Skip to content

תאונות פגע וברח: להפסיק לחוס על הנהגים העבריינים

יש להתגייס לתיקון המצב שהתדרדר עד הפקרות המגיעה לתחתית האנושיות. הפקרת נפגעי תאונות הדרכים משולה בעיני רבים לרצח. לכן, יש להחמיר הן בהיבט הענישה והן בפן ההרתעתי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בזמן האחרון אנחנו עדים לריבוי תופעות מכוערות של הפקרת נפגעי תאונות דרכים, שלעיתים נפטרים, או נותרים עם ליקויים גופניים חמורים לכל חייהם. נשאלת השאלה: האם הסיבה לריבוי המקרים הללו מקורה בדין המקל, או שיש לכך סיבות אחרות?

>>> פרס: "תאונת הפגע וברח בנתניה – רצח. אין לזה הגדרה אחרת"

לתפישתי, המצב הקיים בדומה למשוואה מתמטית בעלת מספר פרמטרים, חלקם נעלמים וחלקם ידועים. לכן, יש לתקן את הידועים ולחקור את הנעלמים. בעוד אני מספר לכם על משוואות מתמטיות בשל מוחי האנליטי, יושבות משפחות בוכות ואבלות. ליבנו עימן ולמען מתיהן, אלו שנספו בתאונות דרכים והופקרו לנפשם, למענם יהא מאבקנו, ולא לשווא.

"עת לעשות לאדני הפרו תורתך" [על יסוד תהילים קי"ט ] ובמילים אחרות: יש להתגייס לתיקון המצב שהתדרדר עד הפקרות המגיעה לתחתית האנושיות. הפקרת נפגעי תאונות הדרכים משולה בעיני רבים מאיתנו לרצח. אשר על כן, יש להחמיר הן בהיבט הענישה והן בפן ההרתעתי.

שושן ברבי, שעל פי החשד היה מעורב בתאונת הדרכים הקטלנית בנתניה ונראה נמלט מזירת האירוע (צילום: משטרת ישראל)
שושן ברבי, שעל פי החשד היה מעורב בתאונת הדרכים הקטלנית בנתניה ונראה נמלט מזירת האירוע (צילום: משטרת ישראל)

קיימים מספר חוקים שהכנסת חוקקה בנושא ההפקרה: האחד – הכפלת העונש המקסימלי משבע ל-14 שנות מאסר; והשני – הטלת עונש חמור גם על היושבים ברכב המעורב בתאונת הפגע וברח ושלא מילאו חובתם לסייע לנפגעים, להזעיק כוחות הצלה ולדווח לרשויות החוק. חוק נוסף שאזכיר והמסדיר הכללת משפחות הנפגעים בחוק נפגעי עבירה.

מבחינת המשפחות האבלות והמשפחות שכל חייהן סובבים בטיפול בפצועים ועולמם חרב עליהן, החוקים הם בבחינת פיטומי מילים בעלמא. צריך גם ביצוע ומעשה, לא רק חקיקה שנותרת ללא פטרון בהיכלי בית המשפט. מן המפורסמות היא ששופטי ישראל רחמנים בני רחמנים הם, ולהוכחה הסיפור העגום בלשון המעטה של משפחת גרינשפן, שבתם שחר, והיא רק בת 12, נדרסה על ידי נהג פורע חוק שהיה בגילופין. בית המשפט הרחמן, ובמסגרת עסקת טיעון, גזר על הנהג העבריין שהותיר ילדה פגועה קשות והמתקשרת עם סביבתה רק באמצעות הזזת העפעפיים, קנס אותו באלף שקל.

כושר ההרתעה נמדד על ידי שני מרכיבים. האחד הוא חומרת העונש, אך השני, ולא פחות חשוב, הוא הסתברות התפיסה בביצוע העבירה. נתמקד בנושא של חתירה להרתעה בתחום הנזיקי, שתגרום להפחתה במספר התאונות. ישנם שני סוגי הרתעה:

  1. הרתעה ספציפית: אנשים יחששו לא רק לכך שהם אמורים לעמוד לדין פלילי, אלא גם לכך שהם אמורים לשלם פיצויים אזרחיים, בין אם ישירות ובין אם בצורת עלות מוגברת של דמי ביטוח. ישנה בעייתיות בשאלה אם כלי זה הוא יעיל. הרי אדם שמבצע עבירה מתעלם מהסיכון שהוא ייהרג או יהרוג אדם אחר ומכך שייכנס לכלא, האם הגדלת הפרמיה תרתיע אותו? התשובה היא כן, הכלי הזה נוסף לכלים אחרים ומשפיע על מאזן ההרתעה של האדם.
  2. הרתעה כללית – הדעה המשפטית הישראלית תפסה את המערכת המשפטית ככלי שנכנס לתמונה רק אחרי שהתרחשה התאונה. דיני הנזיקין משמשים רק כדי לקבוע את הפיצויים אחרי התאונה. הדעה היום קובעת שדיני הנזיקין צריכים לשמש גם ככלי שינתב אנשים לפעולות שיקטינו את מספר התאונות ואת חומרתן.

לעניין הענישה לא אכביר מילים; יש להעלות את רף הענישה באופן התואם את המצב הקיים, וזאת על מנת להרתיע, אולם גם למטרת ביצוע. דהיינו: להפסיק את אופנת עסקאות הטיעון ולחסום אך במעט את פרץ רגשי הרחמנות על הנהג העבריין ולגזור עליו עונש מקסימלי. למותר לציין שאף אם נהג בגילופין ו/או תחת השפעת סמים, אין בזאת כדי להקל בעונשו, מאחר שלמצבו עת הנהיגה האשם עליו – הוא שהכניס ביודעין את עצמו לשכרות ו/או להשפעת סמים.

עלינו לפעול בנחישות ובהחלטיות ולקרוא לבית המחוקקים ליזום חקיקה בהתאם לחומרת התופעה המכוערת של הפקרת פצוע תאונת דרכים. ברי לכולי עלמא שחקיקה בלבד לא תועיל למיגור התופעה. יש לקרוא את כל גופי האכיפה ובתי המשפט לנהוג בעבריינים שהפקירו את הפצועים וברחו במקום להגיש עזרה ו/או הזעקת כוחות הצלה, בנוסח "עין תחת עין": גרמת לתאונה בה הפקרת את הפצוע אשר נפטר כתוצאה מכך? משול אתה לרוצח, ובית המשפט יעמידך על דוכן הנאשמים כמי שרצח, לא פחות מזה.

אסור בתכלית האיסור לשדר לעבריינים הפוטנציאליים מסר ובו כרוכים עסקאות טיעון מקלות יחד עם רחמנותם של שופטי ישראל. על העבריינים בפוטנציה לדעת היטב שסוף מעשיהם והענישה יהיו חמורים ביותר.

רשימה זו אני חותם בשליחת תנחומיי למשפחות האבלות ובתקווה שמקרים כאלו לא יקרו עוד.

________________________________________________________________________

פרופ' חיים בר הוא רופא חיפאי ותיק, שהקו החברתי היה תמיד נר לרגליו, עוד לפני שזה הפך להיות הדגל העיקרי של המחאה שהתחילה בקיץ 2011. בר החל בחודשים האחרונים לגבש סביבו קבוצת פעילים חברתיים מכל הארץ, שבנוסף לפעילות הנרחבת של סיוע לנזקקים וניצולי שואה משמשים גם קבוצה רעיונית המגבשת מדיניות כלכלית חברתית שתשמש אלטרנטיבה למדיניות הממשלתית הקיימת היום.  בר הוא חבר במפלגת העבודה וממצה כל הזדמנות לפגישות עם ח"כים, אנשי ציבור ופעילים חברתיים. דף הפייסבוק של חיים בר
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן