כשהטורקים בנו את באר שבע

על הקמתה של העיר באר שבע צריך להודות דווקא לטורקים, שבכל 400 שלטון האימפריה העות'מאנית, החליטו רק על תכנון והקמה של עיר אחת, היא באר שבע. ואילו במוזיאון אילת מזמינים להציץ לסיפורה של אילת מיום הקמתה

Print Friendly

מבנה המסגד בו מוצגת תערוכת הצילומים על תולדות באר שבע. (צילום: מיכל מונטל)

מבנה המסגד בו מוצגת תערוכת הצילומים על תולדות באר שבע. (צילום: מיכל מונטל)

בשנה שעברה מלאו 111 שנים מאז הקמתה של העיר באר שבע על ידי האימפריה העות'ומאנית ועד לימינו אלה. ייחודה של באר שבע בכך שבכל 400 שנות שלטון האימפריה העות'מאנית, זו העיר היחידה שהוקמה ותוכננה על-ידם. באוקטובר 1917, בקרב הפרשים האחרון בהיסטוריה, הובסו העות'מאנים על ידי חיילי אנז"ק (הגדוד של חיילי אוסטרליה וניוזילנד) של האימפריה הבריטית בדרום הארץ ונדחקו מכאן.

מתוך התערוכה לתולדות באר שבע. (צילום: מיכל מונטל)

מתוך התערוכה לתולדות באר שבע. (צילום: מיכל מונטל)

באותו החודש, 31 שנה לאחר מכן, נכנסו לעיר כמנצחים אנשי חטיבת הנגב-פלמ"ח והחל העידן הישראלי של העיר עד היום, כשבאר שבע נחשבת לבירת הנגב ובה 200,000 תושבים.

תערוכת הצילומים "תולדות באר שבע 1900-2011" המוצגת במבנה ששימש במאה הקודמת כמסגד, מציגה את סיפורה של העיר באר שבע כפסיפס היסטורי ומרתק של ההיסטוריה הכלל עולמית: קריסת אימפריות, מלחמות עולם ותקומת עמים ומאזני כוחות חדשים.

הקירות הכתיבו את אופי התערוכה

לפני כשנה ביקש ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', את גואל דרורי, אוצר התערוכה, למצוא מסמכים, צילומים וחפצים כדי לספר דרכם את תולדות העיר ביר א-סבע, הלוא היא באר שבע.

האוצר גואל דרורי וראש העיר לשעבר אליהו נאווי, ליד לוח החתימות מביקור נשכח של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בבאר שבע ב-1979.  (צילום: מיכל מונטל)

האוצר גואל דרורי (מימין) וראש העיר לשעבר אליהו נאווי, ליד לוח החתימות מביקור נשכח של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בבאר שבע ב-1979. (צילום: מיכל מונטל)

לדברי דרורי, הקירות, הכיפה, העמודים והעיטורים של המבנה, הם שהכתיבו את אופי אוצרות התערוכה והצגתה. בתערוכה מוצגים צילומים נדירים שמעולם לא הוצגו בארץ, ונחשפים לראשונה. הצילומים הושאלו לתצוגה מארכיונו הפרטי של דרורי.

בין התמונות הנדירות בתערוכה אפשר למצוא את טקס ההכרזה על באר שבע כעיר ב-1906, על ידי עלי אכרם ביי, מושלה של ירושלים, על רקע המסגד ובית המושל; המורה הראשון בבאר שבע אל-חנאפי אפנדי ג'ראללה ותלמידיו, שלמדו בבית הספר הממשלתי שהוקם על ידי הטורקים וצילום של אוהלי המהנדסים והמודדים שתכננו את העיר – סייד אפנדי אל-נששיבי וראג'ב אל-נששיבי וכן שני המהנדסים האירופים הגרמני והשווייצי.

התערוכה מחולקת לארבע תקופות:

התקופה העות'מאנית בבאר שבע – משנת 1900, שבה הוקמו בשטח מדברי שומם בין עזה לחברון מספר אהלים של המודדים והמהנדסים נשאשיבי מירושלים. מהנדס גרמני ומהנדס שוויצרי נשכרו ע"י האימפריה העות'מאנית להקים עיר מחוז, מתוך תפישה אסטרטגית וסלילת המסילה לתעלת סואץ;

תקופת המנדט הבריטי בבאר שבע – משנת 1917, כשרוחות מלחמת העולם הראשונה החלו לנשב גם בבאר שבע עת גברו האנגלים על הטורקים וכוננו כאן סגנון עבודה קולוניאלי, כפי שעשו בכל האימפריה הבריטית;

מבט כללי על הלוח מהתקופה הישראלית המוקדמת. (צילום: מיכל מונטל)

מבט כללי על הלוח מהתקופה הישראלית המוקדמת. (צילום: מיכל מונטל)

מבצע יואב וראשית הקמת השכונות הותיקות – מ-1948, כאשר במלחמת הקוממיות, שחררה חטיבת הנגב של הפלמ"ח את העיר, והתזמורת הפילהרמונית שהגיעה לכאן עם המנצח ליאונרד ברנשטיין, בקונצרט מיוחד למשחררי העיר. מכאן והלאה החלו מעברות האהלים לפנות את מקומן לשכונות חדשות, מבני ציבור, בית החולים המרכזי לנגב, בנין העירייה, האוניברסיטה ועוד רבים אחרים. צילומי המבנים והאירועים שליוו את הקמתם מוצגים אף הם בתערוכה לצד הפיכת העיר למטרופולין.

התקופה הרביעית היא הפיכתה של העיר לעיר מודרנית החל משנת 1989.

בין המקורות לצילומים בתערוכה נמנים הארכיונים של אוצר תמונות הפלמ"ח, אוסף האמריקן קולוני- ספריית הקונגרס ארה"ב, ארכיון טוביהו, מוזיאון הנגב לאמנות, עיזבון דב ברנע, עמותת צלמניה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע וכן תורמים פרטיים רבים.

התערוכה מוצגת במבנה ברחוב העצמאות 60, שם נמצא גם מרכז המידע לתיירים, המספק מידע רב על מסלולי טיול בנגב, מוזיאונים ואטרקציות תיירותיות. כמו כן עומד לרשות המטיילים חיבור אינטרנט אל-חוטי ללא תשלום. מחיר הכניסה לתערוכת הצילומים הוא 15 שקלים למבוגר ו-8 שקלים לילד. שעות פתיחת המרכז: א'-ה' 8:00-16:00, ו'-ש' 10:00-14:00 . מענה אנושי בטלפון שמספרו: 08-6464900 השירות ללא תשלום.

את הביקור בתערוכת הצילומים אפשר לשלב בסיור בעיר העתיקה בבאר שבע. מומלץ להחנות את הרכב בכניסה לעיר העתיקה ולהלך בין המבנים והחצרות של העיר העתיקה. לב העיר העתיקה נמצא ברדיוס שבין מדרחוב קק"ל, רחוב "עשרים המטרים" – שנבנה כרחוב הראשי של העיר הטורקית, ולכן הוא רחב במיוחד – לבין אזור הרחובות סמילנסקי וההסתדרות, המציעים מסעדות ובתי קפה רבים.

אילת שלא הכרתם

גם אילת לא היתה תמיד בירת הנופש הישראלית ואפשר ללמוד על שנותיה הראשונות של העיר במוזיאון "אילת עירי". זאת באמצעות תמונות, סרטונים, מייצגים והפעלות של אירועים אשר ליוו את העיר אילת מיום הקמתה והפיכתה מעיר ביטניקים והגבול הדרומי של מדינת ישראל, לעיר תיירות.

לוחמי מבצע עובדה במוזיאון "אילת עירי" באילת. (צילום: שמואל תגר)

לוחמי מבצע עובדה במוזיאון "אילת עירי" באילת. (צילום: שמואל תגר)

במוזיאון מוצגים מייצגים של חברת המלח, מתקן התפלה של מקורות, קו צינור אילת, התחנה המטארולוגית, סימולטור של מטוס ארקיע, מייצג אינטראקטיבי של המצפה התת ימי, סרטונים המציגים את אילת לאורך השנים ושחזור של האוטובוס משנות ה-50 של המאה הקודמת, אשר הותקף בהתקפה רצחנית במעלה העקרבים בדרכו לאילת.

מוזיאון "אילת עירי" ממוקם על כיכר התיירות ממול לקניון מול הים. הכניסה היא בעלות סמלית של 10 שקלים ומתאים לכל המשפחה.

שעות הפתיחה : בימים ב-ה' בין השעות 10:00 – 20:00 ביום שישי 10:00-14:00 ובשבת 12:00-20:00.

Print Friendly

על אודות עירית רוזנבלום

עורכת וכתבת התיירות. עד 2011 כתבת התיירות של הארץ-דה מרקר. ילידת תל אביב ומתגוררת בה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה תיירות, תיירות בארץ, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על כשהטורקים בנו את באר שבע

  1. מאת אלי מורביה‏:

    עירית שלום,
    תודה על כתבה נפלאה זו.
    כיליד העיר אילת וכתושב באר-שבע כיום גאה אני בשתי הערים, הישגיהן ומקווה כי ישכילו ראשיהן ליצור פינה חכמה ונכונה לתלמיד הלומד על עירו, לתייר המתייר בארצו ולתייר הבא מארצות ניכר.
    אני מקווה שיחול שיפור משמעותי במערך ההסברה הכלל ארצי, ישראל אינה רק קו העובר בין נצרת וירושלים או טבריה ואילת…..