חמישה ארגונים לזכויות אדם – האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם ואס"ף (ארגון סיוע לפליטים) – הגישו אתמול (ב') למועצה הארצית לתכנון ולבנייה את השגותיהם על תיקון התכנית לבניית מתקן כליאה לפליטים ומבקשי מקלט. תיקון התכנית נועד לאפשר כליאה מיידית באוהלים, והארגונים טוענים כי מדובר בתנאי כליאה בלתי אנושיים.

בינואר 2012 חוקק התיקון לחוק למניעת הסתננות ומאז למעשה מוסמך משרד הביטחון לכלוא כל אדם שחצה את הגבול לישראל שלא כחוק לתקופה של שלוש שנים לפחות, גם אם הוא מבקש בה מקלט על פי אמנת הפליטים הבין-לאומית.

על אף אישור תכנית מתאר 46 להקמת מתקן כליאה המיועד ל-8,000 איש במתחם קציעות שבנגב, העבודות להקמתו רק בתחילתן. עם התגברות הקולות נגד מבקשי מקלט ומהגרים בחודשים האחרונים ובעיקר ההפגנות האלימות בשכונות דרום תל אביב, הוחלט להאיץ את כליאת מבקשי המקלט ולחפש פתרון מהיר.

לפיכך הגיש שר הפנים מסמך ובו תיקונים שהוא מבקש להכניס בתכנית שאושרה. שני תיקונים נוגעים לשני עניינים: האחד הוא הקמת מחנה אוהלים סגור לצורך כליאת מי שמוגדר כ"מסתנן", והשני הוא מתן פטור מהיתר, שיאפשר לבנות את מתקן הכליאה החדש ללא כל התנאים שהוצבו בתמ"א 46. בחודשים האחרונים החל משרד הביטחון בהקמת אוהלים המיועדים להחזקת כאלפיים כלואים במתחם נחל רביב. בכוונת המדינה להשלים את בניית מתחם האוהלים, כך שאפשר יהיה להחזיק בו 4,000 כלואים והיא מבקשת את תיקון התכנית כדי להחילה גם על בנייה זו.

ארגוני זכויות האדם מתנגדים להכנסת התיקונים לתכנית המתאר, וטוענים כי "אלפי מבקשי מקלט וילדיהם ייכלאו לתקופה של כמה שנים, בתנאים קשים וקיצוניים, גרועים מן התנאים הירודים הנהוגים בבית הסוהר סהרונים כיום".

"על פי התיקון שמבקשת המדינה לעשות בתכנית מתקן הכליאה, תתאפשר, בין היתר, החזקתם של הכלואים באוהלים לתקופה של שלושים חודשים, שהמועצה הארצית תוכל להאריכה; יבוטל 'מכלול הקליטה' שבו אמורים היו להיבנות מתקני רפואה ומתקנים לתשאול מבקשי המקלט; יתאפשר אכלוס מתקן הכליאה טרם הקמת מבני ציבור וטרם פיתוח השטחים הציבוריים הפתוחים; ותתאפשר הקטנת השטח המינימלי לנפש. נוסף על כל אלה, בעתיד יוקם בסמוך מאוד למכלול הכליאה מתקן טיהור שפכים".

בהשגותיהם מתארים הארגונים את המצב העלול להיווצר אם תאושר התכנית: "אלפי מבקשי מקלט, בהם קורבנות סחר ועינויים, יחד עם ילדיהם, מוחזקים בצפיפות, רבים מהם באוהלים, חשופים לפגעי מזג האוויר ולתנאיו הקיצוניים. אלפי גברים, נשים וטף מצטופפים בתורים לחלוקת מעט מדי מזון, למעט מדי מקלחות ולמעט מדי תאי שירותים. אלפים ללא תעסוקה, ללא חינוך ראוי, ללא סעד נפשי, ללא סעד סוציאלי, ללא שירותי בריאות מספקים ודרושים. נשים מופרדות מבני זוגן, ילדים מאבותיהם. סגורים למשך שנים, מוקפים חומות, גדרות, תיל ושערי מתכת".

ראוי לציין, כי מתקן הכליאה שהמדינה מבקשת להקים צפוי להיות מתקן הכליאה הגדול ביותר למהגרים בעולם המערבי. חרף גודלו העצום של המתקן על פי תמ"א 46, וחרף העובדה כי הוא מתוכנן להחזיק כלואים עם ילדיהם לתקופות ממושכות, וייתכן שאף בלתי מוגבלות, הוראות התכנית קובעות כי שטח המחייה יהיה מצומצם. על כך כותבים הארגונים "מתקן שכזה, המנוהל כבית סוהר, יהפוך עד מהרה למחנה פליטים דכאני מן הגרועים בתבל".

רובם המכריע של מבקשי המקלט, אשר נכנסו לישראל מאז שנת 2005 וצפויים להיכלא במתקן, הגיעו מאריתריאה וסודן ואינם מוחזרים למדינותיהם מאחר שנשקפת סכנה לחייהם. אף על פי שישראל נמנעת ככלל מלגרש אותם, היא גם מסרבת לבדוק את בקשותיהם להיות מוכרים כפליטים לפי אמנת הפליטים (RSD) ובמקום זאת מוציאה רישיונות שהייה זמניים, המכונים "הגנה קבוצתית". הארגונים טוענים, כי אישור התכנית משמעה, כי הרשויות ויתרו כליל על מילוי חובותיהן לנהל מערכת לקליטת בקשות מקלט, לזהות קורבנות סחר, עבדות ועינויים ולטפל בהם.

ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ריפמן: "אכלוסה של עיר האוהלים בתנאים אלה, בהם לשוהים במתקן לא יסופקו חשמל, מים, ביוב ועוד, תהווה בכייה לדורות ותביא לפגיעה משמעותית בחיי אדם, לצד הפגיעה במאמצי הפיתוח של חבל ניצנה, גרימת נזק ברמה הלאומית והבין-לאומית והפיכתנו למדינה שבה חיי אדם מאבדים מערכם"

השגות הארגונים המבקשים מהמועצה לדחות את התכנית ולא לאשרה, מצטרפות להשגתה של עמותת "במקום", אדריכלים למען זכויות תכנון. העמותה עתרה לבג"ץ נגד התיקונים בתכנית המחמירים את תנאי הכליאה, אך בקשתה להוציא צו ביניים המונע את המשך העבודות נדחתה. עם זאת קבעו השופטים בתיק, כי על המדינה לבדוק את מספר המסתננים לישראל, ואם יש אכן ירידה, יש לשקול אם יש צורך בהקמת מתקן נוסף בדמות עיר אוהלים בנחל רביב.

בעוד הארגונים מתנגדים באופן עקרוני לכליאה ממושכת של מבקשי מקלט וקרבנות סחר ועינויים, עמדתה של המועצה האזורית רמת הנגב, שבשטחה נמצאים מתקני הכליאה, שונה. המועצה נתנה בעבר הסכמתה להקמת מתקן הכליאה על פי תמ"א 46, מתוך מחשבה שיש למצוא פתרון לרבבות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה שהגיעו לישראל דרך גבול מצרים.

אולם כעת, לנוכח התיקונים שהוכנסו בתכנית המתאר, הם הצטרפו למאבק ומתנגדים להם בכל תוקף. ראש המועצה, שמואל ריפמן, כתב מכתב לראש הממשלה: "לאחר שנרתמנו לסייע ועודנו מסייעים בהקמת מתקן הקבע, בחרה המדינה לזרות חול בעינינו ולהקים פרויקט מיותר, הזוי ונורא שפגיעתו בערך חיי האדם הוא ברור ומובהק. אני מביע בפניך שוב במכתבי זה את התנגדותי הנחרצת להקמת עיר האוהלים במרחק של 5 ק"מ בלבד ממתקן סהרונים. לא זו בלבד שהקמת עיר האוהלים אינה נשענת על עבודת מטה ראויה ונעשית בחיפזון, אלא שאיכלוסה צפוי להיעשות גם הוא בלא מחשבה כלל.

"כך, למשל, צפויים המסתננים לשהות באוהלים צבאיים לאורך כל שעות היום והלילה, בתנאים בלתי אנושיים. אכלוסה של עיר האוהלים בתנאים אלה, בהם לשוהים במתקן לא יסופקו חשמל, מים, ביוב ועוד, תהווה בכייה לדורות ותביא לפגיעה משמעותית בחיי אדם, לצד הפגיעה במאמצי הפיתוח של חבל ניצנה, גרימת נזק ברמה הלאומית והבין-לאומית והפיכתנו למדינה שבה חיי אדם מאבדים מערכם".

בין הטענות של המועצה על הליקויים הצפויים, הם מונים את היעדר הביוב והשימוש בבריכות חמצון שאינן מאושרות בתב"ע ונמצאות במצב ירוד, והיעדר התייחסות לנושאי תברואה, כגון מניעת מחלות וזיהומים, קירבת מתקני השהייה ללולים ולרפת, התמודדות עם תנאי אקלים קיצוני ושטפונות, היעדר תשתית לטיפול בפסולת ביתית.

אדוה לויד, דוברת המועצה, טוענת כי ההחלטה נעשתה בחיפזון בגלל האווירה הציבורית נגד מבקשי המקלט, וכי כרגע אין כלל צורך במחנה האוהלים. "באפריל ומאי התחוללו מהומות בדרום בתל אביב, וראש הממשלה קיבל החלטה שנשענת על היסטריה ופופוליזם, כדי להשקיט את הרוחות. הוא הורה להקים מתקן שניתן להקים תוך חודש. הוא הטיל את המלאכה על משרד הביטחון, שיודע לקחת מחנה צבאי ולהשתמש בתקנות פטור שתוקננו בשנות החמישים כדי להקים יישובים חדשים ובציניות רבה להתאים אותן להקמת מתקן כליאה, כשהוא מדלג על משוכות תכנון".

"אין בכלל צורך בעיר האוהלים. יש כארבעת אלפים מקומות פנויים במתקן קציעות, שנמצא חמישה קילומטרים משם. זה בזבוז של תשעים מיליון שקל, שהוצאו עד כה על הקמת עיר האוהלים. זה מתכון בדוק לוועדת חקירה שתקום בשלב כלשהו".

פנינו לפני יומיים אל משרד ראש הממשלה בבקשה להגיב על הטענות העולות בכתבה זו ועד כה לא ניתנה תגובה. התגובה תתפרסם כאשר תגיע.

[related-posts]