כשמרגו (הנשואה) פגשה את דניאל

דוח המבקר / סרט חדש

"הוואלס האחרון" מטפל מזווית אחרת ובלי קלישאות בתופעה נפוצה בחיים ועל המסך: חיי נישואים לא מאושרים. מישל וויליאמס מגלמת אישה נשואה הנאבקת בתאוותיה וכן, היא גם מופיעה בעירום

Print Friendly

★★★★★

עם המאהב, וויליאמס ולוק קירבי

מישל וויליאמס (מועמדת לפרס השחקנית באוסקר האחרון עבור "השבוע שלי עם מרלין") מגלמת אישה הנאבקת בתאוותיה, בסרט הרומנטי של שרה פולי "הוואלס האחרון".

אנו פוגשים אותה כמרגו, הנמצאת בעיצומה של משימה לכתוב ספר תיירות על כפר היסטורי בנובה סקוטיה, קנדה. שם היא פוגשת בבחור חתיך וידידותי, דניאל (לוק קירבי). בדרך חזרה לבתיהם בטורונטו הם יושבים זה ליד זו במטוס ונראה כי נוצרת איזו משיכה כימית ביניהם. יתכן וזהו הניצוץ למערכת יחסים, אך ברגע שהם מסיימים לחלוק מונית המקרבת אותם הביתה, מרגו מודיעה שהיא נשואה.

במהלך הסרט אנו מגלים, שנישואיה של מרגו אינם נישואים מאושרים. היא כבר חמש שנים עם בעלה, לו (סת' רוגן, לראשונה בלי שמץ של הומור או בדיחות גסות), הכותב ספרי בישול על עוף. מרגו לא אוהבת לבגוד, היא מזהה את צרכיה מצד אחד, אך גם את ריקנותה מצד אחר.

דמותה של מישל וויליאמס – מרגו, נראית עגמומית למדי לאורך הסרט. היא נעה כל הזמן בין פרצי צחוק לדמעות, וזו כנראה ההצלחה הגדולה שלה בתפקיד. דמותו של רוגן – לו, נוטה יותר לשתוק מאשר לדבר. אי יכולתו לשוחח עם אשתו, או למצוא נושאים לשיחה עם אשתו, היא שמאפיינת את תפקידו. משחקם של השניים מעודן, נעים, לא יומרני – בדיוק כמו האופי של דמויותיהם בסרט.

ועם הבעל, וויליאמס וסת' רוגן

הבמאית והתסריטאית שרה פולי, שחקנית לשעבר, יצרה את סרטה הראשון, "הרחק ממנה", בשנת 2007. פולי היא תסריטאית בחסד, ויודעת לשים לב לניואנסים של דמויותיה. היא גם יודעת לרצוח קלישאות, ורוב סרטיה מתבוננים בזוגות הסובלים מחיי נישואין לא מוצלחים. במקרה זה, הדמויות הראשיות, לו ודניאל, הם אנשים טובים, אבל מעדיפים לתת לליבם להוביל את חייהם.

"הוואלס האחרון" מצולם בצורה מעוררת השראה על-ידי לוק מונטפלייה. לעיתים המצלמה חגה ב-360 מעלות, כדי לתפוס את הדמויות מכל הצדדים: בפנים ובחוץ של מערכות היחסים, תאווה בוסרית המביאה לאי נוחות, שיעמום ולעיתים גם כדי ליצור בלבול במה שהלב שלנו באמת רוצה.

התרגום העברי לשם הסרט אינו מוצלח, כיוון שנוצר סרט עם שם זהה, אך לא דומה בעלילה, כבר בשנת 1976. השם המקורי לסרט הנוכחי באנגלית: "Take This Waltz", מושאל משירו של לאונרד כהן, ומוכנס לסיפור דווקא בקטעים האירוטיים, כחגיגה של חושניות לקצב המוזיקה. כן, אם מישהו חפץ לצפות בעירום מלא במישל וויליאמס, זו ההזדמנות.

"הוואלס האחרון" הוא פרידה מסרטים טיפוסיים המטפלים בבגידה, הנוטים להביא לקידמת המסך את אי שביעות הרצון במערכת היחסים, בטרם מלמדים את הצופים שאפשר גם אחרת. פולי לא יוצרת כאן קיצורי דרך, ונאבקת באמצעות כל רזי הקולנוע, במטרה ליצור סרט אשר אינו מותיר עקבות לאמנות מלאכותית.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.