בשולי החדשות והרחק מעין הציבור ממשיכים מתנחלים לעשות כבשלהם בקרקע פרטית השייכת לפלסטינים. מעיין קטן השייך לפלסטינים הוכרז על ידי מתנחלים כ"מעיין קדוש" והם עושים בו כבתוך שלהם.

ארבע מפגינות, מתוכן שתי נשים פלסטיניות ושתי ישראליות, נעצרו ביום שישי שעבר על ידי כוח צה"ל, לאחר שניסו להגיע למעיין  "עין אל-קוץ". המעיין שימש בעבר את תושבי הכפרים דיר ניזאם ונבי סאלח לרחצה קלה, התרעננות ואולי לשתיית תה. הכפרים נמצאים מצפון מזרח למודיעין, בשטחי מועצה איזורית מטה בנימין.

מאז 2009 החליטו מתנחלי חלמיש (נווה צוף), שהוקמה בשנת 79', לבנות סוכה מעל לנביעת המעיין. מאז מונעים המתנחלים וצה"ל כניסת פלסטינים למעיין בטענות שונות. לטענת המתנחלים, המקום שופץ ונוקה על ידיהם, לאחר שלא היה בשימוש והוזנח. מרגע ששופץ וטופח החלו תביעות הפלסטינים.  מאז, מדי יום שישי, נערכות הפגנות של תושבי המקום נגד השתלטות המתנחלים והצבא והן נקראות "ההפגנה הלבנה", כלומר הפגנה ללא אלימות. צה"ל, כמובן, כבר מיהר להכריז על המעיין שטח צבאי סגור בימי שישי; שלטים מטעמו של קצין מטה ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי אוסרים את הכניסה אליו, בגלל היותו "אתר עתיקות".

באפריל 2010, כתב העיתונאי גדעון לוי: "מישהו כבר הוסיף בכתב יד על שלטי המינהל את המשמעות האמיתית: 'הכניסה לערבים אסורה', וגם: 'ה' הוא המלך'; על המבנה החקלאי הלבן שבמרכז השדות הפלסטיניים למרגלות המעיין כבר מרחו המתנחלים אין-ספור מגיני דוד כחולים; הם גם המציאו שם למעיין הפלסטיני וכמובן הציבו שלט זיכרון בכניסה אליו: 'מעיין מאיר, לזכרו של מאיר סגל ז"ל, ממייסדי נווה צוף, איש אמונה ועשייה, בעל מידות החסד והענווה, אוהב ארץ ישראל, לוחם על שלמותה ודבק באדמתה' ".

הצרת צעדיהם של הפלסטינים ומניעת כניסתם למעיין נמשכות כך עד היום. ביום שישי האחרון, במהלך ההפגנה הלבנה, הצליחה ילדה ממשפחת תמימי, תושבת נבי סאלח, להגיע לכיוון המעיין לאחר שעקפה את החיילים. אלו ניסו לגרשה ואמה, נארימה תמימי, נחלצה לעזרתה. על כך נעצרה. משפחת תמימי מובילה לאחרונה את המאבק הלבן בהתנחלות.

סרטון המתעד את התקרית בנבי סלאח:

באסם תמימי, עובד משרד הפנים הפלסטיני, בן 45, אב לארבעה, הוא האיש שמנסה לצקת תוכן חדש, אולי תמים, למאבק נגד הכיבוש. עד 2004 נעצר 12 פעמים במעצרים מינהליים. ב-1993 עונה וטולטל בידי חוקרי השב"כ, עד ששקע בתרדמת למשך שמונה ימים והפך למשותק לחודש ימים. באותה שנה נהרגה אחותו, באסמה, לאחר שבאה לצפות בהארכת מעצרו בבית הדין הצבאי ברמאללה. מתורגמן צבאי הדף אותה במורד המדרגות והיא נפלה, שברה את מפרקתה ומתה, מותירה אחריה חמישה ילדים קטנים. אבל זה היה מזמן. עכשיו תמימי מציע לכפרו, ובעצם לכל בני עמו, מודל חדש למאבק.

במהלך הוויכוח שהתלהט ביום שישי האחרון, נעצרו שלושה פעילים נוספים, שניים מהם ישראלים. יצוין כי החיילים ניסו ככל האפשר לשמור על איפוק והבנה למצב שנוצר. עם זאת, עדיין לא מובן מדוע נלקח המעיין מידי הפלסטינים והופקע לטובת המתנחלים. מבחינת המיפוי והבעלות, המעיין נמצא בלב אדמה הפרטית של ראש מועצת נבי סאלח. התושבים מנועים בשנים האחרונות מלעבד את השדות סביבו בגלל איומי המתנחלים וכל הפעילות הזאת נעשית בגיבוי צה"ל.

נבי סאלח ידוע ככפר חילוני מתון, שאיננו מעורב בפעילות עוינת. התנכלויות המתנחלים אילצו אותם, לדבריהם, להחליט על התנגדות לבנה לכיבוש, לחוסר הצדק. "אנחנו מבקשים לחיות בחופש על אדמותינו," הם טוענים.

בשישי האחרון, מספר באסם תמימי, "התחלנו לנוע מתוך הכפר לכיוון המעיין, המרוחק 200 מטר בלבד מבתי הכפר. כוח צבאי ניסה למנוע מאיתנו לנוע בכיוון. החיילים השתמשו בגז מדמיע וסגרו את המעברים לכיוון המעיין. במהלך ההפגנה הצליחו מספר ילדים, בהם בתי בת ה-11, לעבור לכיוון המעיין. החיילים ניסו לעצור בעדם. בשלב זה, אשתי הורשתה לעבור אליהן כדי כדי למנוע התפתחות אלימה מצד המתנחלים. בנוסף לחיילים, היו במקום עוד שישה או שבעה מתנחלים".

שלושת הילדים, בגילי 10 עד 12, נעצרו על ידי שני חיילים בשביל העפר לכיוון המעיין. אחד המתנחלים, צעיר בשנות העשרים, התפרץ לכיוון החיילים כשהוא מאיים עליהם לא לתת לילדים לעבור: "אם מישהו מהילדים עובר, לא מעניין אותי אם הוא בן שלוש או בן ארבע, או בן שבע, אני מזיין אותו". ולעבר הצלם הישראלי, שצילם ללא הרף אמר: "אתה מצלם? אתה יהודי אתה, אתה יהודי? יה בן של שרמוטה, יה מזדיין בתחת".

בסופו של דבר החליטו בצה"ל לעצור את האם ועוד שלוש נשים נוספות. הן נלקחו לבסיס הצבאי הקטן בחלמיש ושם הוחזקו עד שעות ערב מאוחרות. בסביבות 23:00,  ליל שבת, הן הוחזרו למבואות הכפר.

"הן לא נחקרו," מספר באסם, "אבל הוחזקו כשהן אזוקות כל הזמן".

– מה הטענות שלכם כלפי המתנחלים?

"המעיין הזה הוא בבעלות פרטית, אבל לפני מספר שנים החליטו המתנחלים שהם רוצים לבקר בו. בהתחלה רק ביקרו. לא התנגדנו ממש. רוצים לשתות ולרחוץ פנים? בבקשה. אבל אחרי כן הם התחילו להתרחץ בו ואחרי כן רחצו בו בעירום (טובלים בו לפי המנהג א.מ), לכך אנחנו מתנגדים. צריך להבין, שבקרבת המקום מעבדים אנשים את הקרקע. נשים וילדים מסתובבים שם. זה נוגד את הנימוס והתרבות שלנו. הם גם בנו זולה מעל המעיין הקטן. נכון, אין בו מים רבים. אבל המעין הזה משמש אותנו כבר דורות להתרעננות, רחיצת פנים, שתיית תה ולא יותר. לפתע זהו מקום קדוש להם? פתאום מעיין בקרקע פרטית שלנו, הופך בכוח הזרוע והכיבוש לשלהם?"

– מעבר לכך אתם ממשיכים לעבד את השדות?

"לא. טרקטור ביצע חישוף של קרקע ברדיוס מאה מטר מסביב למעיין. עקרו לנו עצים וניקו הכול. זה בשם הביטחון כביכול".

– פניתם לבית משפט?

"כן. הבעלים עתר לבית משפט ויש בידיו פסק דין שמעיד כי הקרקע שלו. אותם זה לא מעניין וגם את הצבא זה לא מעניין. פתאום המקום גם נסגר בימי שישי כשטח צבאי סגור, מפני שאנחנו מפגינים".

תגובת דובר צה"ל: "כוחות צה"ל פועלים במרחב יהודה ושומרון על מנת לשמר את היציבות הביטחונית ובתוך כך, למנוע עימותים הדדים בין האוכלוסיות האזרחיות הגרות באיזור ולפזר הפרות סדר. ככלל, קיימת גישה חופשית למעיין "אל-קוץ", אולם במקרים בהם מתקיימות במקום הפרות סדר מוכרז לעיתים האזור כשטח צבאי סגור."

הצילומים והסרטון באדיבות חיים שוורצנברג