Skip to content

פשוט קטסטרופה

דוח המבקר / סרט חדש

קחו את אנתוני הופקינס, רייצ'ל ווייז, ג'וד לאו ואת אחד הבמאים הגדולים בהיסטוריה, ותראו איך אפשר ליצור אסון קולנועי בינלאומי. זה מה שקורה ב"360". אחד הסרטים המאכזבים של השנה

פשוט קטסטרופה

דוח המבקר / סרט חדש

קחו את אנתוני הופקינס, רייצ'ל ווייז, ג'וד לאו ואת אחד הבמאים הגדולים בהיסטוריה, ותראו איך אפשר ליצור אסון קולנועי בינלאומי. זה מה שקורה ב"360". אחד הסרטים המאכזבים של השנה

★★★★

105 דקות יותר מדי. הופקינס. הצילומים באדיבות יונייטד קינג

הפוסטר והקדימון של הסרט מאוד מרשימים – אנתוני הופקינס, ג'וד לאו, רייצ'ל וויז ועוד צוות שחקנים נכבד סביב מעגל אירועים. נראה כאילו אי אפשר לפספס את זה. אבל אז מתחילים לבדוק ומסתבר שהסרט מציג בארצות הברית  מספר שבועות, אבל עד כה גרף רק 77,100 דולר. מוזר, לא?

אין סרט יותר מתאים למשפט, אל תסתכלו בפוסטר, אלא מה שיש בתוכו – צפייה בסרט הריקני "360". הבמאי המהולל פרננדו מאירלס ("עיר האלוהים", "הגנן המסור") ירה לעצמו ברגל, ויתכן אף חורר את כל גופו ברובה עוזי חסר מעצורים.

כולנו כבר ראינו אינספור סרטים המתארים מספר עלילות מתפתלות, הנשזרות זו בזו, וכולן מתחברות לידי מטווה אחד גדול עם סיום הסרט. מסיפורים של אגתה כריסטי או שרלוק הולמס, ועד למנעד סרטים טובים, כ"בבל", "21 גרם" ו"תמונות קצרות". אבל אף אחד לא מכין אותנו לשעמום הבלתי צפוי סביב כל ה-"360".

נישואים לא מאושרים. אבל למה הצופים צריכים לסבול? ווייז ולאו

אי שם בלונדון, זוג נשוי ולא באושר (ג'וד לאו ורייצ'ל ווייז), הביאו את גורל מערכת היחסים שלהם לבוגדנות מיוסרת. בקולורדו שבארצות הברית, עבריין מין (בן פוסטר) הרגע השתחרר מהכלא ופוגש באישה ברזילאית (מריה פלור). בפאריז, רופא שיניים מוסלמי (ג'אמל דבוז') מתאהב בשיננית שלו. יש גם פרוצות סלובניות באוסטריה ומאפיונרים מרוסיה, ואפילו אב מתאבל אחד (אנתוני הופקינס) המחפש אחר בתו האבודה. רוב הגיבורים מקושרים באיזושהי דרך, אך החיבור סמוי מן העין.

הסרט "360" מבוסס על הסרט הקלאסי "לה רונד" מ-1950 של מקס אופולס, שמבוסס על המחזה "Reigen" משנת 1897 של ארתור שניצר. אם עושים את זה נכון, כמו בסרטים המוזכרים לעיל, עלילת הכיסאות המסתובבים בארבע יבשות יכולה לעבוד. אבל ב-"360" הסיפורים המקבילים אינם מתחברים טוב, הדמויות לא אמינות והקהל מתנכר ומשתעמם.

מאירלס, שגם סרטו הקודם, "על העיוורון", סבל מסגנון של איטיות סטטית ומחנק, מנסה להפנט את קהל הצופים באינספור צילומים יפים דרך מראות, השתקפויות, זכוכיות או בשימוש עריכתי זול של מסך מפוצל. אבל התוצאה של כל האפקטים האלה היא כמו לשים קצפת טעימה על עוגה יבשה וחסרת טעם.

לפני שבונים סיפור שלשלאות מקביל המסתיים בצירופי מקרים גורליים, כדאי להביא לקידמת הבמה דמויות שאפשר להתחבר אליהן. מעט מאוד מהסצינות מעניקות רקע על הדמויות, כך שממש לא איכפת לנו גם מה יקרה להן בהמשך. אף סצינה לא נמשכת יותר ממספר דקות, אבל הסרט כולו נמשך 105 דקות יותר מדי.

★★★★

105 דקות יותר מדי. הופקינס. הצילומים באדיבות יונייטד קינג

הפוסטר והקדימון של הסרט מאוד מרשימים – אנתוני הופקינס, ג'וד לאו, רייצ'ל וויז ועוד צוות שחקנים נכבד סביב מעגל אירועים. נראה כאילו אי אפשר לפספס את זה. אבל אז מתחילים לבדוק ומסתבר שהסרט מציג בארצות הברית  מספר שבועות, אבל עד כה גרף רק 77,100 דולר. מוזר, לא?

אין סרט יותר מתאים למשפט, אל תסתכלו בפוסטר, אלא מה שיש בתוכו – צפייה בסרט הריקני "360". הבמאי המהולל פרננדו מאירלס ("עיר האלוהים", "הגנן המסור") ירה לעצמו ברגל, ויתכן אף חורר את כל גופו ברובה עוזי חסר מעצורים.

כולנו כבר ראינו אינספור סרטים המתארים מספר עלילות מתפתלות, הנשזרות זו בזו, וכולן מתחברות לידי מטווה אחד גדול עם סיום הסרט. מסיפורים של אגתה כריסטי או שרלוק הולמס, ועד למנעד סרטים טובים, כ"בבל", "21 גרם" ו"תמונות קצרות". אבל אף אחד לא מכין אותנו לשעמום הבלתי צפוי סביב כל ה-"360".

נישואים לא מאושרים. אבל למה הצופים צריכים לסבול? ווייז ולאו

אי שם בלונדון, זוג נשוי ולא באושר (ג'וד לאו ורייצ'ל ווייז), הביאו את גורל מערכת היחסים שלהם לבוגדנות מיוסרת. בקולורדו שבארצות הברית, עבריין מין (בן פוסטר) הרגע השתחרר מהכלא ופוגש באישה ברזילאית (מריה פלור). בפאריז, רופא שיניים מוסלמי (ג'אמל דבוז') מתאהב בשיננית שלו. יש גם פרוצות סלובניות באוסטריה ומאפיונרים מרוסיה, ואפילו אב מתאבל אחד (אנתוני הופקינס) המחפש אחר בתו האבודה. רוב הגיבורים מקושרים באיזושהי דרך, אך החיבור סמוי מן העין.

הסרט "360" מבוסס על הסרט הקלאסי "לה רונד" מ-1950 של מקס אופולס, שמבוסס על המחזה "Reigen" משנת 1897 של ארתור שניצר. אם עושים את זה נכון, כמו בסרטים המוזכרים לעיל, עלילת הכיסאות המסתובבים בארבע יבשות יכולה לעבוד. אבל ב-"360" הסיפורים המקבילים אינם מתחברים טוב, הדמויות לא אמינות והקהל מתנכר ומשתעמם.

מאירלס, שגם סרטו הקודם, "על העיוורון", סבל מסגנון של איטיות סטטית ומחנק, מנסה להפנט את קהל הצופים באינספור צילומים יפים דרך מראות, השתקפויות, זכוכיות או בשימוש עריכתי זול של מסך מפוצל. אבל התוצאה של כל האפקטים האלה היא כמו לשים קצפת טעימה על עוגה יבשה וחסרת טעם.

לפני שבונים סיפור שלשלאות מקביל המסתיים בצירופי מקרים גורליים, כדאי להביא לקידמת הבמה דמויות שאפשר להתחבר אליהן. מעט מאוד מהסצינות מעניקות רקע על הדמויות, כך שממש לא איכפת לנו גם מה יקרה להן בהמשך. אף סצינה לא נמשכת יותר ממספר דקות, אבל הסרט כולו נמשך 105 דקות יותר מדי.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן