★★★★★

"לפגוע ולברוח" הוא הפתעה נעימה הסוגרת את הקיץ, שילוב מעניין בין קומדיה רומנטית לסרט מרדפי מכוניות. התסריטאי והבמאי, דקס שפארד, שיכולתיו מוגבלות כבדרן קומי, לא הכינו אותי לסיפור משעשע וחד בכיכובו.

שפארד מגלם את צ'ארלי ברונסון, הנמצא בזהות בדויה תחת התוכנית להגנת עדים. צ'ארלי מתגורר בעיירה קטנטנה בארצות הברית יחד עם חברתו אנני (קריסטין בל, "ורוניקה מארס"), המגלמת מרצה מלאת שמחת חיים במכללה המקומית, המתמחה במקצוע "יישוב סכסוכים". ביום שאנני מקבלת הצעת עבודה בלוס אנג'לס הרחוקה, צ'ארלי נאלץ לעזוב את התוכנית המגנה עליו, כדי להסיע את אנני לראיון העבודה.

אנני מגלה שצ'ארלי נמצא בתוכנית הגנת העדים לא בשל עוון או קלון, אלא כי היה נהג מכונית המילוט עבור קבוצת שודדי בנקים העומדים כעת למשפט. המידע שהפושעים מקבלים על מקום המצאותו של צ'ארלי גורם לטלטלה, והמירוץ מתחיל.

הסרט אינו מסוגנן במרוצי מכוניות מתוחכמים, כמו בסדרת "מהיר ועצבני", אך בהחלט יש מופעי תצוגת כביש ונוף מרהיבים למדי.

 חלק גדול מהעלילה מוקדש למערכת היחסים בין צ'ארלי לאנני, ושפארד אכן הצליח לכתוב טקסט אמין ומשעשע בינו לבין זוגתו. הוא לא היה צריך להתאמץ במיוחד. בל ושפארד הם בני זוג גם בחיים ולא רק על המסך. הזוגיות שלהם מלאה ברגישות קומית, אך גם מלווה בתופעות סמנטיות המרחיקה בין השניים: בשעת לחץ מתגלה כי צ'ארלי הוגה משפטים משעשעים וקללות גזעניות, הגורמים לאנני לתהות על קנקנו.

זוהי קומדיה רומנטית קלילה, המזכירה מעט בתמימותה את סרטי הוליווד של שנות ה-30 של המאה הקודמת, אך עשירה במרדפים מבויימים היטב. הקבוצה הרודפת אחרי השניים מלווה במנעד קומיקאים הוליוודיים: בראדלי קופר, קריסטין צ'נוורת' וג'ס רולאנד, וכן בשני שחקני דרמה איכותים, המצליחים לשעשע – טום ארנולד וגארי אולדמן.

"לפגוע ולברוח" הוא סרט דל תקציב, בסגנון "עשה זאת בעצמך", אם כי מקורי וממכר. הגעתי ללא כל ציפיות, ועל כן נהניתי. אם בא לכם לשבת על כורסת בית הקולנוע, בתירוץ נהדר של לשבת במזגן ולשרוף שעתיים, לחגור חגורת בטיחות בשל מרדפי המכוניות, ולהיכנס לעלילה משופעת בטקסטים רומנטיים וקטעים משעשעים בסגנון של פעם, כדאי "לפגוע ולברוח".