, ומאז "טד" גורף מיליוני דולרים בקופות הקולנוע.

הסיפור מתחיל בשנת 1985 עם משאלת ליבו לחג המולד של ילד בן 8, המבקש מהדובון שלו להתעורר לחיים. אמו קוראת לזה "נס חג המולד", עד שמגלים את האופי העברייני של טד.

דמיינו אם אי.טי. היה נשאר עם אליוט בפרברים של ארצות הברית, ולא חוזר לכוכב שלו הרחק בשמיים. עכשיו, קיפצו קדימה 30 שנה, כשאי.טי. ואליוט הם חברים טובים: שניהם עצלנים, רודפי נשים, וכל ערב צופים מחדש בסרט "פלאש גורדון".

גזען ורודף נשים. התמונות באדיבות "UIP" ו"גלובוס גרופ"

ברוכים הבאים לעולם הסליזי של הדובון טד והגבר הלא-בוגר, ג'ון בנט (המגולם על-ידי מארק וולברג, "לילות בוגי"). מי ששוברת את האחווה הגברית באמצעים רומנטיים, היא החברה של ג'ון, לורי (מילה קוניס, "ידידים פלוס"), שמנסה להפריד ביניהם במשפט "אני צריכה גבר, לא ילד קטן עם דובון". אם כן, הסרט דן בברירה הטבעית, הבחורה או הדובי.

מתחת לשכבת הקומדיה החיצונית מסתתר שלד של קומדיה רומנטית טיפוסית וקונבנציונלית לחלוטין. טד אינו סרט מושלם מהתחלה ועד הסוף, אלא כאילו חיברו עלילה של שלושה פרקי סדרה קומית טלוויזיונית.

חשוב לציין, שהסרט לא יאכזב את חובבי סת' מקפרליין, בימאי "טד" ויוצר סדרת הטלוויזיה "איש משפחה". מקפרליין הוא איש אשכולות עם מוח גס, שיודע לספר בדיחות מלוכלכות, זוכה פרס האמי וכנראה התסריטאי/בימאי בעל המשכורת הגבוהה ביותר בטלוויזיה האמריקנית. הבדיחות הציניות עשויות להצחיק ואף להזיל דמעה בקרב הקהל, אבל חלק גדול גם יחלפו מעל הראש.

מקפרליין טוב בבימוי באותו עוצמה כמו שהדובי שלו רע. טד גס, חסר נימוסים, גזען, רודף נשים ולא מתבייש לספר בדיחות על אסונות או יהודים. נראה שבהוליווד, רק דובי יכול להגיד את הבדיחות שקומיקאים אחרים פוחדים לומר. עם זאת, הסרט מעט שטוח כשטד לא על המסך, כיוון שמארק וולברג או מילה קוניס אינם קומיקאים, אפילו רחוק מזה, והיחסים ביניהם הופכים את העלילה למלודרמטית ואף משעממת.

בסופו של דבר, בדיחת פלוצים יכולה להיות מצחיקה פעם אחת, אבל חמש פעמים?! חשוב להבהיר, טד הוא אגדה משעשעת למבוגרים ובהחלט לא לסרט קיץ לצעירים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן