שנת הלימודים שהתחילה השבוע נפתחה בסימן של שינוי אמיתי, חוק חינוך חינם מגיל שלוש נכנס לתוקף, ואף שהוא אינו חינם לגמרי, יש בו בהחלט בשורה להורים רבים הקורסים תחת הדרישות ההולכות וגדלות של בתי הספר להשתתפות כספית בניהול המוסד החינוכי בו לומדים ילדיהם.

בתי הספר בישראל כבר מזמן הפכו למרכזי רווח ויחידות עצמאיות, שיכולתם נמדדת בין השאר ביכולת המנהל, המורים וההורים לגייס משאבים, כספיים ואחרים, לטובת שידרוג מערכת השעות. חוזרי מנכ"ל משרד החינוך קובעים נוהלים מדוייקים לדרך לגייס תרומות לבית הספר ומעניקים גושפנקא לתחרות חדשה, שאינה קשורה כלל להצלחות התלמידים במבחני המיצב או אחוז הזכאים לבגרות – מדובר ביכולת המנהלים להביא לבית הספר הורים מבוססים כלכלית ומקושרים עסקית, שיוכלו לשמש כגייסי משאבים לבית הספר.

השבוע שמעתי, מספר פעמים, את יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עינת וילף, כשהיא מהללת את הפטנט הישן חדש של מערכת החינוך. התל"ן היא תוכנית לימודים נוספת, שהיא לא פחות ממערכת שיעורים המוגשת לתלמידים נבחרים כתוספת ייחודית. במסגרת תוכניות התל"ן ניתנים תגבורים לימודיים לתלמידי בתי הספר שיכולים לממן זאת. התלמידים, אגב, יוצאי דופן מחבריהם רק בדבר אחד – להוריהם יש כסף לשלם עבור תוכנית הלימודים המתקיימת לאחר שמסתיים יום הלימודים הרגיל.

מה עם אלה שרוצים להשתתף אך אינם מסוגלים לעמוד בעלות הגבוהה?

ח"כ וילף לא התביישה להדגיש, באחת מתוכנית הטלוויזיה בהן השתתפה, כי התל"ן מיועד לפעול אחרי השעה 14:00. תלמידים שירצו להשתתף בו ישארו בבית הספר, והאחרים ילכו הביתה. ומה עם אלה שרוצים להשתתף אך אינם מסוגלים לעמוד בעלות הגבוהה של התוכנית? האם להם ניתן סיבסוד כל שהוא מטעם משרד החינוך? האם ההורים החזקים מסבסדים את מעוטי ההכנסה?

כפי שקרה עד לאחרונה עם התלמידים שביקשו לצאת במסגרת משלחות הנוער לפולין, חלק גדול מהם כלל לא הגישו בקשה להשתתף, במשלחת כיוון שידעו שהוריהם אינם מסוגלים לממן את מחיר הנסיעה, וכי המלגות הנתנות לתלמידים הן טיפה בים.

כך גם במקרה התל"ן. אמנם חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא התל"ן קובע מפורשות כי "לא תאושר תכנית נוספת אם יימנע מתלמיד להשתתף בה בגלל אי יכולתו לשלם מסיבות כלכליות. מנהל בית הספר יקבע מי הם התלמידים הפטורים מתשלום. בקביעת גובה ההשתתפות הכספית המוטלת על כל הורה יילקחו בחשבון מספר הילדים במשפחה המשתתפים בתכנית הלימודים הנוספת והעלות של התלמידים הפטורים מתשלום, כאמור לעיל".

בפועל המצב שונה לחלוטין. האם יכול הקורא לחשוב אפילו לרגע אחד שמנהל בית הספר ימצא דרך לממן את תוכניות התל"ן בבית ספרו עבור תלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה מתקציבו הוא? האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מצב בו המנהל פונה אל ההורים ומבקש מהם לממן גם את התלמידים מעוטי ההכנסה? התשובה שלילית בעליל. במקום זאת התלמידים המוחלשים כלכלית כלל לא יודעים על זכותם לקבל סיוע כלכלי כדי שיוכלו להשתתף בתגבור הלימודי החשוב כל כך. הם פשוט נשארים מאחור.

מערכת החינוך חייבת לעמוד בחזית המאבק לשוויון הזדמנויות. התל"ן הפך להיות חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך, וככזה מצופה ממנו להיות נגיש לכלל התלמידים במערכת.

* * * 

אני חייב הערה על יאיר לפיד. כשהוא פרסם לפני כחודש וחצי את תוכנית הדיור שלו מאוד כעסתי, מאוד התאכזבתי, כתבתי שלפיד טוב רק לעשירים. דקה וחצי אחרי שהבלוג שלי התפרסם, הגיע המייל שלו. ניסה להבין למה כעסתי. ניסיתי להסביר. "אתגרת אותי", הוא כתב לי. "תכתוב לי מה אתה רוצה ואני אדון בזה עם האנשים שלי". הרמתי את הכפפה. כתבתי והסברתי למה חייבים להכניס דיור ציבורי לתוך מתחמים של דיור בר השגה, לשכונות של משפחות צעירות, כדי לצמצם פערים, כדי לתת למשפחות מעוטות הכנסה סיכוי לשבור את מעגל העוני. עברו שבועיים או שלושה, נדנדתי, "זה בדיון", הוא ענה. עבר חודש. הגיע מייל. "תשמע, היה כתוב שם, שכנעת אותנו, אנחנו משנים את המצע, 5%  לדיור ציבורי בכל פרוייקט של דיור חדש, ותודה שאתה שומר עלינו שנהייה אנשים טובים".

לא יודע מה יהיה בבחירות הבאות. אבל שאפו ללפיד על הנכונות להקשיב ואפילו לשנות, גם אם זה בקטנה.

• באדיבות הבלוג מתבונן חברתי