החל בשנת הלימודים הקרובה יסובסדו הטיולים השנתיים באופן דיפרנציאלי, בשיעור של 40-80 אחוזים, בהתאם לדירוג הכלכלי חברתי של בית הספר. כך הודיע שר החינוך, גדעון סער, בדיון היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ג, שהתקיים היום בוועדת החינוך של הכנסת. עלות סיבסודם של הטיולים השנתיים תהיה כ-270 מיליון שקלים ולדברי שר החינוך, יינתן דגש ל"טיולים ערכיים שיטמיעו את אהבת המולדת, הטבע והנוף".

השר סער התייחס למהלך חינוך חינם לגילאי 3-4 ואמר כי לכ-80 אחוז מהילדים, בטווח הגילאי 3-4, יינתן מענה כבר בשנת הלימודים הקרובה.

סער הדגיש במיוחד את השיפור שחל בציוני המיצ"ב בשנת -2011:  "אני מייחס אמינות לתוצאות הללו", אמר. "יש שינוי עמוק קונסיסטנטי בתוך המערכת. אם אני צודק נראה שינוי לטובה גם בתוצאות של המבחנים הבינלאומיים שיתפרסמו בדצמבר 2013".

בהתייחסו לסוגיית המאבק באלימות אמר: "ראינו ירידה של 25% באלימות לסוגיה, מעל ומעבר למקום שאנחנו הגדרנו כיעד".

אבל עיקרו של הדיון הוקדש שוב לפיטורי מפמ"ר אזרחות אדר כהן, לאחר שמספר מורים לאזרחות הביעו את מחאתם על הפיטורים וטענו כי המהלך פגע פגיעה עמוקה במקצוע ובאמונם במערכת. פדרו גולדפר, רכז אזרחות והיסטוריה בבית ספר נופי צור, עוטף עזה, הזהיר: "הגעתי לישראל ב-1981 מדיקטטורה צבאית שהיתה אז בארגנטינה. כבוגר דיקטטורה צבאית אני חייב לומר שיש סימנים טוטליטריים במערכת החינוך, שאנחנו חייבים להיזהר מהם". יעל, מורה לתרבות ישראל ואזרחות בבית ספר הר-טוב: "אנחנו מרגישים חוסר אמון כלפי מערכת החינוך. הייתה התקדמות גדולה במקצוע האזרחות – הכשרת מורים איכותית בשטח, הכשרות, למידה חווייתית, אתר מט"ח, למידה שיתופית ולמידת חקר, כנסים בשביל מורים ופיתוח קהילת מורים שהיוותה מודל חינוכי. המפמ"ר הוביל אותנו בבטחה ופיתח הוראת אזרחות במדינה שלנו".

חגי עמר, מורה לאזרחות: "גם לי צר שהפורום היחיד שמאפשר לנו להציג את עמדתנו לפני השר והמנכ"לית הוא ועדת החינוך. אנחנו לא מבקשים לבחור מפמ"ר, אלא רוצים לומר שהיה שינוי מבורך תחת הנהגתו של אדר. הדרך היחידה היא להשמיע את קולנו באמצעות הוועדה הזאת כי מסרבים להיפגש איתנו".

"אני מגבה באופן מוחלט את החלטת מנכ"לית משרד החינוך ויש לי אמון מוחלט בשיקול דעתה", השיב שר החינוך גדעון סער. "אינני אומר שלאדר כהן אין זכויות ואין כישרונות, אך בסופו של דבר העניינים נשקלו בצורה הוגנת ותוך איפוק מרבי. לא תהיה פגיעה בנושא החשיבה הביקורתית, כי אין רק אדם אחד שאמון על חשיבה ביקורתית. אין לי מושג מי ייבחר במכרז להיות מפמ"ר אזרחות בעתיד, אבל אני מצפה למידה של כבוד כלפי ההחלטה שהתקבלה".

סער ציין, כי גם ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, החליט לא לתת קביעות לכהן בגלל תפקודו, אך הוא קיבל את עצת מנכ"ל המשרד דאז ד"ר שושני והחליט לתת לכהן שנת ניסיון נוספת כדי שעניינו יבחן פעם שוב. "בינתיים אף אחד לא נגע בשערה משערות ראשכם ואתם מגיעים להתבטא כאן בחופשיות כמו במדינה דמוקרטית. לא כל המורים כפופים להתארגנות שלכם. יש מורים שמביעים את עמדתם ההפוכה משלכם", ענה השר סער למורים.

בדיון עלה גם נושא החינוך במגזר הערבי. ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש): "הבעיות של החינוך הערבי הן נקודת התורפה של מערכת החינוך בישראל. יש אפליה מצטברת במשך עשרות שנים. הגיע הזמן שהשר יקבע תכנית מערכתית גם בהיבט הפדגוגי וגם בהיבט הפיזי. אם אנחנו נתקדם זו תהיה ברכה לכלל מערכת החינוך – יעודד את ההשתלבות של הצעירים הערבים במערכת החינוך ובמשק וישפר את המצב של מערכת החינוך הישראלית בעולם". בנושא תכנית המנהיגות אמר ברכה: "לשר החינוך יש את מערכת השיקולים שלו והתפיסה האידיאולוגית שלו. היה צריך להטמיע ערכים אחרים במערכת החינוך הערבית, כפי שמצאתם לנכון להכניס את מורשת הרב קוק למערכת החינוך הממלכתית דתית. רצוי לחזק את הנרטיב גם בקרב החינוך הערבי ולהתייחס גם לערכים אוניברסאליים ולא רק לאומיים".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) בירך על השמירה העיקשת של שר החינוך על התקציב והביע מחאתו על כך שמשרד החינוך מכשיל את מהלך התקצוב הדיפרנציאלי בשלטון המקומי. "יש עיוות גדול מאוד, שבו המועצות שאין להן תקציב צריכות לשלם אותם תקציבים על פרויקטים בחינוך כמו הרשויות החזקות. העמדה הזאת לא הגיונית, לא הוגנת ולא נכונה", אמר.

ח"כ זחאלקה התייחס גם לסיורי המורשת בחברון, פיטורי המפמ"ר לאזרחות, התמיכה באוניברסיטת אריאל וניסיונותיו של שר החינוך, לשיטתו, להשליט ראיית עולם ימנית על מערכת החינוך.

"אני מוביל את המערכת על פי דרכי ואין כוונה לחנך את התלמידים במגזר הערבי להצביע 'ליכוד', למרות שהייתי שמח מאוד אם היו עושים זאת", השיב שר החינוך סער. "הייתי עושה עוול אם הייתי אומר שבמגזר הערבי לא צריך ללמוד על בן גוריון ובגין". סער הדגיש, כי אינו חש צורך להתנצל באף אחת מהסוגיות שהועלו על ידי הדוברים בדיון.

נציגי משטרת ישראל מסרו בדיון, כי הם נערכים בשיתוף פעולה מלא לפתיחת שנת הלימודים. לדבריהם, התייצבות המאבטחים היא מעל 95 אחוז ובירושלים שוקלים להרחיב את ה"אבטחה המדלגת" – הסיור הממונע בין אשכולות הגנים. עם זאת, אמרו נציגי המשטר, כי אם יהיו עוד גני ילדים לאבטח – יהיה צורך בעוד תקציב. "יש קושי לממש תקני מאבטחים בירושלים והגיע הזמן לראות בזה עבודה מועדפת".